עוקץ הנדל"ן בארה"ב שהפיל ראש שב"כ לשעבר

קבוצת אנשי עסקים וביניהם יעקב פרי, אלי מור, שוקי וויס, יורם באומן, אייל שיף, עמוס לסקר ויורם דר טוענים כי נפלו קורבן להונאה ומרמה בעסקות נדל"ן בארצות הברית שבוצעו בין השנים 2002-2005, כך עולה מתביעה המתנהלת בימים אלו בארצות הברית.

אנשי העסקים תובעים בין היתר שלושה ישראלים לשעבר, שניים מהם בני זוג וחברה בבעלותם. לטענת אנשי העסקים, הנתבעים רכשו עבורם נכסים רבים באזור הארלם בניו יורק כאשר הם הסתירו מהם, שהם גבו בעבור כל עסקה עמלות גבוהות ואף ניפחו את מחירי העסקות על מנת להגדיל את העמלות שלהם. עוד נטען כי הנתבעים לא גילו או גילו רק באופן חלקי את הכספים הרבים שמשכו במסגרת עסקות אלה. לטענתם, הסכום הוא מעל 6 מיליון דולר.

"הנתבעים גייסו סכומים שהושקעו על ידם בנדל"ן למרות שהיה להם ידע מוגבל לגבי נדל"ן בניו יורק והדינים והמנהגים העסקיים הנהוגים בעסקות נדל"ן בארצות הברית תחת מצג שיש להם ניסיון רב בתחומים אלה הכל על מנת לרכוש את אמונם של התובעים", נטען בתביעה.

במקביל, חברת שלירן אחזקות שאף היא השקיעה כספים אצל הנתבעים הגישה באחרונה לבית המשפט השלום בתל אביב תביעה בסך של 250 אלף שקל נגד בני הזוג וחברה נוספת. באמצעות עוה"ד ליאור רוב ורן בלקין נטען כי התביעה מתייחסת להפרות בוטות של הסכמים ומעשי תרמית והונאה. התביעה מתייחסת לעסקה שנערכה בין חברת ריל בסיק הישראלית, שחברת שלירן קיבלה את הזכויות לקבל את הרווחים שלה, לבין חברה בבעלות בני הזוג הישראלים.

על פי הסכם זה התחייבו בני הזוג לשלם לחברת ריל בסיק סכום השווה ל-50% מהרווחים של כל עסקה שתעשה. בהמשך, מצוין בתביעה, "בתקופה שבין שנת 2001 לתחילת שנת 2005 פעלו בני הזוג לרכישת נכסי נדל"ן, בתי מגורים, ברבעים הארלם והברונקס בניו יורק".

על פי התביעה, "בני הזוג שידלו משקיעים ישראלים להשקיע ברכישת הנכסים ואירגנו מערכת מסועפת של החזקה וניהול של הנכסים". לדברי שלירן, "כל אחד מהמשקיעים שגויסו על ידי נדרש על ידם להקים חבת השקעה אמריקאית לצורך החזקת החלק שלהם בחברות הרכוש". עוד נטען כי "המשקיעים נדרשו להפקיד את סכומי השקעותיהם לחשבונות בארצות הברית שנשלטו על ידי הנתבעים או לחשבון נאמנות".

לדברי חברת שלירן במסגרת זו בוצעו מספר לא מבוטל של עסקות. התביעה מתייחסת לרכישה של שלושה בניינים. על פי התביעה, "מאז שנת 2006 חדלו הנתבעים לספק מידע כלשהו לשלירן שעשתה מספר מאמצים על מנת ליצור איתם קשר, אולם לדבריה, כל מאמציהן עלו בתוהו". לטענת שלירן, "מקונן בה חשש של ממש כי הנתבעים רקמו מעשה נוכלות שיאפשר להם להוסיף ולהתעשר מן הבניין. הנתבעים או מי מהם עשו למעשה מהלך סיבובי שבמסגרתו הם עצמם רכשו את הנכס מהבנק במחיר מופחת ובכך התעשרו שלא כדין".