עולם העבודה המודרני מאופיין בדרך כלל במעבר בין מעסיקים שונים. תקופות מעבר אלו מהוות נקודות זמן רגישות בכל הקשור לרציפות החיסכון הפנסיוני.
היום נתמקד בשתי ההחלטות המרכזיות העומדות בפני מסיים העבודה - איך לנהוג בכספי הפיצויים, ובאיזה אופן להמשיך את הכיסויים הביטוחיים בתקופה זו.
בעת סיום עבודה רשאי החוסך לנצל את כספי פיצויים, שנצברו על שמו במסגרת החיסכון הפנסיוני ו/או פיצויים שיקבל ישירות מאת המעסיק - בהנחה שהוא זכאי לפיצויים אלו כמובן. זכאות זו נובעת מחוק פיצויי פיטורים, בתקנות שתוקנו על גביו, בפסיקות משפטיות שנפסקו לאורך השנים, ובהסכמות חוזיות ואחרות בין העובד למעבידו.
למשוך או לא?
במקור נועדו פיצויי הפיטורים לגשר על תקופות מעבר בין עבודות, אך למעשה הפיצויים מהווים נתח משמעותי מהחיסכון הפנסיוני של השכיר (מעל 40%), ומשיכתם תפגע בעתודות החיסכון של העובד לפרישה.
בפני העובד הפורש מעבודתו עומדות שתי חלופות מרכזיות: הראשונה היא ניצול הפטור ומשיכת הפיצויים. רובד ראשון של פיצויים הוא פטור ממס, עד לתקרה הקבועה בחוק (11,950 שקל לכל שנת עבודה נכון לשנת 2012) או לשכר החודשי האחרון (הנמוך מבין השניים). אם קיימים פיצויים חייבים במס, ניתן למשוך אותם או להשאירם בקופה לאחר תשלום המס.
בהקשר זה נציין, כי בעקבות תיקונים שנערכו באחרונה בפקודת מס הכנסה (תיקון 190, מאי 2012) נקבע, כי משיכת כספי פיצויים ב-32 שנות העבודה האחרונות שקדמו לפרישה תפגע בפטור ממס שיינתן לקצבת הזקנה של העובד, לעומת 15 שנה ערב התיקון. בתיקון זה מנסה המחוקק לעודד את החוסך להשאיר את כספי הפיצויים כחלק מהחיסכון הפנסיוני לגיל הפרישה.
אפשרות שנייה היא השארת כספי הפיצויים הפטורים ו/או החייבים במס בקופה, ולצורך כך קיימים שני "מקלטי מס" מרכזיים שנתאר בקצרה.
רצף זכויות פיצויים: הבוחר באפשרות זו מנוע מלקבל פיצויים בפטור ממס, ומתבקש להותיר את הפיצויים שעומדים לרשותו בתוכניות הפנסיוניות. כך, ייווצר רצף בין תקופות ההעסקה, ותשלום המס יידחה עד למועד הפרישה מהמעסיק האחרון. ניתן לבצע רצף בין מספר בלתי מוגבל של מעסיקים, ובתנאי שהמבקש יתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש בתוך שנה ממועד הפרישה.
רצף קצבה: העובד מודיע על רצונו לייעד את הפיצויים לקצבה לגיל הפרישה בקופות לקצבה, כלומר להותיר את הכספים בתוכנית הפנסיונית למטרת קבלתם כקצבה חודשית (משנת 2008 כל קופה היא קופה לקצבה, בעקבות תיקון 3, שעליו כתבנו בעבר). מי שיבחר בפתרון זה יכול לנצל את הזכאות לפטור ממס כבר בעת סיום העבודה, ולהותיר רק את הפיצויים החייבים במס למטרת קצבה. בפתרון זה לא נדרש למצוא מעסיק חדש בתוך שנה.
תהליך ההחלטה המהותי מלווה במילוי טפסים והצגתם מול רשויות המס (טופס 161 א' לעובד וטופס 161 למעביד), וכן קבלת אישורים מרשויות המס המאשרים לקופות ו/או למעסיק על פיצויים אלו.
בתקופת המעבר בין המעסיקים ניתן להמשיך תשלומים לתוכניות פנסיה חדשות או תוכניות ביטוח בכמה דרכים. הדרך הנפוצה והזולה יחסית היא תשלום לתקופת ביניים (בקרן פנסיה חדשה) או לריסק זמני (בתוכנית ביטוח). תשלומים אלו ישמשו לשמירת רציפות הכיסויים הביטוחיים השונים בתוכניות אלו (ולא לצורך הגדלת החיסכון הפנסיוני) ויוגבלו בתקופה שלא תעלה על שנתיים.
מטרת תשלומים אלו כפולה: לשמור על רציפות ביטוחית מחד, ללא צורך בחיתום רפואי בעת חידוש תשלומים מלאים; ולאפשר המשך הפקדות מלאות בתוכניות דרך מעסיק חדש מאידך, במיוחד לבעלי תוכניות עם תנאי חיסכון עדיפים, המעוניינים להמשיך להפקיד לאותן תוכניות גם בעתיד. את תשלום הריסק הזמני ניתן בדרך כלל לבצע מתוך החיסכון הצבור בתוכניות (תשלום מכספי ברוטו).
נזכיר כי בתקופת מעבר בין מעסיקים אין צורך להמשיך לשלם לקופות גמל או לקרנות השתלמות, שאינן כוללות כיסויים ביטוחיים כלשהם, והמשך התשלומים מומלץ בעת מציאת מעסיק חדש או במעבר למעמד עצמאי.
* הכותבים הם מנהל החטיבה העסקית במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל, ומנהל המטה המקצועי בסוכנות. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים