ריבית גזל במוסד לביטוח לאומי

השבוע קיבלתי דרישה לתשלום ביטוח לאומי עבור בתי השוהה מזה תקופה בחו"ל, בסכום של 5,985 שקלים. ביצעתי את התשלום מידית באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי, בקרדיט של 3 תשלומים. לאחר יום בדקתי בבנק והסתבר שהמוסד לביטוח לאומי חייב את חשבוני בסכום של 6097.56 שקלים, בשלושה תשלומים שווים של 2,032.52 שקל כל אחד. סכום הריבית שגבה המוסד בגין העסקה עומד אפוא על 112.56 שקל. צריך להבין, שאם הייתי משלם בתשלום אחד, לא היו גובים ממני ריבית כלל. ניתוח העסקה מביא לתובנות הבאות: התשלום הראשון משולם מידית (אפס אשראי). התשלום השני משולם לאחר 30 יום, והתשלום השלישי והאחרון משולם לאחר 60 יום. בממוצע יש לנו אשראי בפועל של 30 יום. על תקופה זו, גבה ממני המוסד לביטוח לאומי ריבית בשיעור של 1.88%.

בחישוב שנתי, עומד אפוא שיעור הריבית האפקטיבית על 25.04% (12(1+0.0188)). ריבית הפריים העדכנית של בנק ישראל עומדת על 3.75%. שיעור ריבית הפיגורים העדכני, שנקבע על ידי החשב הכללי עומד על 7.7% לשנה. המוסד לביטוח לאומי גובה בפועל ריבית נשך, שנושכת, בשיעור הגבוה יותר מאשר פי 6.6 מריבית הפריים ופי 3.25 מריבית הפיגורים. למרות שלא פיגרתי במאומה, הייתי עובר לסדר היום לו היו גובים ממני את השיעור של ריבית הפיגורים. אבל אנשי ביטוח לאומי גובים הרבה יותר. למען הגילוי הנאות, חשוב לציין, שבאתר הביטוח הלאומי מצוין, שתיגבה ריבית לפי השיעור שגובים ספקי האשראי של הביטוח לאומי, ללא פרוט. המשמעות, הגילוי הנאות הוא חלקי בלבד וכשכזה איננו נאות כלל, כי אין בו את הפרוט המתבקש, שבהיעדרו משול המשלם לסומא באפלה.

הדיון בנושא מעלה כמה ספקות ושאלות לגבי הלגיטימיות וההוגנות של התהליכים: א. האם גם על פיגור בתשלומים של המוסד למבוטחיו הוא מפצה אותם בריבית דומה? התשובה היא כמובן שלילית. הביטוח הלאומי איננו משלם תשלומי ריבית לזכאים. ב. האם הביטוח הלאומי מנצל את העובדה שעמך ישראל אינו מצוי בהלכות ריבית? כנראה שכן, שאלמלא כן כנראה שהייתה קמה צעקה ציבורית גדולה שלא הייתה מאפשרת לתהליך להימשך. ג. האם עסקינן בעוד מוסד ממשלתי שעושה קופה על הציבור, ועוד מוסד שמתיימר להגן על המבוטחים, שחלקם הלא מבוטל חלש כלכלית ואין לו יכולת להתמודד עם עושק כזה? התשובה חיובית, שאלמלא כן הוא לא היה נוקט בדרך זו.

שלש תובנות ברורות עולות מהדיון: הראשונה- חובת הזהירות. צריך להיזהר ולבדוק היטב לפני ביצוע כל תשלום לביטוח הלאומי ובכלל. השנייה- הציבור זכאי לדעת איזה סוג הסכמים עושה המוסד לביטוח לאומי עם חברות האשראי הנותנות לו שירותים ואיזה רווח נוסף, על חשבון הציבור, נובע לו מהתהליך. השלישית- יש כאן מקרה קלאסי למוסר כפול של המוסד לביטוח לאומי. יד אחת שלו מגנה על חלשים, והיד השנייה שלו, שלכאורה איננה מסונכרנת כלל עם היד הראשונה, מנצלת ועושקת אותם. בהתאם זוהי בפרוש מדיניות ולא יד המקרה. אם בארזי הביטוח הלאומי נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר בשוק האפור ומלווים בריבית למיניהם. יש להם ממי ללמוד.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, עמית במכון לאחריות חברתית