תקציב החינוך עלה - מעט שעות לימוד יתווספו

1.5 מיליארד שקל לא מנוצלים מדי שנה

השבוע ניתן היה לשמוע את שר החינוך גדעון סער מתבטא מספר פעמים נגד הגידול הצפוי בתקציב משרד הביטחון. "המשמעות של המשך הגידול בתקציב הביטחון היא שחיקה של השירותים החברתיים", אמר בכנס עיתון "העיר" שנערך בחיפה. עם זאת, גם משרד החינוך מקבל תוספות תקציביות, שהסתכמו ב-2.6 מיליארד שקל ב-2011, ואף לא תמיד מנצל את מלוא התקציב שניתן לו.

נחום בלס, כלכלן חינוך וחוקר בכיר במרכז טאוב, מסביר כי "התקציב המקורי של משרד החינוך פחות חשוב מהתקציב שניתן לו בפועל, הכולל התוספות. ההשפעה של המשרד ניכרת בתוספת התקציבית שהוא מקבל מדי שנה מהאוצר, והיא לא מפורסמת מראש בספרי התקציב".

לעומת משרדים אחרים בממשלה, משרד החינוך מנצל חלק גדול מתקציבו מדי שנה. המשרד, שמקבל את התקציב השני בגודלו בממשלה לאחר משרד הביטחון, אמנם ניצל ב-2011 כ-95% מתקציבו, אך כ-1.75 מיליארד שקל לא נוצלו וחזרו לבסוף לאוצר. כך, בשנים 2008-2011 המשרד לא ניצל מדי שנה 1.5-1.75 מיליארד שקל.

לשם השוואה, התקציב שנתן משרד החינוך לצורך בניית 1,400 גני ילדים ב-2012 לגילי 3-4 היה 1.3 מיליארד שקל - פחות מהתקציב שלא נוצל על ידיו בכל שנה בחמש השנים האחרונות. חוק חינוך חינם היה תקוע מאז אמצע שנות ה-80 וייושם במלואו רק בתוך שלוש שנים בגלל טענות חוזרות ונשנות של המשרד על מחסור בתקציבים. ואולם לטענת גורמים במשרד החינוך, מרבית עודפי התקציב מוחזרים לשימוש המשרד בשנת התקציב הבאה.

ממשרד החינוך נמסר כי ב-2011 נוצלו 99.75% מהתקציב. ואולם התגובה של המשרד מתייחסת לתקציב המקורי, ולא לתקציב בפועל של 2011.

בן דוד: "תקציב החינוך מחולק באופן לא יעיל"

גורם מרכזי לגידול בתקציב משרד החינוך הוא "הטייס האוטומטי" - התוספת שניתנת מדי שנה בשל הגידול הטבעי במספר התלמידים, וכן למימון החלטות קודמות, חוקים של הממשלה ותקצוב הסכמים קואליציוניים שנחתמו עם הסיעות החרדיות. במסגרת "הטייס האוטומטי", נכללים סעיפי התקציב של המשרד כפי שהופיעו בשנים קודמות, הסכומים משתנים לפעמים בהתאם להעדפות של בכירי המשרד, של שר החינוך גדעון סער או על פי ההסכמים הקואליציוניים.

למרות הפירוט שמציג משרד החינוך בסעיפיו השונים, נתונים רבים עדיין לא ברורים. המשרד לא חושף למשל בכמה הוא מתקצב כל תלמיד במערכת החינוך החרדית, לעומת המערכת הממלכתית, הממלכתית-דתית והערבית; וכן את הפערים בתקציב של תלמידי הפריפריה לעומת המרכז. "מתישהו צריך לנהל דיון אמיתי על מה מוציאים את הכסף הזה. יש כאן בזבוז אדיר וזה חבל", אומר פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל וכלכלן באוניברסיטת תל אביב.

"התוספות התקציביות למשרד מבורכות בהינתן מצבה של המערכת והפיגור שבו אנו נמצאים מול המדינות המפותחות, אבל לא ברור על מה בדיוק מוצאים את הכסף ואם התקציב נותן מענה לכל הצרכים ולכל התלמידים. אנחנו מבקרים את תקציב משרד הביטחון, אבל גם במערכת החינוך, שאמורה גם היא להבטיח את עתידנו, אנחנו לא יודעים אם מתמקדים בעיקר", אומר בן דוד.

לדבריו, "התוצאה של השימוש בתקציב משרד החינוך מזכירה את מערכת הביטחון. אף אחד לא מערער על נחיצותה, אבל ברור שלא משתמשים בכסף בצורה יעילה. גם כאן, אנחנו מוציאים כ-40 מיליארד שקל בשנה בלי לדעת בדיוק לאן הולך הכסף - וזה לא סביר".

הילדים במדינות המפותחות מקבלים יותר

למרות הגידול המשמעותי בכל שנה בתקציב משרד החינוך, הפער בין ההשקעה בתלמיד בישראל לעומת ההשקעה בתלמיד במדינות המפותחות לא צפוי להיסגר, אך צפוי להצטמצם. לפי נתוני OECD מ-2008, קיים פער של 50% בתקצוב הילדים בגנים בישראל; 44% בתקצוב של הילדים בבתי הספר התיכונים; ו-33% בתקצוב הילדים בגנים. נחום בלס, כלכלן חינוך וחוקר בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, מעריך כי הגידול בתקציב משרד החינוך ב-2013 יביא לגידול של 13%-15% בתקציב פר תלמיד לעומת 2012.

מרבית תקציב משרד החינוך מופנה למימון שכר המורים בכל המערכת באמצעות תקצוב שעות הוראה - כ-90% מתקציב המשרד הם הוצאה קשיחה המיועדת לשכר מורים ולעובדי המשרד. רק כ-11% מהתקציב (כ-4 מיליארד שקל, נכון ל-2011) מיועדות למימון את פעילות המשרד.

לפי ספר התקציב של המשרד, מאז 2009, עת כניסתו של גדעון סער לתפקיד שר החינוך, הגידול המשמעותי היה בסעיף התקצוב להסעות, הצטיידות ופיתוח - שגדל בכ-59% לכ-950 מיליון שקל; התקציב המופנה לחינוך העצמאי החרדי עלה ב-20% ל-1.7 מיליארד שקל ב-2012. התקציב המופנה לישיבות גדל בשיעור דומה והיה ב-2012 מיליארד שקל. לעומת זאת, התקציב המופנה לפעולות העשרה בתרבות ירד ב-15% ל-34 מיליון שקל.

החלק העיקרי בתקציב מופנה למימון שעות לימוד בחינוך היסודי, באמצעות שכר המורים - 31.2 מיליארד שקל, שעלה ב-20% מאז 2009. כמו כן, ביקורי התלמידים בירושלים, תוכנית שהורחבה על ידי סער, תוקצבה השנה בכ-10 מיליון שקל. לימודי חינוך פיננסי תוקצבו ב-2012 ב-1.8 מיליון שקל בלבד.

רוב התוספות בתקציב החינוך - למימון ההסכמים עם המורים

תקציב משרד החינוך צפוי לגדול ל-41 מיליארד שקל ב-2013 - תוספת של 2.5 מיליארד שקל לעומת התקציב השנה, שמסתכם בכ-38.5 מיליארד שקל. רוב הגידול נובע מתוספות שכר למורים שמוענקים להם במסגרת השלמת יישום רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים ותחילת יישום רפורמת "עוז לתמורה" בקרב מורי בתי הספר התיכוניים.

במסגרת הרפורמות, שעות העבודה השבועיות של המורים יגדלו בתמורה לתוספות השכר. עם זאת, הגידול במספר שעות הלימוד לא ישפיע על כלל התלמידים - אלא רק על תלמידים נבחרים שייפגשו עם המורים בקבוצות קטנות לאחר שעות הלימודים בהתאם לצורכיהם.

סיבה נוספת לגידול המשמעותי בתקציב נובעת מיישום חוק חינוך חינם בגני הילדים בגילי 3-4, בהתאם להחלטת הממשלה ולהמלצות ועדת טרכטנברג, שבמסגרתה מתקצב המשרד בנייה של גנים חדשים ברחבי המדינה וסבסוד שכר הלימוד בהם. בשנת הלימודים שתפתח היום, 85% מהילדים בשכבת גיל זו ילמדו בגנים בחינם - תוספת של 10% לעומת שיעור הילדים שלמד קודם במערכת הציבורית - זאת, בעקבות יישום התוכנית.

השנה ימשיך המשרד ביישום תוכניות נוספות הכוללות תוכנית להתקנת מחשב בכל כיתה ותוכנית לחיזוק לימודי המדעים.

"החופש הגדול עדיין ארוך מדי - זה רע לכולם"

"החופש הגדול עדיין ארוך מדי. זה רע לכולם - גם למשק, גם להורים וגם לתלמידים" - כך אומר שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומשרד הרווחה, שעמד בראש הוועדה לקיצור החופש הגדול, שמסקנותיה מיושמות כיום בפעם הראשונה.

הוועדה בראשות סלבין המליצה לקצר את החופש הגדול בחמישה ימים, ובתמורה להאריך את החופשות במהלך השנה (פסח, סוכות וחנוכה). ואולם, סלבין אומר כי מסקנות הוועדה ביטאו את הסכמת חבריה, שכללו את ארגוני המורים, שסירבו לקיצור החופש הגדול, שכן קיצורו מגדיל את מספר ימי העבודה שלהם ללא פיצוי סביר.

"להורים יש בממוצע כ-18 ימי חופש מהעבודה, אני לא מבין מה הם עושים ב-60 ימי החופש הגדול", אומר סלבין. "גם ההוצאה הכספית למשפחות גבוהה מאוד. שומעים את אנחות הרווחה שבוקעות מההורים בסוף החופש הגדול. מקומות העבודה מתמלאים בילדים כי להורים אין איפה להחזיק אותם".

לדבריו, יש לקצר את החופש הגדול בשבוע אחד נוסף לפחות, כך שהילדים יחזרו ללימודים באמצע אוגוסט. זאת, באמצעות פיצוי המורים בשכר על חמישה ימי עבודה נוספים והענקת חופשים נוספים במהלך השנה.

לדבריו, בעוד שההורים ממעמד הביניים והמעמד הגבוה מצליחים למצוא פעילויות לילדיהם, הורים במעמד כלכלי נמוך מתקשים לעשות זאת. "בשל הפעילות והחוויות בחופש הגדול, ילדים ממשפחות חזקות כלכלית מצליחים לחזור מהר לשגרת הלימודים וילדים ממשפחות חלשות מתקשים בכך".