וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המלחמה בהון השחור: יותר מדי כוח לרשות המסים?

יסמין גואטה

28.8.2012 / 11:15

התיקונים לחוק איסור הלבנת הון המעניקים סמכויות רבות לרשות המסים מעורר ביקורת מצד עורכי דין התוהים האם לא מדובר בכוח מוגזם בידי הרשות

לפני כחודש הכריזה הממשלה על שורה של צעדים שנועדו להעמיק את גביית המס ולמלא את קופת המזומנים המתרוקנת של המדינה. בין היתר הציע משרד האוצר תיקונים לחוק איסור הלבנת הון, שאמורים לסייע לרשויות המס לאתר את העלמות המס המתוחכמות והשיטתיות ולפעול נגדן. המשרד צופה כי בזכות צעדים אלה יצליח לשים את ידו על 2 מיליארד שקל ב-2013 ועל 6 מיליארד ב-2015.

רשות המסים. TheMarker
רשות המסים/TheMarker

אחד התיקונים קובע כי הרשות לאיסור הלבנת הון תוכל להעביר מידע לרשות המסים, כפי שמועבר כיום מידע למשטרה ולשב"כ. ליוזמה השלכות מהפכניות על ההגנה על פרטיותם של האזרחים. כיום מחויבים כל הגופים הפיננסיים להעביר לרשות להלבנת הון דיווח בכל פעם שהם מזהים פעילות חריגה בחשבון. לאחר תיקון החוק, עשוי המידע להגיע גם לרשות המסים.

בנוסף לכך, לפי ההצעה ישונה חוק איסור הלבנת הון כך שיכלול גם עבירות מס מכוונות. השינויים המתוכננים יעניקו לרשות המסים כוח חסר תקדים, ויאפשרו לה לעקוב מקרוב אחר כל הכנסה בלתי מדווחת.

לספקנות שהביע השבוע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, באשר ליכולתו של משרד האוצר לגבות את הכסף, מצטרפים עורכי דין המתמחים בעבירות צווארון לבן, מיסוי והגנת הפרטיות, שמתריעים מפני הסכנות הגלומות בתיקונים ומאיימים בעתירה לבג"ץ. במשרד המשפטים וברשות המסים מנסים להרגיע ומציינים כי שינויי החקיקה נועדו לאפשר מלחמה אפקטיבית יותר בפשיעה החמורה, ולא בעצמאים שמעלימים מס מדי פעם.

מעלים מס יואשם בהלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון כולל רשימה סגורה של עבירות שמצמיחות רווחים בלתי חוקיים, כגון עבירות אלימות, הימורים, רכוש, סמים, סחר בבני אדם ועבירות על חוק ניירות ערך כמו מרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. על פי הצעת האוצר, כעת ניתן יהיה להאשים בהלבנת הון גם אזרח שמבצע עבירת מס.

במשרד המשפטים מתייחסים להעלמת המס כאל גניבה מהמדינה. בכיר במשרד מסביר כי ברוב מדינות OECD, עבירות המס נכללות בחוק איסור הלבנת הון, ולכן התיקון הישראלי אינו חריג. ואולם, מומחים בקהילה המשפטית מפקפקים בנחיצותו של התיקון ואף בכוונותיו האמיתיות של משרד האוצר.

sheen-shitof

עוד בוואלה

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
רשות המסים. TheMarker
רשות המסים/TheMarker

לדברי עו"ד יעל גרוסמן, מומחית לעבירות צווארון לבן, המהלך כרוך בפגיעה חמורה בציבור: "המשמעות היא שכל מי שמעלים מס במכוון, מבצע גם עבירה של הלבנת הון שהעונש עליה הוא עשר שנות מאסר. ההשלכות הן לא רק על מי שמבצע את ההעלמה, אלא גם על מי שמקבל את הכספים שהועלמו ממס הכנסה לחזקתו. כלומר, כל מי שמבצע פעילות פיננסית מול אדם ויודע שהכספים שלו הועלמו ממס הכנסה מבצע פעולה של הלבנת הון. הוא יהיה בדיוק כמו מי שעושה פעולה מול אדם בידיעה שהפעילות שלו היא סחר בסמים".

לטענתה, אין טעם להחמיר את הענישה, מאחר שפקודת מס הכנסה מאפשרת כבר כיום להטיל עונש מקסימלי של שבע שנות מאסר. לדבריה, "אם יש תת-אכיפה, זה לא מכיוון שלרשויות אין מספיק כלים, אלא מכיוון שהן סובלות ממחסור בכוח אדם או מבעיות ניהול. אין הצדקה לעליית מדרגה כזאת רק כדי להגביר את האכיפה".

עו"ד אבי נוב, מומחה לדיני מסים, אומר כי "קיימות כיום סנקציות רבות בפקודת מס הכנסה נגד מעלימי מס - קנסות מנהליים, פסילת ספרים, אי הכרה בהוצאות, קנסות גירעון ועוד - ואין הצדקה להוסיף ענישה כמו מאסר של עד עשר שנים". לדבריו, "עבירות המס מנוסחות בצורה רחבה מאוד, תוך שימוש בביטויים שניתן להעניק להם פרשנות גמישה. אם עבירות המס יוגדרו כעבירת מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון, רבים ימצאו עצמם מואשמים בעבירות הלבנת הון על עוול שלא עשו".

החוק לאיסור הלבנת הון מאפשר לרשויות לחלט את רכוש העבריינים. לדעת נוב, "רשות המסים מעוניינת למעשה לקבל אמצעי לגביית מס בדרך קלה יותר. מדובר במטרה בלתי לגיטימית, הסותרת את התכלית של החוק לאיסור הלבנת הון".

התיקון המוצע אינו קובע סכום מינימלי להעלמת המס, שמעליו יוגש כתב אישום לפי חוק איסור הלבנת הון. ואולם, בכיר במשרד המשפטים מסביר כי יהיה הבדל במדיניות האכיפה. לדבריו, "התיקון לא נועד לתפוס את השרברב, המוסכניק או את עורך הדין שמעלימים מס. המטרה היא לתפוס את מי שמבצע את עבירות המס בצורה מתוחכמת ומסועפת ובהיקפים גדולים. אלה אנשים שפוגעים פגיעה קשה בכלכלת המדינה ובהכנסות המדינה".

אבי ארדיטי, סמנכ"ל ברשות המסים, אומר כי "סביר שעם בן אדם פרטי הדין לא ימוצה לפי החוק לאיסור הלבנת הון אלא לפי פקודת מס הכנסה הרגילה. ברשות המסים שומרים את הסעיפים האלה לפשיעה המאורגנת והקשה ולעבירות מס חמורות ובהיקפים גדולים".

עורכי הדין תוקפים גם את התיקון שיאפשר העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים. נוב מתריע כי לתיקון עלולות להיות השלכות חמורות. לדבריו, "העברת הנתונים לרשות המסים תהפוך את הרשות ל'אח גדול'. הרשות תוכל לעשות שימוש פסול במידע ולהטריד את האזרחים. היא תוכל, למשל, לבקש הסברים מאזרחים על העברות שונות שנעשו לחשבונותיהם. ישראלים רבים לא יהיו אדישים לשינויי החקיקה ויעבירו את כספם לחשבונות בחו"ל. יהיו לכך השלכות חמורות על המשק בכלל ועל מערכת הבנקאות בפרט. העברת המידע על ידי הבנקים תפגע גם בעיקרון הסודיות הבנקאית, ותהיה בבחינת הפרה של חובת האמון שחבים הבנקים ללקוחותיהם".

לעמדה זו מצטרף גם עו"ד דן חי, מומחה להגנת הפרטיות: "ההצעה תהפוך את האזרחים לשקופים מבחינת השלטון. מעמד הביניים, ובעיקר שכירים שלא רגילים לבוא במגע עם רשויות המס, ייאלצו להיעזר ברואה חשבון או בעורך דין. מעבר לפגיעה בפרטיותם, זה ייהפך גם להוצאה כספית. מדובר במהלך נוסף לרמיסת הזכות לפרטיות, שהופך את ישראל למדינת עולם שלישי. זה חלק ממגמה שרווחת בהרבה זרועות של השלטון, שלא לוקחות את זכות האזרח לפרטיות ברצינות ומקפחות אותה בקלות רבה מדי".

לדבריו, אם החקיקה תאושר, הוא יציע ללשכת עורכי הדין להגיש בג"ץ. לטענתו, "הפגיעה בפרטיות היא לא מידתית וסותרת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". נוב מעריך כי אם החקיקה תאושר, יפנו אליו גופים רבים בבקשה להגיש עתירה לבג"ץ. לדבריו, "יש בסיס משפטי לבג"ץ כזה. הטענה תהיה שתיקון החוק פוגע בזכויות יסוד מוגנות". גרוסמן אף היא בדעה שהנושא מצדיק התערבות בג"ץ.

במשרד המשפטים דוחים את הטענות ומסבירים כי הצורך להתמודד עם עבריינות דוחק את הצורך להגן על פרטיות האזרחים. לדברי בכיר במשרד, "מי שחשוד בעבירות מרמה והלבנת הון לא יכול לנופף בדגל של הגנת הפרטיות. זה כמו שיבוא אנס ויגיד, ‘אני לא מוכן שתחקרו את הנאנסת, אתם נכנסים לי לפרטיות'".

לדברי הבכיר, "כאשר נותנים לגורם כלשהו סמכות לחקור עבירה מסוימת, יש לתת לו גם את הכלים המתאימים. טענות דומות נטענו בעבר נגד חקיקת חוק איסור הלבנת הון והתבררו כמופרכות - מאז חקיקת החוק פיקדונות והשקעות של תושבי חוץ רק גדלו".

במשרד המשפטים מבהירים כי לרשות המסים לא תהיה גישה כוללת למאגרי הרשות לאיסור הלבנת הון. כדי לקבל את המידע, רשות המסים תצטרך להגיש בקשה מסודרת ומנומקת בנוגע לחשדות שיש לה, ורק אם הבקשה תעמוד ברף יתבצע חיפוש, ורק מידע רלוונטי יועבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully