"יש שופטים בירושלים" הוא משפטו האלמותי של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל. משפט שממוחזר מידי פעם לפי נוחותו של המצטט, תוך התאמתו לרעיון אותו הוא רוצה להביע. חוכמתו של בגין הייתה בכך, שהשאיר רווח להשלמת הקורא בתוך המשפט ואיש איש ישלימו כראות עיניו. יש שופטים טובים בירושלים, או אולי רעים. יש שופטים רחמנים בירושלים ואולי נוקשים. יש שופטים חכמים בירושלים ואולי טיפשים וכו'. כך באמצעות השלם את החסר, הניח בגין יסודות אלמותיים להתייחסות למערכת המשפט.
לשאלה על מה חרבה ירושלים, ישנה תשובה בתלמוד הבבלי, שמפנה אצבע מאשימה כלפי השיפוט בירושלים "דאמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה...שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין" (בבלי, בבא מציעא, דף ל עמ' ב) . מהי "שורת הדין" ומהו "לפנים משורת הדין"? במדרש לפסוק "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון " בפרשת יתרו נאמר: "ואת המעשה זו שורת הדין. אשר יעשו זה לפנים משורת הדין" (מכילתא דרבי ישמעאל) . "שורת הדין" היא הפעולה לפי החוקים בדיוק, ייקוב הדין את ההר. "לפנים משורת הדין" זאת התחשבות באנשים, במצבם, במקרה החריג, שבו לא ראוי לפעול לפי שורת הדין, ברחמים, בצדק ובמוסר. היום במדינת ישראל אנו פועלים תמיד לפי "שורת הדין", ולעיתים אפילו "מאחורי שורת הדין". מה זה "מאחורי שורת הדין"? פעולה של אכזריות ואטימות הלב, בנימוק שזהו החוק ואין מה לעשות.
בשנים האחרונות הפכה מדינתנו לכל הארץ משפט. קביעתו של הנשיא לשעבר ברק כי הכל שפיט, דרדרה את מערכת המשפט ואת אמון הציבור בה לתהומות. תחת להרבות אחדות מרבה מערכת המשפט לפסוק פסקי דין מעוררי מחלוקת המרבים פלוגתאות ושנאת חינם באיצטלא של שופטים מלומדים וחכמים.
וכל ההקדמה באה להצביע על כשל מהותי של בית המשפט העליון בקביעתו לגבי חישוב נפרד לצרכי מס והחלטת הנשיא גרוניס שלא לקיים דיון נוסף.
דיון מאחורי משורת הדין
בני משפחה רבים מקיימים עסקים משפחתיים מוצלחים. אב יכול להעסיק את ילדיו, אח את אחיו ואחיותיו, סבתא את נכדיה ולהיפך והכל למען אחדות המשפחה וההצלחה העסקית. אין ספק כי עסק המבוסס על האמון הקיים בין בני משפחה יכול להשיא תשואה גבוהה יותר מעסק הבנוי על שותפים זרים. הכל נשאר במשפחה ולכן הפוטנציאל העסקי גדל. מיכאל שטראוס הכניס את ביתו לניהול, כך גם עזריאלי, ותשובה הכניס את בנו, משפחת המבורגר בביטוח, האחים זיסאפל ועוד רבים וטובים המעסיקים בני משפחה או שעובדים יחדיו.
רק לגבי העסקה אחת, של בעל את אשתו ולהיפך, יצא המחוקק באכזריות ואטימות לב ובית המשפט העליון, בדונו באותה גישה, במקום לדון לפנים משורת הדין דן מאחורי שורת הדין וגרם נזק בלתי הפיך לעסקים משפחתיים רבים.
בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להבין לקולא את הגדרות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה וכי הסעיף איננו ניתן להתניות. סעיף שנחקק לפני 55 שנים ואולי איננו מתאים לתקופתנו בה יש דרישה לשוויון מיגדרי ולהרחבת זכויות קבל חיזוק מבית המשפט העליון בקובעו כי הכנסת אישה מעסקו של בעלה היא הכנסתו לצרכי המס. האישה איננה קיימת בפני עצמה וכל הדיבורים היפים על שוויון נרמסו בהחלטה שגויה. כאן עולה שאלת תם, האם רעייתו של נשיא בית המשפט אהרון ברק, אלישבע, זכתה לחישוב נפרד כאשר בעלה שימש כנשיא בית המשפט העליון והיא כשופטת בבית הדין לעבודה? האם לא היתה אז תלות במקורות ההכנסה? האם קידומה או אי פיטוריה לא היה נתון בידי בעלה?
החוק מאפשר בסעיף 86 לבטל עסקאות פיקטיביות שכל מטרתן הימנעות ממס. החוק גם מאפשר לתבוע בפלילים מי שביצע תרמית בנושא המס, כלומר, המחוקק הגן על המדינה בפני כל אותם רמאים שמנסים לבצע פעולות תרמית ולהפחית מס. מדוע מצא המחוקק לנכון לפגוע דווקא בבני זוג עובדים יחדיו? אני מעיד מנסיון אישי כי עבודה משותפת היא דבר שאין ערוך לו הן מבחינת תרומתו ליציבות ולביטחון העסקי והן מבחינת תרומתו לחיי המשפחה ולזוגיות. עשרות שנות עבודה משותפת עם רעייתי, מאז התחלנו ללמוד יחד באוניברסיטה ב 1973, תרמו לעסק והן לחיי המשפחה.
והנה בא כב' בית המשפט העליון ואומר לנו בפשטות התגרשו. אם לא תעשו כן אנחנו מגבים את רשויות המס לתבוע מכם מס גבוה. האשה איננה נחשבת בעיננו. למרות שאתם משלמים מס אמת, אנחנו מאפשרים לרשויות המס להוציא מכם עוד מס. לפני שנפנה את הרשויות להעמיק את הגביה בקרב מעלימי הכנסות, אנו שולחים אותן להכביד עליכם יותר. בית המשפט העליון כשל בפסיקה וכשל יותר בהתנגדות לדיון נוסף.
ד"ר רו"ח גד פניני, משפטן, מנהל במשרד רואי חשבון ומרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.