וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חלק ההוצאה על החינוך מהתמ"ג ירד מאז 2010

ליאור דטל

29.8.2012 / 8:39

תקציב החינוך וההשקעה הלאומית בו אמנם נמצאת בעלייה מתמדת מאז 2007 אך הגידול נובע בעיקר מריבוי טבעי. כאשר בוחנים את העלייה ביחס לתמ"ג - התמונה שונה

פתיחת שנת הלימודים השבוע היתה הזדמנות נוספת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר החינוך, גדעון סער, להתפאר בתוספת התקציב, לכאורה, שניתנו עד כה למערכת החינוך. "הממשלה משקיעה סכומי עתק בחינוך", אמר נתניהו עם פתיחת שנת הלימודים. אך בחינה של ההוצאה הלאומית לחינוך ב-2011 מגלה שאין כל שינוי בסדר העדיפויות כלפי מערכת החינוך - הנטל על ההורים נותר גבוה וההשקעה בתלמידים עדיין נמוכה ביחס למדינות המערביות.

ההוצאה הלאומית על חינוך. TheMarker
ההוצאה הלאומית על חינוך/TheMarker

תקציב מערכת החינוך צפוי לגדול ב-2013 לכ-41 מיליארד שקל, אחרי הקיצוצים הצפויים בו כחלק מהקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה והקיצוץ הנדרש לסבסוד גני הילדים לגילאי 3-4. גם ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-2011 ל-73.4 מיליארד שקל, בהמשך למגמת עלייה כללית בשנים האחרונות. לפי הנתונים, הגידול המשמעותי הנומינלי החל ב-2007, בתקופתה של יולי תמיר כשרת החינוך, והוא ממשיך גם כיום. ההוצאה הלאומית לחינוך מתייחסת להשקעה של הממשלה, הרשויות המקומיות, ההורים, תרומות ומעורבות של ארגונים חיצוניים.

עם זאת, גידול זה, שנוצר כתוצאה מגידול טבעי במספר התלמידים, הסכמי השכר עם המורים והתוספות לתקציבי ההשכלה הגבוהה, לא בא בכלל לידי ביטוי כשמשווים את ההוצאה ביחס לתמ"ג, לצריכה הפרטית ולהוצאות הממשלה - שגדלו גם הן באופן משמעותי בשנים האחרונות.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו אתמול, מצביעים על כך שלא רק שחלקה של ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג (ערך הסחורות והשירותים שיוצר בישראל, ומהווה בסיס להשוואת ההוצאות הלאומיות של הממשלה בתחומים שונים) לא השתנה ב-2011 לעומת 2010, אלא שהוא אף נמוך יותר מחלקו בתמ"ג בשנים קודמות.

ב-2011 ההוצאה הלאומית לחינוך היתה 8.2% מהתמ"ג, בדומה ל-2010; ב-2008 היחס היה גבוה בעשירית האחוז, אך בסוף שנות ה-90 ההוצאה הלאומית לחינוך היתה 9.1% מהתמ"ג, וב-2003 כ-8.8% מהתמ"ג.

ההוצאה הלאומית על חינוך משקפת את ההוצאות של כל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים - החל בגני הילדים ועד למוסדות ההשכלה הגבוהה, והיא כוללת את ההוצאות של ההורים עבור חוגים במסגרת מוסדות ציבור, תשלומים לבתי הספר וספרי לימוד ואת שכר הלימוד של הסטודנטים. בנוסף, ההוצאה הלאומית כוללת את ההוצאות על בניית בתי ספר חדשים ורכישת ציוד. הגידול בתקציב החינוך ב-2012 וב-2013 ישפיע ככל הנראה על הנתונים בשנים הקרובות, אך ככל הנראה לא צפוי גידול משמעותי.

יש לציין כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל ביחס לתמ"ג גבוהה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות, ככל הנראה כתוצאה מהגידול הטבעי באוכלוסייה הגבוה בישראל ומשיעור התלמידים ביחס לאוכלוסייה. לכן, מבחינת ההשקעה פר תלמיד, מצבה של ישראל גרוע ביחס לרוב המדינות המפותחות.

גם כשבוחנים את ההוצאה לחינוך כאחוז מהצריכה הפרטית והציבורית בישראל המגמה ברורה: אין שינוי בהוצאה היחסית בשנים האחרונות ואף ניכרת מגמת ירידה (9.3% ב-2011 לעומת 10% ב-2001). ההוצאה לחינוך ביחס להוצאות הממשלה מצביעה על גידול מזערי (16% ב-2011 לעומת 15.8% ב-2010), אך על גידול קטן יותר של 1.5% בשנים 2009-2010.

87% משירותי החינוך סופקו לתלמידים וסטודנטים במוסדות ציבוריים; 9% באמצעות שיעורים פרטיים, שיעורי השלמה בבתי הספר וקורסים למבוגרים; ו-4% בבתי ספר פרטיים.

844 מיליון שקל על ספרי לימוד וציוד

בשנת הלימודים הנוכחית הנטל על ההורים הוקל רק עבור כ-300 אלף הורים לילדים בגילי 5 ומטה, כתוצאה מפריסת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 ותוספת נקודות הזיכוי ממס הכנסה לאבות לילדים עד גיל 3 - ההישגים העיקריים של המחאה הציבורית מהקיץ שעבר. שאר ההורים עדיין נושאים בעול כספי גדול יותר מאשר ההורים ברוב המדינות המערביות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
ההוצאה הלאומית על חינוך. TheMarker
ההוצאה הלאומית על חינוך/TheMarker

נכון ל-2011, ההורים בישראל היו אחראים ל-22% מההוצאה הלאומית לחינוך - כ-16 מיליארד שקל מההוצאה הלאומית, שאינה כוללת הוצאות על מורים פרטיים, המגיעות לאלפי שקלים בשנה למשפחה. לפי הלמ"ס, ההוצאה של הורים על רכישת ספרי לימוד וציוד לבתי הספר הסתכמה ב-844 מיליון שקל ב-2011. מדובר בהמשך המגמה מ-2010, אז שיעור ההוצאה של ההורים היה זהה.

מניתוח הנתונים עולה כי עיקר ההבדל בין ההוצאה של משקי הבית בישראל לחינוך לבין ההוצאה של ההורים במדינות OECD, נובע מהוצאה על חינוך בשלבי הגנים ועד ליסודי ושל סטודנטים. כך, נכון ל-2008, הוצאות משקי הבית בישראל על חינוך בשלבי הגן היו 0.6% לעומת 20.2% בארה"ב, אך גבוהות בהרבה מההוצאות של ההורים בצ'כיה (7.3%), בריטניה (15.5%), והולנד (1.6%).

ההוצאה הפרטית (של משקי הבית ותרומות) על מערכת ההשכלה הגבוהה ולימודי המשך בתיכון היו בישראל 48.7% מכלל ההוצאה, כשהממשלה משלימה 51% מההוצאה. בממוצע מדינות OECD, ההורים והגופים הפרטיים משלימים רק 31% מההוצאה הלאומית על השכלה גבוהה. רק בארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, ההוצאה הפרטית על השכלה גבוהה היתה בשיעור גבוה יותר.

ההשקעה בתלמיד בישראל נמוכה באופן משמעותי לעומת ההשקעה בתלמידים במדינות המערביות. בעקבות התוספות לתקציב משרד החינוך, הפערים האלה צפויים להצטמצם אך לא להיסגר, אפילו לא בהשוואה לממוצע של המדינות המערביות.

לפי נתונים מ-2008, ההוצאה לתלמיד גן בישראל הסתכמה בכ-3,631 דולר, לעומת 10,070 דולר בארה"ב (פער של 155%) ו-5,447 בממוצע המדינות המפותחות; בחינוך היסודי ההוצאה לתלמיד בישראל היתה 5,060 דולר, לעומת 6,741 דולר בממוצע מדינות OECD; הפער בחטיבות ובתיכונים התבטא בכ-2,500 דולר לתלמיד לעומת מדינות הארגון, ובאוניברסיטאות הפער התבטא בכ-5,700 דולר.

"אני מברך על העלייה בהוצאה הלאומית לחינוך. זה הכיוון הנכון שבו המדינה צריכה ללכת", אומר פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אך מוסיף כי "למרות זאת, העלייה הזאת מתקנת רק במקצת את ההידרדרות שהיתה בהוצאה לתלמיד לאורך העשור האחרון. גם לאחר העלייה בהוצאה לחינוך, ישראל משקיעה סכומים נמוכים משמעותית לתלמיד לעומת מדינות OECD".

לפי מחקר שערך דהן יחד עם ד"ר משה חזון באוניברסיטה העברית, ההשקעה הציבורית בתלמידים בישראל היתה קרובה לממוצע המדינות המפותחות בשנות ה-90, ומאז ירדה הרחק מתחת לממוצע.

  • עוד באותו נושא:
  • חינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully