וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המיאוס מתקציב הביטחון ושקריו

ד"ר ניסן לימור

30.8.2012 / 12:20

דרך גיבוש התקציב ובפרט תקציב הביטחון נעשית בצורה מעורפלת במכוון ואינה נהירה לציבור. ד"ר ניסן לימור סבור שהגיע הזמן שהתהליך יהיה שקוף וברור לכל

הוויכוח לו אנו עדים בימים אלה סביב תקציב הביטחון, עמדת משרדי האוצר והביטחון ועתה הצטרף למעגל גם דו"ח ועדת טישלר, מהווה דוגמה בלתי מחמיאה לא רק לדרך ניהול התקציב הלאומי, כי אם, לדרך ניהולם של עניינים העומדים בראש סדר היום הציבורי. האזרח התמים תוהה - כיצד ייתכנו פערים כל כך גדולים המסתכמים במיליארדי שקלים? האם מתווה ועדת ברודט והחישובים העולים ממנו שגויים על אף שנגיד בנק ישראל וועדת טישלר קובעים שאין זה כך? האם כלכלני האוצר אינם יודעים את מלאכת החישוב התקציבי?

התשובה לשאלות אלה מצויה בבסיס הדברים - לשיטה הנוהגת באוצר מימים ימימה, שיטה שעבר זמנה ואף על פי כן, מסרבים פקידי האוצר לנטשה. הגיעה העת כי נקיים בישראל דיון של אמת, דיון בו הנתונים מונחים בגלוי על השולחן, לא עוד קומבינציה זאת או אחרת על מנת לטשטש את התמונה, וכפי שכינה זאת בשעתו פקיד בכיר מאד באוצר, בפרפרזה על הלשון הצבאית - 'ערפל תקציבי'.

בערפל קשה לראות את התמונה בכללותה וגם הפרטים אינם ברורים לחלוטין. בערפל מגששים מחפשי דרך ומקווים כי בקרוב תתבהר התמונה. כך הציבור, כך השרים והכלכלנים. מפזרי הערפל מובילים את מרכולתם בדרכים עקלקלות ומצפים להשיג את יעדם בחוסר שקיפות. אם צדקו – מה טוב. אם טעו – לא נורא. ראשית, ביכולתו של הערפל להסתיר שגיאות; שנית, תמיד יהיה מי שישלם את המחיר. הציבור, הנושא על גבו את התוצאה, אינו מודע לנתונים, אינו שותף לתהליך ונדרש לקבל את העמדה הממשלתית בלא יכולת להעריכה או לבקרה.

דו"ח ועדת ברודט על קיצוץ תקציב הביטחון אינו ברור לציבור. הצבא טוען שקיצץ, האוצר טוען ההפך. בינתיים משרד הביטחון הפיץ כאמור את דו"ח ועדת טישלר לפיו תקציב הביטחון ב- 2013 צריך לגדול בהשוואה לתקציב ב- 2012. גם נראה דו"ח מוזר וספק מובן לציבור.

הציבור כצפוי איבד כבר קשר או הבנה לנושא. כמובן שהאוצר ומשרד הביטחון לא מהססים, מעת לעת, להחליף בינהם מהלומות מילוליות גסות שלא מוסיפות כבוד לאיש. הקרב על תקציב 2013 מתנהל בימים אלה ושוב מופרחים בלוני נסוי לכיבוש דעת הקהל המבולבלת.

מספיק עם ספינים ומעשיות

ראו לדוגמה את ה'בור' התקציבי אותו נדרשים אזרחי המדינה לממן מכיסם. תחילה היינו, על פי הכרזת הממשלה, במצב כלכלי איתן. לפתע נוצר בור עמוק ומאיים, אבל איש לא טרח להסביר מנין ומדוע, לכל היותר נשלחנו להשקיף על חופיה של יוון. וכיוון שיש בור, הזדרזה הממשלה לנקוט דרכים למלאו מכספי האזרחים. עוד טרם יבשה הדיו על הגזרות הכלכליות, התבשרנו כי מצבו של המשק לא כל כך נורא. צמיחה של 3.2% ברבעון האם פירושו שאין בור? האם אכן נדרשות הגזרות? אולי לא כצעקתה? ואולי כל זה ספין מערפל כדי שניתן יהיה להוביל בדרכים נסתרות את סחורת התקציב למחוז חפצם של יודעי ח"ן?

הדיון אינו על תקציב הביטחון. הדיון הוא על הביטחון החברתי והלאומי. הדיון הוא על הוגנות ויושרה בשיח הציבורי ועל שיתוף הציבור בקביעת עתידו ועתיד ילדיו. די לנו מתקציב מדינה שמגלה טפח ומכסה טפחיים. די לנו מתקציב מדינה המתנהל בדרך מעוותת, מסתיר בשולי דפיו אמת שונה מזאת המוצגת בראש העמוד ונמכרת לציבור כאמת צרופה. מחאת הציבור אינה ביטוי לרצון לקבל עוד, היא ביטוי של תיעוב השיטה הקיימת ורצון כנה לראות שינוי בדרכי ההתנהלות השלטונית וביחסו כלפי האזרחים.

ד"ר ניסן לימור, ראש המכון לאחריות חברתית, המרכז ללמודים אקדמיים אור יהודה, עמית בכיר במכון ון ליר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully