סדק ראשון לקראת פתיחת שוק של 4.3 מיליארד שקל

מאת שלומי שפר וסמי פרץ



האם נפתח פתח או אפילו סדק קטן לקראת האפשרות שהבנקים יורשו לשווק פוליסות ביטוח בסניפיהם? ההתבטאות האחרונה של המפקח על הביטוח, אייל בן שלוש, שאמר כי אפשרות זו קיימת - מהווה שינוי מהותי בעמדת הרשויות, לאחר שנים שבהן היתה התנגדות מוחלטת במשרד האוצר לאפשר לבנקים דריסת רגל בענף הביטוח. ואולם נראה כי מבחינת הבנקים עדיין מוקדם לחגוג.



בן שלוש הבהיר כי יתמוך במתן היתר לבנקים לשווק פוליסות ביטוח, רק אם תיפתר בעיית הבעלויות הצולבות בין בנקים לחברות ביטוח. בשלב ראשון הוא יתמוך באפשרות שבנקים קטנים ובינוניים, שאין להם קשרי בעלות עם חברות ביטוח, יוכלו לשווק פוליסות בסניפיהם. הבנקים מנהלים זה עשור קמפיין אגרסיווי כדי שיתירו להם לשווק פוליסות ביטוח, תוך הדגשת התועלת שתצמח מכך ללקוחות. בעבר אמרו כמה בנקאים כי לבנקים תהיה אפשרות להוזיל את הפוליסות בעשרות אחוזים, לעומת תעריפי סוכני הביטוח - בשל התשתית השיווקית הרחבה שלהם בסניפים.



הבנקים לוטשים עיניים לעמלות הגבוהות שמשלמות חברות הביטוח לסוכנים. העמלות מסתכמות בסכום עתק של כ-4.3 מיליארד שקל בשנה. נגיסה של 20%-10% מסכום זה, פירושה תוספת הכנסות של 860-430 מיליון שקל. בעידן שבו רווחי הבנקים נשחקים והם מחפשים נואשות אחר מקורות רווח חדשים (ולכן בינתיים מייקרים את העמלות למשקי הבית), כניסה לפעילות חדשה כמו ביטוח יכולה להיות מנוע צמיחה משמעותי.



לבנקים יש בעיה נוספת. הם נמצאים זה כמה שנים בתהליך של הרחבת השירותים הטכנולוגיים, אך מתקשים לצמצם את מספר הסניפים בהיקפים משמעותיים. התוצאה היא עודף סניפים ועובדים שצריך למצוא להם תעסוקה נוספת. אחד הפתרונות של הבנקים הוא ליישם תוכניות פרישה מרצון, אך צעד כזה כרוך בהוצאות גדולות מאוד (פרישה של 100 עובדים עולה לבנק כ-70 מיליון שקל).



חשש מהתניית שירות בשירות



עד כה היתה התנגדות נחרצת של הרגולטורים לאפשרות שהבנקים ישווקו פוליסות ביטוח, בשל חשש מהתניית שירות בשירות, וכן בשל עוצמתם של הבנקים בתחומי שוק ההון והחשש מהגברת הריכוזיות במערכת הפיננסית. ב-94' הגיש הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, ד"ר יורם טורבוביץ, חוות דעת לוועדת הכספים של הכנסת שבה כתב: "אין צורך להכביר מלים בנוגע ליתרונות לגודל שעשויים לנבוע כתוצאה משיווק ביטוח באמצעות מערך הסניפים של הבנק. בדרך זו עלות (לאו דווקא מחיר) מכירת הביטוח לצרכן עשויה לפחות לעומת העלות הנדרשת כיום במכירת הביטוח על ידי סוכני הביטוח.



"כניסתם של הבנקים לתחום הביטוח תיצור לבנקים תמריץ לקידום מכירת מגוון מוצריהם על דרך של התניית שירות בשירות. בהקשר זה מתעורר החשש - וניסיון החיים מוכיח שלא בעלמא - כי תנאי למתן שירותים בנקאיים (הלוואה לרכישת רכב, משכנתה לרכישת דירה או בית עסק) עלול להיות ביטוח הנכסים הנרכשים בתמורת האשראי ע"י הבנק מעמיד האשראי. עוצמת הבנק, שכבר עתה משמעותית מאוד, תגדל ותתעצם".



שוקי הבנקאות והביטוח הם בעלי מבנה מאוד ריכוזי. 5 הבנקים הגדולים חולשים על 95% משוק הבנקאות, ו-5 חברות הביטוח הגדולות חולשות על נתח דומה משוק הביטוח. נוסף על כך, יש קשרי בעלות בין כמה מחברות הביטוח לבנקים הגדולים.



הבנק השני בגודלו בישראל, לאומי , מחזיק בכ-20% מחברת הביטוח הגדולה בישראל, ביטוח ישיר. מגדל מצדה, מחזיקה בכ-9.5% ממניות לאומי. בנק הפועלים , הבנק הגדול בישראל, מחזיק בכ-20% ממניות כלל ביטוח, השנייה בגודלה בתחומה בישראל.



בנק דיסקונט , השלישי בגודלו במערכת, מחזיק כ-20% מקבוצת הביטוח הראל, הרביעית בגודלה בענף הביטוח. איש הביטוח שלמה אליהו, באופן ישיר או על ידי חברת הביטוח שבבעלותו, מחזיק בכ-27% ממניות בנק אגוד וכ-10% ממניות בנק לאומי. גם מגדל וגם אליהו לא מסתירים את רצונם להיות חלק מגרעין השליטה של לאומי - אם זה יתאפשר להם. הפלונטר הוא כה עמוק עד שקשה להאמין כי ניתן יהיה לפתור אותו בקרוב.



מבנה השוק כיום אינו מאפשר מכירת ביטוח ע"י בנקים שמעורבים בבעלות צולבת



בן שלוש סבור כי מבנה השוק כיום אינו מאפשר מכירת ביטוח ע"י בנקים שמעורבים בבעלות צולבת. כלומר, כל עוד חברות הביטוח מחזיקות בבנקים, ובנקים מחזיקים בחברות ביטוח - הפיקוח לא יראה בחיוב מכירת פוליסות ביטוח בסניפי הבנקים.



ואולם אם למשל, לאומי יתנתק מהקשר שלו עם מגדל , ופועלים יתנתק מהקשר הגורדי עם כלל - אזי הפיקוח יאפשר להם לשווק ביטוח תחת מגבלות ומעקב הדוק. מאידך גיסא, בן שלוש אומר כי אינו שולל שבנקים קטנים ובינוניים אשר אינם נגועים בבעיית הבעלות הצולבת, ישווקו פוליסות ביטוח. המשמעות היא שהבנקים הגדולים יכולים להמתין עם החגיגות בשלב זה. האם ייתכן מצב שבו בנקים מסוימים יכולים לשווק ביטוח ואחרים מנועים? את השאלה הזו משאיר בן שלוש בינתיים ללא מענה.



באוצר מעריכים כי גם כאשר ישווקו הבנקים ביטוח, תהיה המכירה תחת מגבלות חמורות. בין השאר אומרים שם, הבנקים לא יהיו מוגדרים כסוכני ביטוח אלא כברוקרים של ביטוח. המשמעות היא שהבנקים יהיו חייבים להשיג ללקוח בסניף את העסקה הביטוחית הטובה ביותר עבורו.



כאשר לקוח של בנק יבקש מהפקיד הצעה לביטוח בריאות, הרי שפקיד הבנק יהיה חייב לבדוק עבורו איזו חברת ביטוח נותנת את העסקה הטובה ביותר עבור אותו לקוח. הבנק יוכל למכור ללקוח רק את הביטוח המסוים הזה. כך, לא יוכל בנק לאומי לשווק רק ביטוחים של מגדל, או דיסקונט ביטוח של הראל. כמו כן הבנק יחויב לחשוף בפני הלקוח את העמלות אותן הוא גובה עבור מכירת הפוליסה.



נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור, מתנגד נחרצות למכירת ביטוח על ידי הבנקים. מנור אף מתנגד לחקיקה המתגבשת שתאפשר לבנקים למשכנתאות לשווק ביטוחי דירה וחיים, למקבלי משכנתאות. מנור סבור כי הריכוזיות של הבנקים הגדולים בישראל והאחזקות שלהם בחברות הביטוח לא מאפשרים לאשר להם למכור ביטוח.



מנכ"ל כלל ביטוח, איזי כהן, אמר לפני כשבועיים בכנס בתל אביב כי מכירת ביטוח באמצעות הבנקים היא רק עניין של זמן