הישראלי לשעבר עמוס אהרוני עומד במרכזה של שערורייה חשבונאית חדשה: נטען כי ניפח את רווחי החברה שלו

אקטרייד (סימול ACRT), חברת פיננסים אמריקאית בשליטתו של עמוס אהרוני, ישראלי שנמלט מהארץ ב-1985 והותיר חובות ענקיים, נאשמת בתביעה ייצוגית כי ניפחה את רווחיה באמצעות תרגילים חשבונאיים שכללו עסקות עם חברות בחו"ל, לפי דיווח של "בארונ'ס".



כתב תביעה ייצוגי הוגש בשבוע שעבר בניו יורק כנגד אקטרייד פייננשל טכנולוג'יס, ספקית מערכות פיננסיות הנמצאת בשליטתו של עמוס אהרוני. כתב התביעה כולל, לדברי "בארונ'ס", הוכחות כי החברה ניפחה את רווחיה באמצעות עסקות שביצעה עם יישויות חוץ גבוליות הנמצאות בשליטת חברות מסונפות של אקטרייד.



בכתב התביעה נטען כי מסמכי ההלוואות שמחזיקה החברה מעידים בבירור שהיא מימנה עסקות בהן נשאו הקונה והמוכר אותה הכתובת ואותה החותמת. עובד לשעבר העיד כי אקטרייד מימנה עסקות בגובה של למעלה מ-160 מיליון דולר בין חברות קשורות זו לזו, שהובילו לבסוף לשמיטת חובות.



אהרוני עצמו חשוד כי קיבל כספים שיועדו ללקוחות לכאורה, וככל הנראה נשלטו על ידי אהרוני, אשר לפי חשד גם ניהל חשבונות במקלטי מס בהם השתמש למטרת מכירת מניות.



אקטרייד פועלת באמצעות החברה הבת אקטרייד קפיטל, בתחום של נכיון שטרות - רכישת חוזי מכר בהנחה מסוימת מידי גורמים המתעתדים למכור נכס כלשהו. עם קבלת הסחורה רוכשת אקטרייד את ה-TAD (Trade Acceptance Draft) מן המוכר וגובה את התשלומים מן הלקוחות.



בנוסף מייצאת החברה הבת אקטרייד אינטרנשונל ציוד מיזוג אוויר תעשייתי. אקטרייד מפעילה חברה נוספת בשם אקטרייד סאות אמריקה הפועלת כברוקר לסחר בינלאומי עבור חברות זרות. אהרוני, המכהן כנשיא החברה, מחזיק בקרוב לשליש ממניות החברה. בשנת 2001 דיווחה החברה על רווח של 21.4 מיליון דולר על הכנסות של 55.8 מיליון דולר.



עמוס אהרוני נמלט מן הארץ לארה"ב בשנת 1985 והותיר אחריו חובות במיליוני דולרים לבנקים ואנשים פרטיים, בעיקר ירושלמים. אהרוני שימש כעסקן פוליטי של מפלגת ה"ליכוד" בשנות ה-70 ובסוף אותו עשור כיהן תקופה קצרה כיו"ר מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. מאוחר יותר פנה אהרוני לעולם העסקים והקים חברת שוק אפור שעסקה ברכישת התחייבויות של אנשי עסקים. כדי לממן חלק מהפעילות נטל אהרוני הלוואות מבנקים מסחריים ומאנשים פרטיים, ומשנקלע למצוקה פיננסית נמלט מן הארץ.



לאורך שנים התנהל הוויכוח עם נושיו על מי-מנוחות והם היו מוכנים להסתפק בסכום שולי, בטרם חשף עיתון "הארץ" ב-1997 כי אהרוני השתלב בחברה ליבוא ויצוא, השתלט עליה - והפך אותה לחברה העוסקת בשוק האפור ששוויה נאמד בעשרות מיליוני דולרים. לבסוף, על מנת לקצר את התהליך הממושך וכתוצאה מבעייתיות מסוימת שהתעוררה כתוצאה מן החוק האמריקאי, הסכימו נושיו בשנת 1998 לחתום על הסדר פשרה שלפיו שילם אהרוני כחצי מיליון דולר ששמו קץ לפרשה.



אהרוני הקים את אקטרייד לאחר שנמלט מנושיו בישראל. אקטרייד נהגה לטעון ששיטות ההלוואה מבוססות האינטרנט שפיתחה יחוללו מהפכה בשוק המימון המסחרי, ממש כפי שכרטיסי האשראי חוללו מהפכה בשוק הרכישות הצרכני. הצמיחה ברווחיה של החברה בשנים האחרונות הפכה אותה לפופולרית בקרב משקיעים נחשבים רבים.



אך על פי תביעה ייצוגית שהוגשה ביום רביעי לבית משפט פדרלי במנהטן נופחו לכאורה רווחיה של החברה באמצעות עסקות עם ישויות חוץ גבוליות - הנמצאות בשליטת חברות מסונפות של אקטרייד, חלקן במקלטי מס. בנוסף, טוענים התובעים, ניפחה החברה את רווחיה באמצעות עסקות עם חברות מקומיות, שהיו לאמיתו של דבר תחבולה של העברות כספים בין יישויות קשורות.



בכתב תביעה מפורט ביותר, שהוגש בידי משרד עורכי הדין שפירו, האבר אנד אורמי מבוסטון, טוענים התובעים כי מסמכי ההלוואות שמחזיקה החברה מעידים בבירור שהיא מימנה עסקות בהן נשאו הקונה והמוכר את אותה הכתובת ואותה החותמת. כתב התביעה, המצטט עובד לשעבר ששמו לא ננקב, טוען שאקטרייד מימנה עסקות בגובה של למעלה מ-160 מיליון דולר בין חברת אם בשם Pacific Realty Group וחברות בנות וחברת מסונפות של פסיפיק, עסקות שהובילו לבסוף לשמיטת חובות.



אקטרייד שילמה, על פי ההאשמות, גם עמלות לחברה ברזילאית עבור מתן סיוע לרכישה שביצעה חברה הנשלטת בידי אהרוני. כספים שיועדו ללקוח אחר כביכול נשלחו לדירתו של אהרוני בניו יורק, עובדה שלטענת התובעים מלמדת שאהרוני שלט גם על לקוח זה. לקוחה נוספת של החברה היתה חברה שהוקמה בפנמה על ידי עורך דין שהתובעים טוענים שהיה מקורב לאהרוני. המימון לעסקות חוץ גבוליות אלה הגיע לכאורה ממוסד הרשום במקלט המס איי הבתולה הבריטיים שמספר הטלפון שלו היה, לאמיתו של דבר, זה של עורך דינו של אהרוני בישראל. לפיכך טוענים התובעים ש"מידע זה מלמד שהכסף שעל פי הטענה הוחזק בידי מוסדות פיננסיים הממוקמים במקלטי מס חוץ גבוליים לא היה קיים למעשה". לדברי עובד לשעבר בחברה, ששמו לא צוין בכתב התביעה, ניהל אהרוני חשבונות במקלטי מס בהם השתמש למטרת מכירת מניות.



מניית אקטרייד איבדה מפברואר ועד יולי 90% משוויה ונפלה לשער של 3 דולרים, לאחר שבשיאה נסחרה ב-40 דולר. נפילתה החדה החלה בפברואר בעקבות תחקיר של "בארונ'ס" שהצביע על בעיות בנהלי ההלוואות שלה. לאחר מכן הוחמרו בעיותיה כאשר נודע על חקירה בלתי רשמית שמנהלת נגדה רשות ני"ע והנאסד"ק. ביולי הודיעה על נפילה במכירותיה ועל קיצוצים בכוח אדם.