וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סיד בלי עתיד

בעז בבאי

18.7.2002 / 10:49

במחצית הראשונה של השנה קמו רק 40 חברות היי-טק חדשות, קצב הזהה לזה של 1995, והשקעות הסיד הסתכמו בפחות מ-15 מיליון דולר. האם הקרנות מחכות לחבל ההצלה של המדען הראשי?



נתוני סקר MoneyTree, שפורסמו אתמול לגבי היקף ההשקעות בחברות סטארט אפ בישראל במחצית הראשונה של 2002, מצביעים על מספר תופעות חשובות בנוגע לתעשיית ההון סיכון המקומית - תופעות שיש להן קשר ישיר להמשך המשבר החריף שפוקד את מגזר הטכנולוגיה העולמי ולמצב הביטחוני בישראל. חלקן מסמנות מגמות שעשויות להתחזק עוד יותר ברבעונים הבאים.



הגדלת הנטל על הקרנות המקומיות: המשך האלימות בין ישראל לרשות הפלשתינית משפיע ככל הנראה בצורה חזקה יותר על המשקיעים הזרים, המעדיפים להזרים כספים למקומות בעלי סיכון פוליטי-בטחוני קטן יותר. הנטל הישיר נופל כמובן על קרנות ההון סיכון המקומיות, שגם חלק ניכר מהן סובלו מקשיי נזילות. וכך, אם ברבעון השני גייסו חברות היי-טק ישראליות סכום כולל של 217 מיליון דולר, הקרנות הישראליות השקיעו 112 מיליון דולר - 52% מסך הגיוסים, לעומת לעומת 35% רבעון קודם.



חידוש הפעילות של מספר קרנות: ברבעון הנוכחי לא ביצעו 20 קרנות הון סיכון אף השקעה במהלך הרבעון, הן בחברות חדשות והן בחברות הפורטפוליו שלהן, לעומת 21 קרנות ברבעון הקודם. אכן, בעיות נזילות הוציאו כנראה חלק מהשחקנים מהמשחק, ייתכן שאף לתמיד. אבל צריך לשים לב, שברבעון הרביעי של השנה שעברה, נרשם שיא של 27 קרנות, המהוות 36% מתוך 75 קרנות שהשתתפו בסקר, שלא ביצעו אף השקעה. כך שיש קרנות שהעדיפו אולי לחכות לירידה נוספת בשווי של חברות סטארט אפ כדי לחזור למגרש ההשקעות. כמו כן, הנטייה של הקרנות להאריך את זמן הבדיקה של כל חברה המועמדת להשקעה, עד לקבלת ההחלטה הסופית, מוציאה לעיתים חלק מקרנות מהסטטיסטיקה הרבעונית.




מדעי החיים מאיימים על הדומיננטיות של התקשורת: בפעם הראשונה בהיסטוריה של תעשיית ההון סיכון הישראלית השתווה היקף ההשקעות בחברות הפועלות בתחום התקשורת והרשתות לסך ההשקעות בחברות מדעי החיים. אין כל ספק, הקריסה של שוק הטלקום העולמי וחוסר הודאות לגבי עיתוי תחילת ההתאוששות פוגע בצורה משמעותית בנכונות של הקרנות להשקיע בסטארט אפים המפתחים ציוד תקשורת ואופטיקה.



אולם לעומת זאת נראה שהקרנות מאמינות שהשקעות במדעי החיים, בעיקר במכשור רפואי, יצליחו להניב להן תשואה חיובית בעתיד הלא רחוק. במיוחד לאור העובדה, שהחברות המובילות בשוק, כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, מדטרוניק, בוסטון סיינטיפיק ואחרות, ממשיכות לבצע רכישות חדשות על אף המשבר בשווקים.




ברבעון השני השנה גייסו 21 חברות התחום התקשורת והרשתות סכום כולל של 59 מיליון דולר, לעומת 175 מיליון דולר שזרמו ל-22 חברות בתחום זה ברבעון קודם. בעוד מגזר מדעי החיים רשם עלייה משמעותית ברבעון השני כאשר 19 חברות גייסו גם כן 59 מיליון דולר, מתוך זה 13 חברות בתחום המכשור הרפואי זכו השקעות של 38 מיליון דולר, ו-6 חברות בתחום הביוטכנולוגיה השיגו מימון בהיקף של 21 מיליון. ברבעון הראשון של 2002, רק 15 חברות של מדעי החיים השיגו מימון בהיקף של 24 מיליון דולר.



עלייה בהשקעות בחברות שלבי פעילות מוקדמים: נתוני ההשקעות ברבעון השני מצביעים על גידול חד בהשקעות בסבב ה-Early Stage (הסבב הראשון והשני יחד) - 32 חברות גייסו 118 מיליון ברבעון השני לעומת 25 חברות שגייסו 85 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו-80 מיליון דולר זרמו ל- 13 חברות בסבב גיוס שלישי. בניגוד לכך, ברבעון השני רק 3 חברות בלבד הצליחו לגייס סכום של 4 מיליון דולר בסבבים מאוחרים (החל מסבב רביעי ועד סבב ה-Mezzanine), לעומת 7 חברות שגייסו 111 מיליון דולר ברבעון הראשון.



בעז דינטי, שותף מנהל בקרן אוורגרין, טוען שהשקעה בחברות בסבבי גיוס מאוחרים היא למעשה הימור על מגמת השוק, מתוך ציפייה להתאוששותו בטווח הקצר. לכן, קרנות מעדיפות להשקיע בחברות בשלבי פעילות מוקדמים יותר, כיוון שקצב שריפת המזומנים של אותן חברות נמוך יותר ומאפשר להן להמשיך ולהתקיים גם אם המפנה החיובי בשוק יקרה בעוד יותר משנתיים.



שמיל לוי, שותף מנהל בקרן סקויה קפיטל ישראל, רואה את התופעה מזוית אחרת. לדעתו, העובדה שחברות טכנולוגיה רבות נסחרות בוול סטריט ברמות שווי הנמוכות משווי המזומנים שלהן, גורמת לירידה חדה בערכי השווי הנקבעים לחברות בגיוסים בסבבים הראשון והשני. מצב זה מעודד קרנות להשקיע בסבבי ה- Early Stage על חשבון השקעות בשלב הסיד.



נמשך השפל בהשקעות בשלב הסיד: 5 חברות בלבד בשלב הסיד - שפל היסטורי - גייסו 7.5 מיליון דולר, לעומת 6 חברות ברבעון קודם שגייסו כ-7 מיליון דולר. רמות אלה דומות להיקפי הגיוסים בשלב הסיד במחצית הראשונה של 1999, כאשר ברבעון הראשון של אותה שנה גייסו 11 חברות 7 מיליון דולר, וברבעון הראשון גייסו 9 חברות כ-8 מיליון דולר.



נקודת השפל, מבחינת סך ההשקעות, נרשמה ברבעון הרביעי של השנה שעברה: 10 חברות גייסו 5 מיליון דולר בלבד, לעומת השיא שנקבע ברבעון הרביעי של 2000 - 44 חברות שגייסו 73 מיליון דולר.



אייל ליפשיץ, מנהל שותף בקרן פרגרין, מזהיר שתחום השקעות הסיד נמצא בוואקום מוחלט, מצב שיגרום לכך שבעוד שנתיים לא תהיה "סחורה בשוק" והקרנות יידרשו לשלם פרמיה על ההתעלמות המוחלטת שלהן מהתחום כיום. אבל ערן דוידסון, שפרש לפני מספר חודשים מקרן יורופאנד, לא רק מצהיר שהוא יצטרף בקרוב לקרן סיד, אלא גם סבור שהתחום מתעורר מחדש. לדידו של דוידסון, "קל יותר להקים בית חדש מאשר לשפץ בית ישן", ויש לעודד יזמים מנוסים שפוטרו מחברות גדולות כמו אמדוקס וקומברס להתחיל ולהקים סטארט אפים חדשים.



אבל בינתיים המציאות עגומה מאוד. על פי נתוני חברת D&A, במחצית הראשונה של השנה קמו רק 40 חברות היי-טק חדשות, שזכו גם למימון ראשוני מקרנות או משקיעים אחרים - קצב המשתווה לרמה שנרשמה ב-1995, כאשר הוקמו 79 חברות חדשות. האם קרנות ההון סיכון המקומיות מחכה לישועה מהמדען הראשי או שהטווח הארוך באמת לא מעניין אותם?


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully