עליות השכר שנרשמו ברבעון הראשון של השנה בענף ההיי-טק, נבלמו ברבעון השני - כך עולה מנתוני חברת המחקר אתוסיה. בחברה מציינים, כי ברבעון השני של 2012 מסתמנת התחלה של סטגנציה בכל הקשור לרמות השכר בתעשיות ההיי-טק והביומד.
עוד עולה, כי בתחום התוכנה נרשמה עלייה מינורית של 1% בשכרם הממוצע של העובדים ברבעון השני של 2012 לעומת הרבעון הראשון. אותה עלייה כמעט בלתי מורגשת נרשמה גם בתפקידים בתחום המכירות בענף. בתפקידים בתחומי חומרה, תפעול, שיווק ופיתוח לא היה שינוי בגובה השכר ברבעון השני של השנה בהשוואה לרבעון הראשון. בתפקידים בתחומי הפיתוח העסקי וההנדסה נרשמה עלייה שברירית של 0.5% - כלומר, כמעט ללא שינוי.
"אם נבסס את התחזית לרמות הביקוש לעובדים ולרמות השכר בתעשיות ההיי-טק והביומד על פי התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל לשנת 2012 ו-2013, נוכל לשמור על אופטימיות זהירה", אומר אייל סולומון מנכ"ל אתוסיה. לדבריו, ההערכה היא שרמות הביקוש לעובדים ורמות השכר ב-2013 ישמרו על צמיחה של 2% עד 3%.
מתחילת השנה, כ-68% מארגוני ההיי-טק המשיכו לצמוח ואף גדלו בהיקפים של למעלה מ-5% במצבת כוח האדם שלהם - זאת, על-פי דיווחי הארגונים השונים. למרות נתונים אלו, מנהלים ומנכ"לים בשוק ההיי-טק והביומד מציינים כי החשש ממיתון עדיין קיים.
במחצית הראשונה של 2012, נהנה שוק ההיי-טק מעלייה ממוצעת של כ-5% בביקוש לעובדים וזאת בהשוואה למחצית השנייה של 2011.
הרבעון השני של השנה אופיין בעלייה במספר דורשי העבודה. אחת הסיבות לכך היא פיטורי העובדים בחברות התקשורת הגדולות. עם זאת, משך תהליך הגיוס הממוצע נותר על 5 שבועות בממוצע, עקב הביקוש בקרב סטארט-אפים רבים שהוקמו השנה. לדברי סולומון, "אחוזי הצמיחה אמנם נמוכים יחסית, אך זהו הישג אדיר לחברות הישראליות, שמציגות יכולת דפנסיבית גבוהה את מול המפולות שחוו השווקים של אירופה וארה"ב".
"אם יש קושי בענף ההיי-טק הוא נובע בדרך-כלל מעומס יתר"
זוהר קלוג החל בתפקידו הנוכחי, מנהל מחלקת הנדסה במיקרון, לפני שש שנים. כיום הוא מנהל קבוצה של 14 מהנדסים האחראים על תהליך הייצור, הפיתוח וההנדסה בחברה, המייצרת שבבי זיכרון למגוון תעשיות מחשבים, רכב וטלפונים ניידים.
תהליך ייצור השבבים מורכב ומבוצע על-ידי מכונות יקרות. "צריך לבצע תהליך הרצה של השבבים במכונות בצורה מהירה, שכן התהליך דורש רגישות גבוהה. מספיק שמשהו לא מיוצר כמו שצריך בדרך, וזה יכול לפגוע במוצר הסופי. זה דורש גם מהמהנדסים וגם מהמפעילים להיות ערניים ולהקדיש תשומת לב לפרטים הכי קטנים ולאלפי הנתונים שזורמים ודורשים זיקוק למידע החשוב. מלבד זה, צריך לפתח מערכות בקרה, כי אדם לא יכול לעקוב אחרי כל-כך הרבה אינפורמציה. מדובר גם בפיתוח גבולות כאלו שלא יפגעו במוצר הסופי. אנחנו ממזערים יותר ויותר את השבבים שלנו. כתוצאה מהמזעור הזה התהליך הולך ונהיה יותר מורכב".
האם העבודה ממשיכה גם מעבר לשעות הסטנדרטיות?
"לפעמים זו עבודה סביב השעון. המפעל פועל 24/7, מלבד יום כיפור. אם יש תקלה ב-23:00 - מצלצלים אלי. עדיף שיתקשרו בלילה ויטפלו בבעיה כשהיא חמה ולא למחרת בבוקר".
איזה סיפוק אתה שואב מהעבודה?
"יש הרבה ריגוש ואדרנלין בתפקיד. כאשר מוצאים פתרון, זה מאוד מספק. במפעל שלנו, אנחנו היישות ההנדסית, כך שיש לנו הרבה גמישות מחשבתית ומזה אנחנו מקבלים סיפוק. אנשים כאן נהנים מחופש פעולה גדול מאוד. אני נורא נהנה, כי העבודה נותנת לי סיפוק מנטלי. אני גם מתחבר לאנשים שסביבי ברמה האישית ונחמד לי להיות איתם רוב שעות היום".
מה עשית לפני התפקיד הנוכחי?
"עבדתי במפעל של אינטל בשנות ה-90 ונשלחתי לשנתיים וחצי ללמוד את התהליך בחו"ל. כשחזרתי הייתי מהנדס תהליך באזור הפוטו-ליתוגרפיה. זה האזור שמגדיר את קווי ההלכה של הרכיב האלקטרוני. בין היתר, הייתה לי אחריות על המוצר שיצא באזור שלי. הייתה התעסקות עם המכונות וזה דרש ידע. לאט-לאט עברתי בכל התפקידים באזור שלי, עד שהתמחיתי בנושא. "נשלחתי לארה"ב ב-2002 לשנתיים, הפעם בתור מומחה, לעזור לפתח תהליך שתכננו להביא אותו לישראל. היום, בגלל שאנחנו מפתחים את התהליך זה מאפשר לנו את הגמישות".
איך התנאים החברתיים במיקרון?
"כיף לבוא לפה בגלל הסביבה האנושית. אנחנו עושים הרבה פעילויות מחוץ לשעות העבודה, בשביל לחזק את ה'דבק האנושי'. הרבה יותר נעים לעבוד ככה. המקום מעודד השתתפות בכל מיני קורסים שלאו דווקא קשורים לתחומי העבודה. אני מתעניין ביוגה, ומשתתף בקורס שנקרא ניהול לחצים, זוהי סדנה שאנחנו נותנים לעובדים כלים כדי להוריד את הלחץ. אני מביא את נושא המדיטציה לתחום הזה".
יש קושי מיוחד שאתה עובר אותו בתור עובד היי-טק?
"הקשיים הם כתוצאה מעומס יתר. אם יש קושי, הוא בדרך-כלל נובע מעומס. מה שלמדתי במשך השנים, הוא לבקש עזרה. כשהייתי במצבי לחץ, ביקשתי עזרה וגיליתי שהסביבה יודעת לתת תמיכה".
