האיגוד הלאומי של סוחרי ניירות הערך (NASD), המנהל את שוק הנאסד"ק, מתכנן להגיש תביעה נגד האנליסט ג'ק גראבמן ובית ההשקעות סלומון סמית בארני, בטענה כי פירסמו מחקר מוטה לטובת חברות טלקום שקרסו אחרי כן. החשדות הם שדו"חות מחקר על חברת וינסטאר שפירסם גראבמן, שהיה מזוהה יותר מכל אנליסט אחר עם בועת הטלקום, היטעו את המשקיעים.
גראבמן וסס"ב, זרוע בנקאות ההשקעות של סיטיגרופ, חשודים כי הטעו את המשקיעים בכך שהמליצו בחום על מניות וינסטאר, בשעה שבידיהם היה מידע כי החברה נמצאת בקשיים פיננסיים. וינסטאר, לשעבר חביבת וול סטריט, פשטה את הרגל במאי 2001, בדומה לרבות ממתחרותיה, חברות מתחילות שניסו להתחרות בבייבי בלס בשוק הטלקום בארה"ב.
וינסטאר סיפקה שירותי טלפוניה ותקשורת נתונים מהירה לחברות וסוכנויות ממשלה. עד ימים ספורים לפני שהגישה וינסטאר בקשה לפשיטת רגל המשיך גראבמן לתמוך בחברה ולהמליץ עליה, למרות שאנליסטים אחרים, ביניהם מ-CIBC והמשקיע מנואל ארסניו, תקפו את החברה בטענה שהיא סובלת מקשיי מימון חמורים.
במחצית השנייה של שנות התשעים היה גראבמן אחד האנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בתעשיית הטלקום. ממתאגרף לשעבר משכונה של מעמד הפועלים בפילדלפיה הפך לשחקן מוביל בענף. גראבמן עורר מחלוקת בכך שהרחיב את הגדרות תפקידו של אנליסט ממחקר וייעוץ למשקיעים למעין אמרגן שמסייע לחברות סטארט אפ לגייס מיליונים, משכנע משקיעים להעלות מחירי מניות ומייעץ למנכ"לים על אסטרטגיות ורכישות.
חברות נוספות שהיו חביבות על גראבמן היו וורלדקום, גלובל קרוסינג, XO קומיוניקיישנס ומקלאוד USA.
הקשרים ההדוקים של גראבמן עם חברות הטלקום ריפדו היטב את כיסיו וכיסי בית ההשקעות: בין 1998-2000 סייע גראבמן לסלומון לגייס 53 מיליארד דולר עבור חברות טלקום, יותר מכל חברה אחרת בוול סטריט, לפי נתוני תומסון פייננשל. גראבמן הפך לאחד האנליסטים המתוגמלים ביותר בוול סטריט, וקיבל ב-1998-99 בונוסים בסך 19.6 מיליון דולר על משכורת בסיס של 200 אלף דולר. גראבמן הודה בחקירה בקונגרס כי חלק ממשכורתו נקשר להבאת עסקי חיתום לסס"ב. לפי הערכות, הגיעו העמלות שגזר מעסקות אלו ליותר מ-10 מיליון דולר.
החקירה שיקיים הנאסד"ק נגד גראבמן מזכירה את החקירה שניהל התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אליוט ספיצר, נגד מריל לינץ' והנרי בלודג'ט. האחרון היה מליץ יושר של מניות הדוט.קום בשלהי שנות התשעים, אך החקירה נגד מריל לינץ' חשפה כי המלצותיו היו מוטות לטובת השגת עסקי חיתום עבור מריל. פרשייה זו הסתיימה בפשרה בה שילם מריל לינץ' 100 מיליון דולר לטובת יישוב התביעה.
ספיצר לא פסח בחקירותיו על המלצות גראבמן, והוא חוקר אם הן הוטו על ידי תשלומי עמלות בנקאות השקעה שקיבל סלומון מחברות הטלקום. גראבמן היה מקורב לברנרד אברס, מנכ"לה של חברת הטלקום וורלדקום, שהכריזה על פשיטת רגל בסוף השבוע והודתה בזיוף תוצאותיה הכספיות.
גראבמן וסס"ב עלולים לספוג קנסות וצעדים משמעתיים אחרים מהנהלת הנאסד"ק. אם יבחר סס"ב לפטר את האנליסט, עלול האחרון להידרש להשיב הלוואות של 15 מיליון דולר שקיבל ממעסיקו.
נאסד"ק מתכנן להגיש תביעה נגד אנליסט הטלקום ג'ק גראבמן מסלומון סמית בארני בחשד למחקר מוטה
דפנה מאור
22.7.2002 / 13:50