11 פרופסורים שכיהנו כדיקנים או רקטורים באוניברסיטת בר אילן תובעים ממנה 2.7 מיליון שקל.
הפרופסורים: יהודה פרידלנדר, בנימין שרדני, משה גרסיאל, ברנרד ספולסקי, ארנסט קראוס, שלמה הבלין, עלי מרצבך, צבי ארד, צבי שטינפלד, ברנרד פינצוק ורות ריכלברג שימשו כל אחד בתפקיד דיקן או רקטור באוניברסיטה, וממשיכים היום לכהן כפרופסורים מן המניין במחלקות השונות.
הפרופסורים טוענים באמצעות עו"ד עפר שפיר ממשרד אברהם בר ושות' כי במסגרת הסכם העסקתם הם זכאים לתוספת ותק מצטברת בסך של 2.5% ממשכורתם לשנה.
אלא שהפרופסורים טוענים כי במהלך שנות עבודתם הם שימשו כרקטורים ודיקנים בפקולטות השונות באוניברסיטה, וכי עפ"י הסכם העבודה הם זכאים לתוספות שכר שונות ובהן הכפלת תוספת הוותק לכדי שיעור של 5% במהלך תקופת כהונתם בתפקיד, ואף לאחר שסיימו את כהונתם.
לטענתם הדבר נובע מהסכם העבודה הנהוג באוניברסיטה, הקובע כי תנאי העסקתם של חברי הסגל יושוו לתנאי השכר הנהוגים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם נהוג לשלם לדיקנים ולרקטורים תוספת ותק כפולה בתקופת כהונתם ואף לאחר מכן.
לטענת הפרופסורים, לאחר תום כהונתם כדיקנים או רקטורים, חזרה האוניברסיטה לשלם להם את תוספת הוותק הרגילה והתעלמה מזכאותם לקבלת תוספת ותק נוספת בגין תקופת כהונתם בתפקידים אלו.
לטענתם, פניותיהם לאוניברסיטה נדחו ע"י ועדת הקבע שלה ולכן הם נאלצו להגיש את התביעה. סך התביעה, כאמור, לכולם עומד על כ-2.75 מיליון שקל. טרם הוגש כתב הגנה (עב' 6923/02)
11 פרופסורים שכיהנו כדיקנים או רקטורים באוניברסיטת בר אילן תובעים ממנה 2.7 מיליון שקל
אמיר הלמר
22.7.2002 / 13:59