מה ההכנסה הממוצעת למשק בית במעמד הבינוני?

במשקי בית ביישובים במעמד הגבוה ובמעמד הבינוני ההפרש בין ההכנסה הכספית נטו לבין ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית עומד על כ-20%: במעמד הגבוה (15,297 שקל הכנסה נטו לעומת 12,609 שקל הוצאה) ובמעמד הבינוני (11,677 שקל הכנסה נטו לעומת 9,691 שקל הוצאה). לעומת זאת, במשקי בית ביישובים במעמד הנמוך ההוצאה הכספית גבוהה מההכנסה נטו ב-8.7% (8,083 שקל הכנסה לעומת 8,860 שקל הוצאה). כך פרסמה היום הלמ"ס (מבחר נתונים מדו"ח פני החברה בישראל מס' 5).

עוד עולה מהדו"ח כי ב-45% ממשקי הבית ביישובים במעמד הבינוני ובמעמד הגבוה יש שני מפרנסים ויותר במשק הבית לעומת 30% ביישובים במעמד הנמוך.

ב-2010, ל-10% מהמועסקים קיים "חשש גדול מאד" או "חשש גדול" לאבד את עבודתם בהשוואה ל-16% בשנת 2002. ל-9% מהמועסקים הגרים ביישובים במעמד הבינוני ובמעמד הגבוה יש חשש גדול מאד או חשש גדול לאבד את עבודתם, זאת לעומת 16% מהמועסקים הגרים ביישובים במעמד הנמוך.

ב-2010, 56% מהמועסקים העריכו כי אם יאבדו את עבודתם, יש להם סיכוי גדול מאוד או סיכוי גדול למצוא עבודה אחרת ברמת ההכנסה הנוכחית לפחות. 36% מעריכים כי אם יאבדו את עבודתם, סיכוייהם למצוא עבודה בשכר דומה נמוכים או קלושים. שיעור המעריכים את סיכוייהם כנמוכים למצוא עבודה במידה שיאבדו אותה, גבוה יותר בקרב הגרים ביישובים במעמד הנמוך (49% מהגרים ביישובים במעמד הנמוך לעומת 32% מהגרים ביישובים במעמד הגבוה).

בנוגע למאפייני דיור של המעמד הבינוני עולה כי ב-2010, ביישובים במעמד חברתי-כלכלי בינוני גרים 68% מכלל משקי הבית בישראל. ההוצאה הממוצעת הגבוהה ביותר על פירעון משכנתה ביישובים במעמד הבינוני, הייתה במשקי בית עם שני מבוגרים ויותר עם ילדים (2,925 שקל). גם שיעור משלמי המשכנתה מתוך משקי בית אלה הוא הגבוה ביותר - 52%. ההוצאה הממוצעת הנמוכה ביותר על משכנתא היא במשקי בית של נפש אחת מעל גיל 64 (1,341 שקל), ושיעור משלמי המשכנתא מתוך משקי בית אלו הוא הנמוך ביותר- 5%.

עוד עולה מהדו"ח כי 25% מהישראלים בני 20 ומעלה חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם. בקרב הגרים ביישובים במעמד הבינוני 24% חשו בדידות לעומת 29% במעמד הנמוך ו-23% במעמד הגבוה. בנוסף, 26% מתושבי המעמד הבינוני חשו לחוצים לעתים קרובות, 22% חשו מלאי מרץ לעתים רחוקות או אף פעם, ו-10% חשו מדוכאים. שיעורים אלו גבוהים יותר בהשוואה לשיעורים שנמצאו בקרב הגרים ביישובים במעמד הגבוה ובמעמד הנמוך.

ביישובים במעמד חברתי-כלכלי נמוך, אחוז המדווחים על מצב בריאות לא טוב גבוה פי 2-3 לעומת הגרים ביישובים במעמד חברתי-כלכלי גבוה, בכל קבוצות הגיל. עם העלייה ברמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים, עולה גם העיסוק בפעילות גופנית: ביישובים במעמד הנמוך - 23% מבצעים פעילות גופנית, לעומת 32% בישובים במעמד הבינוני ו-35% ביישובים במעמד הגבוה.