פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ללמוד על שוק ההון באוניברסיטאות - עכשיו

      מרבית האזרחים, גם האקדמאים ואפילו סטודנטים לכלכלה לא בקיאים בשוק ההון, בדרכי החיסכון לפנסיה ובניהול תיק ההשקעות. גולן ספיר קורא להטלת חובת לימוד פרקטי באקדמיה

      סטודנטים רבים מסיימים שלוש שנות לימודי כלכלה וחלקם מוסיפים עוד שנתיים במנהל עסקים והם לא יודעים מה זה אג"ח או מניה ומה ההבדל בין קרן פנסיה לקופת גמל. לצערי, הפער בידע יהיה הפער בגודל הפנסיה שלהם.

      הבדלים בתשואה (יח"צ)

      שימו לב לגרף המצורף. השפעת פער של 1% בתשואה על פני שנים רבות של חסכון. המשמעויות העצומות שלו לקורא הבקיא ברורות. הפער יכול להיגרם משונות במקצועיות החלטותיו של מנהל ההשקעות או שמקור הפער בדמי הניהול ומה עם הקורא הבקיא פחות?

      מדינת ישראל נמצאת בתהליך ברור של העברת האחריות על חסכונות הציבור והפנסיה שלו מאחריותה של המדינה לאחריותו האישית של כל אזרח. סגירת קרנות הפנסיה הוותיקות להפקדות, הקמת הקרנות החדשות, ביטול הבטחות התשואה והאג"ח המיועד, חובת החסכון הפנסיוני לכל אזרח, רפורמת הניוד בין אפיקי הפנסיה, הכנסת ההשקעות הפנסיוניות לבורסה ומרדף תשואות בשוק ההון ולסיום ועדת בכר שהוציא את קופות הגמל מהידיים המנוסות של הבנקים – מחייבים את הציבור לגלות הבנה בעתידו הפיננסי והפנסיוני. ובמילים אחרות מחייבות בהשכלה פיננסית אם לא בתיכונים אז באקדמיה.

      בעידן של צרכנות נבונה ומודעות צרכנית, מעורבות תקשורתית עצומה בענייני הכלכלה ושוק ההון באמצעות מגוון עצום של אמצעי תקשורת מתברר שמרבית אזרחי המדינה לא יצליחו להשיב לשאלות בסיסיות הנוגעות לעתידם הכלכלי בשנים שלאחר שיסיימו לעבוד.

      ניתן לחלק את הסטודנטים בישראל בין אלה הלומדים כלכלה לבין הלומדים מקצועות אחרים. לגבי הקבוצה השנייה, המציאות ידועה לכל מי שדרך באוניברסיטה או במכללה בישראל. הם יסיימו את לימודיהם, ישתלבו במקומות עבודה וימשיכו בבורות מזעזעת לגבי עתידם הכלכלי.

      עצוב יותר לנתח את הקבוצה הראשונה. הדבר בולט ביתר שאת באוניברסיטאות ודווקא מטופל לא רע בחלק מהמכללות. אלפי סטודנטים לכלכלה יסיימו השנה לימודי כלכלה באוניברסיטאות. חלקם יבחר את שוק ההון כמקצוע וייגש למבחני הרשות לני"ע ומשרד האוצר לרישיונות לעיסוק בפיננסי והפנסיוני.

      רובם ילמדו כלכלה מיקרו ומאקרו, סטטיסטיקה, שיטות מחקר ותורת המחירים, מימון א' , ב' וג' ואולי יזכו בקורס בניתוח ניירות ערך ואופציות. כמה מהם באמת יזכו לשיעור אחד על אפיקי ההשקעה? כללי ההשקעה, שיטת דירוגי האשראי? מה ההבדל בין קרן נאמנות לתעודת סל? מס רווח הון נומינלי לעומת ריאלי? מבנה תיקי השקעות? תשואת שווקי ההון ואלה רק דוגמאות פשוטות. ההבדלים בבחירת מסלול ההשקעה הפנסיוני, ההתמודדות הנכונה עימו בעת ירידות בשווקים, המשמעות של דמי הניהול בחסכון בטווח השקעה כזה, כולם מהווים ידע חשוב ביותר.

      אם נתקדם אפשר לשאול גם, מי מהם ידע לנתח קורלציות וקשרים בשוק ההון? אפילו תהליכים בסיסיים כגון השפעות של ריבית ואינפלציה על תשואות אגרות החוב והתנהגות שווקי המניות כתוצאה מכך. כיצד משפיעה החלטת ריבית באירופה על המטבעות או הרחבה כמותית בארה"ב על הדולר ומכאן אולי להבין מהו הסדר חוב ומהי 'תספורת'

      ולבסוף, כיצד ידעו לנתח את רמת ניהול ההשקעות של אפיק מסויים אם לא יבינו את הקשר בין פרמטרים של תשואה, סיכון ומדדים שבאקדמיות בעולם סטודנטים יודעים לדקלם כגון שארפ או תשואה ליחידת סיכון.

      כמרצה לשוק ההון המגיע מתוך שוק ההון אני קורא כאן לאוניברסיטאות לחייב בחירת קורס פרקטי בשוק ההון לכלל הסטודנטים על מנת להנחיל בישראל דור המצוייד בהשכלה פיננסית היכול לדאוג לעתידו הפיננסי והפנסיוני.

      גולן ספיר – משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות ומרצה על שוק ההון במסלול האקדמי במכללה למינהל