מדד הדאו ג'ונס - איפה תיבלם המפולת?

מאת רפי פרסיץ



כשצוללים מדדי מניות מובילים, כמדד דאו ג'ונס (החובק 30 מניות תעשייתיות כבדות) וכמדד סטנדארד ופורס (החובק 500 מניות-עידית) לתחתיות בנות 5-4 שנים, מתבקשת התהייה: באילו רמות-תמיכה טכניות (אם בכלל) עשויה המפולת להיבלם?



אם ניישם את תבנית קלשוני-אנדרוז למדד דאו ג'ונס, נמצא כי: (1) נכון להיום, נהנה הדאו מתמיכה ארוכת-טווח לאורך הקו הנסוג ג'-ד': כ-7,000 נקודות. (2) אם יבקיע המדד את קלשון ג'-ד' בכיוון מטה, ישכון יעדו הבא אי שם לאורך קלשון א'-ב'.



מבחינה צ'רטיסטית טהורה, נהנה מדד דאו ג'ונס מתמיכה ראשונית ברמת 7,700 נקודות: ציר השפל שכרה ב-1998; 7,440 נקודות: הקרקעית שכרה בשלהי 1997; ו-7,245 נקודות (יעד פיבונאצ'י).



אם ניישם את תבנית קלשוני-אנדרוז למדד סטנדארד ופורס, נמצא כי: (1) נכון להיום, נהנה המדד מתמיכה לאורך הקלשון הנסוג ג'-ד': בין 813 ל-800 נקודות. (2) אם יבקיע המדד את קלשון ג'-ד' בכיוון מטה, ישכון יעדו הבא אי שם לאורך הקו א'-ב'.



משוכת התנגדות משמעותית ניצבת בפני המדד לאורך קלשון ה'-ו', בסביבות 905 נקודות; ואחריה, ברמת 1,180 נקודות: הפסגה הכפולה שאליה העפיל השנה.