54% מהישראלים: צמצמנו אכילה במסעדות בגלל המצב

יותר ויותר ישראלים מעידים כי ההאטה הכלכלית גורמת להם לצמצם בהוצאות הבילוי והאוכל מחוץ לבית - בין אם מדובר בבישול בבית או בהזמנת מנות זולות יותר

ספיר פרץ

האם התייקרות מחירי המזון ותשומות שונות הקשורות בהכנתו במישרין ובעקיפין (חשמל, מים וכיו"ב) לצד ההאטה הכלכלית במשק, משפיעים על הרגלי האכילה של הישראלים? סקר שערך השבוע מכון שילוב Millward Brown בקרב מדגם מייצג של 500 נשאלים, מצביע על שינוי.

עוד בוואלה! NEWS

הנוגדן הזה יכול להיות חגורת ההצלה שלכם. זה מה שאתם חייבים לדעת עליו

ד"ר עידית דוברצקי-מרי בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לכתבה המלאה
גלובס

על פי הסקר - שנערך עבור "גלובס" ו"קשת" לרגל עלייתה היום (ג') של התוכנית "מאסטר שף" (עונה שלישית) בערוץ 2 - למעלה ממחצית מהנסקרים (53%) השיבו כי לאור המצב הכלכלי בשנה האחרונה הם שינו את הרגלי הבילוי שלהם במסעדות ובבתי קפה: 32% מהם יוצאים פחות למסעדות או לבתי קפה; 14% עברו לבשל יותר בבית; ו-6% פשוט מזמינים מנות זולות יותר.

מגמת הפחתת תדירות הבילוי במסעדות ובבתי קפה ולחילופין המעבר לבישול ביתי, בולטת בעיקר בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ומטה (60% לעומת 37% בעלי הכנסה מעל הממוצע) וכן בקרב בעלי השכלה תיכונית ומטה (65% לעומת 44% בקרב בעלי השכלה על תיכונית). המגמה האמורה זהה פחות או יותר גם בקרב נשים וגברים. יש לציין כי הסקר מתייחס לא רק לבילוי במסעדה/בית קפה בשעות הפנאי אלא גם לארוחות במסעדות/בתי קפה במסגרת יום עבודה.

רובם המכריע של הנסקרים - 87% - השיבו כי הם נוהגים לאכול במסעדות ובבתי קפה אם כי בתדירויות שונות: 17% מהם אוכלים בחוץ פעם בשבוע; 15% אחת לשבועיים-שלושה; ו-18% אוכלים בחוץ אחת לחודש. 3% בלבד, בעיקר בגילאי 18-22, אוכלים כמעט כל יום במסעדה או בבית קפה. כמו כן, 13% מתוך אלה שאוכלים בחוץ, הצהירו שהאכילה במסעדה/בית קפה שמורה רק לאירועים מיוחדים.

בבית או בחוץ?

על פי נתוני zap rest, מחירה הממוצע של ארוחת גורמה (פיין דיינינג) עומדת כיום על 140 שקל לאדם; מחירה של ארוחת קז'ואל עומדת על 80 שקל לאדם ואילו וארוחת פסט פוד נעה בין 40-50 שקל לאדם.

גלובס

בנוגע לרמות המחירים והתמורה שמקבלים במסעדות ובתי קפה בישראל, שליש מהנשאלים ציינו כי היו רוצים לאכול יותר במסעדות ובבתי קפה אך המחירים גבוהים יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם; ורבע אמרו שהתמורה שמקבלים במסעדות ובבתי קפה אינה תואמת את המחירים שהן גובות, ולכן הם לא מבלים בהן בתדירות שהיו רוצים. שליש בלבד מאלו שנוהגים לאכול במסעדות ובתי קפה השיבו כי רמת המחירים הוגנת וסבירה.

האם לבשל בבית אוכל לפי טעם אישי, זול יותר מלאכול אוכל דומה בחוץ? לדברי לימור לבון, עורכת ראשית של אתר zap rest, קשה מאוד לענות על השאלה הזו משתי סיבות עיקריות: המסעדן משקלל בתמחור המנה גם את הארנונה, שכר העובדים, שכר הדירה וכיו"ב - הרבה מעבר לעלויות הבישול נטו; והמסעדן הוא גם קמעונאי שעלויותיו שונות מעלויות הקניות של "עקרת הבית" הבשלנית. לבון מעריכה כי מנת גורמה ממוצעת תוצרת בית המכילה בשר/עוף/דג תעלה 40-60 שקל לאדם, לעומת 140 שקל לאדם למנה עם רכיבים דומים בחוץ; ארוחת קז'ואל תוצרת בית תעלה 20-30 שקל למנה לעומת 80 שקל לאדם במסעדה ואילו ארוחת פסט פוד בבית 10-20 שקל לעומת 40-50 שקל לאדם בחוץ.

איתן טרבלוס, הבעלים של רשת מסעדות הבשר "אגאדיר", לא בטוח שלהכין בבית זה תמיד זול יותר. "לקנות היום בשר טרי להמבורגר, תפוחי אדמה ושמן לצ'יפס, מלפפון חמוץ, חסה, בצל, לחמנייה, קטשופ, מיונז כתוספת וכן חשמל, מים, גז וכל מה שצריך בכדי להכין את המנה - אפשר להגיע בקלות למחיר שמשלמים על אותה מנה באגאדיר. ארוחה עסקית אצלנו מתומחרת ב-59 שקלים בממוצע לסועד וארוחה לילית החל מ-41 שקל. עם מחירים כאלה אני בטוח שלאכול אצלנו זה כמעט כמו להכין בבית, אם לא זול יותר".

גם ליאון אלקלעי, יועץ קולינארי ושותף בפיצרייה "טוני וספה", אומר שלא ניתן לקבוע באופן גורף שלבשל בבית זה תמיד זול יותר. "לצלות בבית דג על הגריל ללא ספק זול יותר ממסעדה, אבל דג עם שמן כמהין עשוי להיות יקר יותר בבית כי צריך לקנות בקבוק שמן כמהין שלם עבור כמה טיפות. בקבוק שברוב המקרים לא משתמשים בבית בכל תכולתו, והרי לך ההפרש ואף יותר מזה. אותו סיפור אם אני רוצה להכין כבד אווז בבית, אני צריך לקנות בדרך כלל כבד אחד שלם ששוקל חצי קילו-קילו ולא פחות מזה, וזה לא עניין זול". עוד לדבריו, ככל שהכמות המינימלית של מרכיבי המנה גדולה יותר, המחיר יהיה גבוה יותר.

חושבים פעמיים לפני שמזמינים

על שינויים בהרגלי האכילה, מעידים גם מסעדנים. "הסועד הישראלי חושב היום פעמיים לפני שהוא מזמין במסעדה", אומר ארז שבו, הבעלים של מסעדת "כרמא" הירושלמית. לדבריו, אנשים נעשו מודעים יותר לכספם וחושבים אם להזמין מנה ראשונה ומנה עיקרית באותה ארוחה, ובכלל קיימת נטייה להזמין מנות פחות יקרות. "מגמת הצמצום הזו באה לידי ביטוי גם במרדף של הסועד הישראלי אחרי קופונים, שוברים, הנחות ומבצעים של כרטיסים כאלה ואחרים", אומר שבו. לדבריו, ב"כרמא" משתדלים לספוג את התייקרויות חומרי הגלם והתשומות שמסביב, אך לא תמיד הדבר מתאפשר. "כשמחירו של סטייק אנטריקוט גולמי מזנק מ-70 שקל ל-102 שקל או כשמחיר בקבוק בירה קופץ ב-20%, אין מנוס אלא לעדכן מחירים בתפריט".

גלובס

מוטי סטרוקובסקי, הבעלים של מסעדת אבראג' ביפו העתיקה, אומר שהמצב הכלכלי בא לידי ביטוי באירועים עסקיים של חברות. "חברות רבות במשק עושות אצלנו אירועים ובאחרונה הן עוברות לתפריטים שזולים יותר בכ-20% לאירוע". סטרוקובסקי טוען כי מלבד נישת האירועים, הוא אינו מבחין בשינויים בהרגלי האכילה של הישראלים. "מי שאוכל בחוץ, ממשיך לאכול בחוץ ולכן ההכנסות שלנו במגמת עלייה מתמדת בשנה וחצי האחרונות. אני עובד הרבה עם תיירים ויכול להיות שהתיירים מחפים על הישראלים. לכן אני לא יכול להעיד על שינוי כזה או אחר אצל הסועד הישראלי. כך או כך, להערכתי מי שנפגע יותר מהמצב הן מסעדות היוקרה".

"השינוי צריך לבוא דרך המסעדנים"

השף חיים כהן, אחד המנחים ב"מאסטר שף" ומסעדן בעל מוניטין ("דיקסי", "פילדלפיה" ו"יפו תל אביב"), עדיין לא רואה שינוי בהרגלי האכילה של הישראלים מחוץ לבית על רקע המצב הכלכלי. "כרגע אני לא רואה שינוי. אנשים עדיין לא הגיעו למצב של לעצור הכול ולהתכווץ, אבל אני חושב שיהיה שינוי. כדי להקדים תרופה למכה, מסעדנים צריכים להיערך מבעוד מועד. כלומר, השינוי צריך לבוא דרך המסעדנים. הם צריכים להציע בתפריט גם מנות זולות יותר כדי שלאנשים תהיה האופציה הזאת".

גלובס

כהן לא מופתע מנתוני הסקר לפיהם 87% מהישראלים אוכלים בחוץ. "זה לא מפתיע אותי כי אנשים עסוקים היום בקריירה. הם מגיעים מאוחר הביתה ומחפשים פתרונות אחרים לבישול הביתי. זאת בניגוד לדורות קודמים, שגם אם עבדו קשה היו מבשלים אוכל בבית. היום זה דור שלגיטימי לצאת למסעדות. היום זה לא חטא ליהנות מאוכל במסעדה".

לשאלת "גלובס" כיצד האינפלציה בתוכניות הבישול השונות בטלוויזיה, כולל "מאסטר שף", משפיעות על הבישול הביתי השיב כהן: "אנשים, דרך הסיפורים שהם שומעים בתוכניות, מתחברים ומבינים את המשמעות של לבשל בבית. מה גם שהילדים שלהם שצופים בתוכנית, דורשים מהם לבשל ביחד. פתאום הבישול הוא לא רק מעמסה אלא חלק מההווי המשפחתי. לבשל ולשבת סביב שולחן ולאכול יחד. הילדים של היום דורשים לבשל כמו שהם דורשים חוג קרטה". לדבריו, 14% שהשיבו בסקר שהם עוברים לבשל יותר בבית, הוא אחוז לא מבוטל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully