דוד קליין: כדי לקצר את תקופת המיתון יש להגיע להסכמים עם ההסתדרות לגבי השכר ונגזרותיו

"איננו יכולים להרשות לעצמנו עוד סטייה בביצוע התקציב מהסוג שחווינו במחצית הראשונה של 2002. סטייה כזו פירושה פחות יציבות ופחות תעסוקה", כך אומר הנגיד דוד קליין, לקראת דיון הממשלה על תקציב 2003. "אפשר, וצריך, לקצר את תקופת המיתון במשק על ידי הסכמה עם ההסתדרות והמעסיקים בכל הנוגע לכללי השכר ונגזרותיו", מוסיף הנגיד.



הנגיד קורא לממשלה ולמעסיקים לבנות מסגרת, בהסכמה עם נציגות העובדים, אשר תאפשר שמירה על השכר הריאלי לעובד בשירות הציבורי. הנגיד מציין כי השכר הריאלי בשירות הציבורי עולה אוטומטית בשל זחילות שכר לסוגיהן, הסכמי שכר ותוספת יוקר. לדעתו של הנגיד, "יש ליצור מצב שבו כל הגורמים יצטברו עד כדי שמירה על השכר הריאלי בשירות הציבורי, ולא יותר".



מבחינה זו מצבו של הסקטור הציבורי שונה מזה של הסקטור הפרטי, אומר הנגיד, ולפיכך הסכם תוספת היוקר, אם יהיה, אינו חייב להיות זהה בשני המגזרים. בהסכמים עם המגזר הציבורי יש להשלים את השפעת הגורמים האחרים, כזחילת שכר, כדי לשמור על השכר הריאלי.



חזרה לפסי צמיחה תושג רק על ידי פעולה נחושה בתחום הפיסקלי. קליין מציין כי השגת המטרה של עידוד ההשקעות מחייבת ירידה בריבית הריאלית לטווח ארוך, ירידה אשר תושג לדעתו רק עם ירידת הגירעון התקציבי, או כאשר הציבור יאמין לממשלה כי הוא עתיד לרדת. הנגיד מציין כי הניסיון של השנתיים האחרונות, מבחינה זו, שחק מאוד את אמינות הממשלה. "חזרה אמינה לתוואי יורד של שיעור הגירעון התקציבי אינה המבחן היחיד בו צריכה לעמוד המדיניות הפיסקלית כדי להשיג את המטרות המוסכמות. יש צורך לשנות את מבנה התקציב", כך אומר הנגיד.



הנגיד קורא לממשלה להגדיל את משקל ההשקעות בתשתית על חשבון משקלן של הוצאות שוטפות, מהרמה הנוכחית של 2% בלבד מהתקציב. להערכתו, את הגידול הזה לא ניתן יהיה להשיג ללא שינוי יסודי של גישת הממשלה לשלושה תחומים: שמירה על השכר הריאלי ולא יותר בשירות הציבורי, קיצוץ בתקציב הביטחון והחזרת אזרחים שנשענים למחייתם על תמיכות שונות למעגל העבודה.