עו"ד פנחס רובין: "המיסוי הבינ"ל עומד להשתנות מקצה לקצה ויהיה צורך לבדוק את כל תכנוני המס שביצענו"

"המיסוי הבינלאומי עומד להשתנות מהקצה אל הקצה. יהיה צורך לבדוק את כל תכנוני המס שעשינו", כך אמר אתמול עו"ד פנחס רובין, חבר ועדת רבינוביץ', בכנס "רפורמה במס - מי מרוויח ומי מפסיד", שאירגנה פירמת ראיית החשבון ליובושיץ קסירר השותפה ברשת ארנסט אנד יאנג העולמית.



רובין ציין כי המלצות ועדת רבינוביץ' היו כולן לחומרה ביחס למצב הקיים וכוונתה לסתום פרצות בשיטת המיסוי הבינלאומית בארץ שעד עתה היתה גן עדן לחברות זרות בשליטה של ישראלים שלא שילמו מס בארץ. "נהגנו לנתק את הניהול והשליטה מישראל, וכך הצלחנו לחמוק מרשת המס הישראלית".



רובין הוסיף כי בתחום המיסוי הבינלאומי יצרה הרפורמה שני חריגים עיקריים לכלל לפיו חברה זרה לא תמוסה בישראל במקרים בהם הניהול או השליטה בה אינה בישראל.



חריג אחד מתייחס לחברת משלוח יד זרה. חברה זו, המוקמת ע"י בעלי מקצועות חופשיים דוגמת עורכי דין או רואי חשבון, שהוקמה בחו"ל אך מנוהלת בארץ, תתפס ברשת המס הישראלית, וזאת למרות שתנאי הניהול והשליטה לא מתרחשים אצלה.



חריג נוסף וחשוב יותר, אותו מציין רובין, מתייחס לחברות CFC - חברות זרות נשלטות. חברה זרה נשלטת הינה חברה זרה בשליטת ישראלים שאינה מנוהלת בארץ, ולכן אינה ממוסה באופן עקרוני בישראל. לפי רובין, הרפורמה הרחיבה את בסיס המס בנקודה זו, בכך שבעלי המניות של חברה כזו ימוסו בגין רווחים פאסיוויים שצברה החברה, כמו דיווידנדים שהיו ניתנים לחלוקה גם במקרה שלא בוצעה חלוקת דיווידנד שכזה בפועל.



מדובר בחברות זרות שמשמשות כ"חברות ארנק" של ישראלים, מחזיקות בכספים רבים וצוברות רווחים פאסיוויים, אך נמנעות מלחלק אותם מחשש למיסוי. במקרים כאלה, ניתן יהיה למסות את בעלי המניות על החלק היחסי של כל אחד מהם בדיווידנד שהיה מחולק להם גם אם לא חולק בפועל.



רובין ציין כי בתיקון לחוק הוכנס תנאי לפיו חברה זרה שתשלם 20% מס ומעלה לא תתפס כחברה זרה נשלטת ולא תיאלץ לשלם מס בארץ. הדבר, לדברי רובין, פותח פתח לאפשרויות של תכנון מס ומציאת מקומות מתאימים בהם מנכים מס במקור מס, מה שמוציא את החברה מהגדרת החוק ומאפשר לשלם בישראל את המס.



רובין יצא כנגד החלטת משרד המשפטים לבטל את הסדר "פטור ההשתתפות" שגיבשה הוועדה עבור תושבי חוץ שהקימו חברה בארץ ופועלים בחו"ל. לטענתו, במצב שלפני אישור הרפורמה יכלו זרים להקים חברה ישראלית בארץ ולפעול בחו"ל מבלי לשלם מס.



"קבענו, לפיכך, שעצם ההתאגדות בישראל תהפוך את החברה לישראלית לצורך תשלום מס, אך ביקשנו במקביל לקבוע לכך תנאי, לפיו חברה שהתאגדה כאן אך לא פועלת כאן תשלם מעין 'קנס' של 5% מס, שהוא בעצם 'פטור השתתפות' כנהוג במדינות רבות באירופה. אלא שכעת החליט משרד המשפטים להתנגד לחלק זה של 'פטור ההשתתפות'". על החלטתו של משרד המשפטים, אמר "משרד המשפטים לא פעל מתוך רשעות אלא מתוך חוסר הבנה".



גם עו"ד (רו"ח) אודי ברזילי, חבר הוועדה ולשעבר סגן נציב מס הכנסה, התייחס לנושא "פטור ההשתתפות" וביקר את התנהגות משרד המשפטים. לטענתו, אנשי משרד המשפטים ביקשו מחברי הוועדה שלא להוציא ההמלצות בעניין "פטור ההשתתפות", שכן באותה עת המתינו במשרד להחלטה על הוצאת ישראל מהרשימה השחורה של מדינות המלבינות הון של ה-OECD. "כשכבר הסתיים העניין ובאנו להוציא את המסקנות בעניין, אמרו פתאום במשרד המשפטים כי הם לא מסכימים למסקנות", אומר ברזילי.



ברזילי הוסיף כי לא ברורה על מה הצעקה של משרד המשפטים ביחס לתיקונים שהכניסה הוועדה להצעת החוק. ברזילי ציין כי גם המלצות הוועדה וגם נוסח הצעת החוק אושרו בממשלה וכי למעשה את הצעת החוק לא ניסחו אנשי הוועדה אלא אנשי משרד המשפטים על סמך ההמלצות.



ברזילי מציין כי עקב המהירות שנדרשה, התברר כי הצעת החוק לא שיקפה את המלצות הוועדה ולכן ניתנה הסכמה להמשך התכנסות הוועדה. כך, לדבריו, נוצרו 100 תיקונים להצעת החוק. "היה צריך לתקן את הבלו פרינט שישקף את המלצות הוועדה", אומר ברזילי. לדבריו, הוויכוח שנוצר בנושא החברה השקופה ו"פטור ההשתתפות" משמח, שכן הוא מעיד כי הרפורמה במס תעבור. "מתווכחים כעת על הצ'ופצ'יק של הקומקום ולא על ביטול הפטורים, מיסוי שוק ההון ומיסוי ההון הזר שהופכים עובדה מוגמרת", אומר ברזילי.



הוועדה, אומר ברזילי, התמקדה בדברים המהותיים שנדרש בהם שינוי: "יש דברים שייאלצו להמתין לוועדת רבינוביץ' השלישית", אמר ברזילי בהתייחסו לנושאים כמו מיסוי קרנות השתלמות, קופות גמל ומיסוי נאמנויות בחו"ל.