פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התאגידים נגד רשות המים: "עליית המחיר מיותרת"

      לתאגידי המים נמאס להיות במוקד הביקורת הציבורית בנוגע למחיר ויחד עם השלטון המקומי הם פתחו במאבק נגד רשות המים. "הרשות בעצמה הודיעה כי אין בצורת - אין סיבה להעלאה"

      רשות השלטון המקומי ופורום תאגידי המים נגד עליית מחירי המים בישראל. מרכז השלטון המקומי, ראשי הערים של קרית אונו, מודיעין-מכבים-רעות, ראשון לציון ויו"ר מנכ"לי תאגידי המים משה אשכנזי שלחו היום (שני) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו קבלו על הכוונה להעלות את התעריף. במכתב דרשו ראשי הרשויות מנתניהו לעמוד בהבטחותיו להפחתת תעריפי המים ולהפסקת מימון בתי המלון, התעשייה והחקלאים על חשבון הצרכנים הפרטיים.

      רשות המים הודיעה על כוונתה להעלות את תעריפי המים לצרכנים הפרטיים החל מה-1 בינואר 2013. לטענת ראשי הרשויות, בכוונת רשות המים לשנות את מבנה התעריפים כך שיפגע פגיעה חמורה בפעילות תאגידי המים העירוניים, בהשקעותיהם ובתשואות הנובעות לרשויות המקומיות, ובכך יפגעו במקור הכנסה עצמאי של הרשויות. ראשי הערים הדגישו כי רשות המים הודיעה זה מכבר כי בעיית הבצורת במדינת ישראל איננה קיימת עוד, ועל כן אין סיבה ממשית להמשיך ולהעלות את תעריפי המים, מה גם שהעלאת התעריפים מנוגדת להסכמות שסוכמו עם ראש הממשלה ערב ההכרזה על שביתת השלטון המקומי בדבר הפחתת תעריפי המים לצרכן הפרטי, שטרם מומשה עד ליום זה.

      עוד הוסיפו הכותבים כי "לדאבוננו, טרם הושלמה החקיקה של המלצות וועדת ניסן בנושא יחסי הגומלין בין הרשויות לתאגיד מזה תקופה ארוכה. זאת ועוד, תמוה בעינינו כי מחד, הממשלה מסייעת לנו לקדם את התיקון לפקודת מס הכנסה (פטור ממס על דיבידנדים של תאגידי המים) ומאידך, מקדמת מבנה תעריפי מים כזה הפוגע פגיעה אנושה ברווחיות התאגידים וביכולת לחלק דיבידנדים לבעליהן, פגיעה שתתגלגל באופן ישיר לתושבים".

      יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט אמר כי "המאבק כנגד מחירי המים לצרכן הוא מאבק שמאגד את ראשי הערים ותאגידי המים - מאבק מאוחד לטובת האזרח. לא נסכים ולא נקבל שימשיכו להתל בציבור עם הבטחות שווא. אנחנו דורשים הורדת מחירי המים עכשיו". בוחבוט הוסיף כי "אני קורא לכל ראשי המפלגות להביט בעיני הציבור ולומר שאין בכוונתם לפעול להוריד את מחירי המים. ראשי הרשויות בישראל ותאגידי המים לא יחדלו לפעול עד שיהיה שינוי".

      החליטו לא לשתוק

      דרישה זו מצטרפת לפעילות של ראשי תאגידי המים מזה זמן נגד מדיניות רשות המים בישראל. בישיבה של ראשי התאגידים שהתקיימה בחודש שעבר החליטו ראשי התאגידים כי לא ישתקו ויספגו את כל הביקורת מהאזרחים בעוד, שלדבריהם קובעי המדיניות הם רשות המים והממשלה. במקביל, דו"ח מבקר המדינה, שפורסם בחודש שעבר, אישר כמעט את כל טענותיהם. "לאחר שמבקר המדינה פרסם את הדו"ח", טענו ראשי התאגידים, "ברור לכל מי שרוצה לדעת, מי האחראי להעלאת תעריפי המים, והאם מדובר בסכום עלות או שעל התושבים לממן דברים נוספים".

      על פי דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא, "ריבוי התאגידים מוסיף עלויות הנובעות, בין היתר, מכפילויות במערכי ההנהלה, המטה והתפעול ואי מיצוי יתרונות לגודל". על פי טיוטת הדו"ח של היועץ, היקף החיסכון הצפוי מאיחוד תאגידים יכול להגיע לכ-7% ממחיר המים. המבקר מציין במפורש כי "כל העלויות האמורות לעיל מועמסות, בסופו של יום, על התעריף לצרכן. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר, רשות המים ומרכז השלטון המקומי לפעול לצמצום העלויות האמורות".

      אשכנזי טוען כי עלות התאגידים ועובדיהם הם הכסף הקטן - העלויות הרציניות נובעות מגורמים אחרים לגמרי. "קל מאוד לחשוב שמחירי המים עלו רק כי צריך לשלם משכורות למנכ"לים שיש להם מכוניות. זה משהו שמצטלם טוב וקל לתפישה, למי שלא יודע מה באמת קורה מאחורי הקלעים. אבל האמת שונה לחלוטין", אמר אשכנזי. לדבריו, "שכר עובדי התאגיד הוא זניח בתקציבי תאגידי המים. הוצאות הנהלה וכלליות - כולל שכר דירה על המשרדים, בקושי מגיע ל-6-7% מתקציב תאגיד מים. כל זה כולל ארנונה, ביטוחים, ועוד. מעל ל- 90% מתקציב תאגיד הולך לשני מקומות: רכישת מים ממקורות, והשקעה בתשתיות. בשניהם יש הרבה מה לשפר".

      על פי דו"ח המבקר, תעריפי המים בישראל לא עומדים בעקרון העלות. "משרד האוצר ורשות המים הובילו רפורמה שבמסגרתה העלו את תעריפי המים לצרכן מעת לעת בעלייה מצטברת של כשלושים אחוזים מתחילת הרפורמה, בשם עקרונות העלות הריאלית ומשק הכספים הסגור. ממצאי דו"ח זה מצביעים על סטיות משמעותיות מעקרון העלות הריאלית", נכתב בדו"ח. "לדוגמא, גביית היטלי מים וביוב ללא קשר לעלות בפועל, חיוב יתר העולה על העלות הריאלית עד כדי העלאת חשש שבחלק מהמקרים חייבו פעמיים עבור אותם רכיבים במרכיב ההוני, והעמסת סבסוד מגזרי על הצרכנים הביתיים. רשות המים קבעה את רפורמת התעריפים, בין השאר על בסיס רפורמת התיאגוד, שבמסגרתה חויבו הרשויות המקומיות להתאגד, גם כדי שכספי משק המים לא ישמשו למטרות שמחוץ לו, במקום להשקיעם במשק המים. בפועל, רשות המים הוסיפה לתעריף לצרכן מרכיב של תשואה על ההון הזר שנועד, בין היתר, לאותה מטרה שרפורמת התיאגוד נועדה למנוע – הוצאת כספים ממשק המים לצרכים שמחוץ לו".

      עוד מפרט המבקר כי "מממצאי הדו"ח עולה כי רפורמת התיאגוד הביאה להגדלת התעריף לצרכן במרכבים האלה: מהרכיב התשואה על ההון הזר, שהוא 3.4% מהתעריף הנמוך ו-2.2% מהתעריף הגבוה לצרכן. מרכיב המע"מ בתעריף לצרכן - רשות המים מעריכה את התוספת נטו לתעריף לצרכן הביתי בשל הרפורמה בהיבט המע"מ בכ-3%-2%. סבסוד של תאגידים חלשים – כ-38% מהתאגידים שהוקמו במסגרת רפורמת התיאגוד הם תאגידים המסווגים על ידי רשויות המים כחלשים. סבסודם של תאגידים אלה מוטל על תאגידים חזקים ובסופו של יום ממומן מהתעריף לצרכן. יצוין כי סבסוד זה מתווסף על מענקים שמקבלים התאגידים החלשים מתקציב המדינה".

      לדברי המבקר על משרד האוצר ושרות המים לבחון אפשרויות להפחית את תעריפי המים על פי עקרון העלות עבור הצרכנים בישראל. לסיום הוא כותב כי "הממצאים בדו"ח זה מצביעים על ליקויים כבדי משקל. למעשה משרד האוצר ורשות המים הגדילו באמצעות תעריף המים את הנטל על ציבור הצרכנים הביתיים, ללא התחשבות מספקת באינטרסים שלהם. לכן, על שהממשלה בכלל, ומשרדי האוצר והאנרגיה והמים בפרט, בשיתוף רשות המים, לבחון מחדש את המצב שנוצר ולפעול לתיקון הליקויים".

      "צרכנים שילמו תשלומים כפולים"

      לדברי אשכנזי, הצרכנים שילמו לעיתים תשלומים כפולים. "התשלום הראשון, דרך היטלי הפיתוח. והתשלום השני, דרך תעריף המים שממנו שילם התאגיד לרשות על התשתיות. אם באמת היו רוצים לעשות רפורמה נקיה ולשפות את הרשויות המקומיות על העברת התשתיות לתאגידים, היו צריכים להביא כסף אקסטרוגני מחוץ למשק המים, ולא להתבסס על תשלומים כפולים מהתושבים". לדברי אשכנזי גם הביורוקרטיה מאוד מסורבלת ברשות המים. "בתחילת הדרך התבקשנו לערוך דיווח על מספר נפשות למרות שהיו יכולים לקבל אותם ממרשם האוכלוסין ולא לבזבז זמן ומשאבים במשך מספר חודשים, אבל הרשות חייבה אותנו לערוך את הדיווח. דוגמה נוספת שממחישה את הסרבול במערכת הוא נושא הענקת הקלות לנכים. במקום שביטוח לאומי יעביר אלינו רשימה של זכאים ואנחנו ניצור קשר עמם ונבשר להם על המענק וכך נוצרת התחשבנות בין הצדדים, ביטוח לאומי היה יכול להעניק מענק חודשי לנכים ולא לערב גם את התאגידים בתוך הסיפור ולסרבל את ההתנהלות. מדובר במהלכים שעוברים ללא כל סיבה דרך מערכות הגבייה של התאגיד, מעמיסים על שירות הלקוחות וכך פוגעים בשירותים שאנו יכולים לתת לתושבים שלנו, ובזמן המענה שלנו, ואין שום צורך לבצע אותם כך. אפשר לפשט מאוד את המערכת".

      גם בנושא מוני המים שמכעיס מאוד את הצרכנים בגלל תקלות ומדידות שגויות יש לאשכנזי מה לומר. "עוד לפני תכנית 'כלבוטק', שעסקה בכך שמדי המים בארץ לא מתאימים למדידה מתקדמת, הפצרנו ברשות המים ללחוץ על מכון התקנים לשנות את התקינה ולהכניס מדים חדשים וטובים יותר. אנשים הגיעו לירח, ואנחנו עדיין משתמשים בתקינה מימי המנדט הבריטי". אשכנזי הוסיף כי "חשוב שהציבור ידע שיש מבדקות אליהן נשלחים מדי המים לבדיקת תקינות, ששייכות בעצם לאותן חברות שמייצרות את המדים האלה מלכתחילה. מבדקות אלה מוכרות על ידי רשות המים כמבדקות איכותיות. לא יעלה על הדעת שתאגידי המים יבצעו את בדיקות מוני המים במבדקות האלה, ללא הפרדת רשויות. כיצד יכול להיות שהחתול שומר על השמנת? חברות מדי המים רשאיות לשפץ מדי מים שנמצאו לא תקינים ולהתקין אותם שוב. והשאלה הנשאלת היא האם המדים באמת משופצים? העלויות של מדים משופצים הן כל כך נמוכות עד גיחוך, שהדבר מעלה תמיהה רבה. אבל הרשות מחייבת אותנו לעבוד עם המדים הללו".

      אשכנזי אומר כי "כאשר החליטו ממשלת ישראל ורשות המים להעלות את מחירי המים, משמעות ההחלטה הייתה שממשלת ישראל לא מסבסדת יותר את המצרך הבסיסי, מים, ומשיתה על תושבי המדינה את מחירי העלות של אחזקת משק המים במדינה. השאלה היא האם אלה באמת מחירי עלות? והאם עקרון העלות הוא באמת היחיד שעומד לעיני הרשות בעת קביעת תעריפי המים?" לדבריו, "כיום נוצר מצב אבסורדי, בו חברת מקורות מרוויחה מאות מיליוני שקלים בשנה, כך שברור לחלוטין שמחירי המים אינם מחירי עלות. לו הם היו מחירי עלות, לא היה נשאר בידי מקורות כסף רב כל כך. כמו כן המע"מ שהוסף למים הוא בעצם מס שהולך ישירות למשרד האוצר, כך שהמים כוללים גם מרכיב של מסים. בנוסף, אנו כתושבים משלמים פעמיים על תשתיות המים, פעם אחת בהיטלי הפיתוח ששולמו בעת הקמת התשתיות, ופעם שניה באגרת המים השוטפת שרכיב זה כלול בה".

      לדברי אשכנזי רשות המים מחייבת על צריכה חריגה בגלל נזילות את התעריף הגבוה במקום להסתפק בתעריף הנמוך למרות שאת המים הנוזלים אף אחד לא צרך. "יש כאן רווח של מישהו, על גב הצרכנים. ולא, הרווח הוא לא של תאגידי המים, מאחר ואנחנו פשוט מעבירים את הסכום הזה למקורות, הוא לא נשאר אצלנו". לדבריו, תעריפי המים גבוהים גם כך והעלייה המתוכננת בינואר הקרוב מיותרת לחלוטין.

      מה הוביל אתכם להחלטה לשבור שתיקה?

      "לתאגידי המים נמאס להיות שק החבטות של רשות המים. למרות שממשלת ישראל ורשות המים, החליטו להעלות את תעריפי המים במדינה ממגוון של סיבות, ולהפסיק לסבסד את המים, הציבור משייך את העלאת התעריפים לתאגידי המים. התוצאה עבור רשות המים עד כה היתה מצוינת, תאגידי המים חוטפים את כל האש, והרשות מקבלת מחמאות על קמפיין רננה רז המתקלפת וישראל המתייבשת. רשות המים ממשיכה להיתפס כזו השומרת על משאבי המדינה, ותאגידי המים הפכו בעיני הציבור לעוכרי ישראל. בנוסף רוב תאגידי המים הוקמו רק לפני כארבע שנים, ולקח זמן ללמוד את החומר ולנסות לפעול מבפנים. רשות המים ניסתה לבנות חומות סיניות בין הרשויות המקומיות לבין התאגידים, כללים של ניגודי אינטרסים והפרדות, ואנו לא ידענו איך לפעול במציאות הבעייתית הזאת, במיוחד מאחר ואסור לשכוח כי הרשויות מחזיקות ב-100% ממניות התאגידים. זה היה מצב בלתי נסבל, שהרשויות מחו עליו, ובצדק, ולקח לנו זמן להבין איך לצאת מהביצה הזאת. היום, כשאנחנו מבינים לאן הכסף הולך באמת, אנחנו גם יודעים בדיוק אילו פינות אפלות להאיר".

      איך לדעתכם נכון יותר לנהל את משק המים כלפי הצרכנים?

      "יש לייעל את פעילות חברת מקורות, כך שהיא לא רק תספק מים מצוינים, מה שהיא עושה, ותיתן שירותי קבלנות מעולים, אלא שזה יהיה גם במחיר הוגן הן לתושבים והן לתאגידים. זה עקב אכילס של נושא המים בארץ. לא ניתן להתעלם מהעובדה שחברת מקורות היא משיאני השכר בארץ, כל זה בסוף מושת על הציבור בתעריף המים. מחיר המים לצרכן מסבסד את החקלאות במדינה בסכום של כ-400-500 מיליון שקל בשנה, צריך לסיים את הסבסוד הזה. תאגידי המים הם אלה שעובדים מול התושבים. יש לשתף אותנו בכל ההליכים לקביעת כללי המים, דבר שבפועל לא קורה היום בשטח. יש צורך גם בהכנסת תקנים מתקדמים ומתאימים למאה ה-21 בכל הנוגע למדידת המים".

      "פועלים להתייעלות"

      בתגובה לדו"ח מבקר המדינה נמסר מרשות המים כי חלק מהליקויים אותרו כבר על ידם והם נמצאים בשלבי טיפול שונים. בנוגע לסבסוד המים עבור מגזרים מסוים נמסר כי "הרשות פנתה למשרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך הקטנת הסבסוד המופנה לחקלאות ולמגזרים אחרים המושת על התעריף הביתי". עוד נמסר כי הרשות פנתה למשרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לאחד את המפא"ר (מפעל המים הארצי) בתוך מקורות כדי לייעל ולחסוך בעלויות והיא ממתינה להחלטה בנושא לצד תהליך של התאמה של רכיב המפא"ר לצרכי הפיתוח והתחזוקה הריאליים".

      בנוגע לרפורמה בתעריפי המים נמסר מהרשות כי "בעקבות הרפורמה התעריף נקבע על פי מודל מקצועי כלכלי. הרשות פועלת למניעת עליית מחיר המים ושואפת אף להורידו, תוך מאמץ עליון והתמודדות עם העליות המתמשכות בעלויות החשמל והאנרגיה אשר משפיעות מהותית על מחירי המים. רשות המים השיתה על התעריף את העלויות המוכרות המינימאליות האפשריות ומבצעת באופן שוטף בדיקות יסודיות ומעמיקות לצורך הכרה בעלויות הריאליות הנדרשות לספקי השירותים, כולל ביצוע השקעות, ולא מעבר לכך".

      בנוגע למע"מ נמסר מהרשות כי "נושא המע"מ הינו נושא הנתון לסמכותו של משרד האוצר ויובהר כי אינו נתון לשיקול דעתה של רשות המים, ורשות המים תשמח לממש כל החלטה רלוונטית בהקשר זה שתוביל להפחתת המיסוי על אספקת שירותי מים וביוב, שכפועל יוצא תוביל להפחתת תעריפי המים והביוב". גם בנוגע למספר תאגידי המים נמסר מהרשות כי היא עושה רבות כדי להפחית את כמותם. "רשות המים פועלת בנחישות למיזוג של תאגידים בכדי להוביל למיצוי יתרונות לגודל וניהול יעיל יותר של התאגידים ופועלת לצמצום דרסטי של התאגידים מכ-54 תאגידים כיום לכ-15 תאגידים אזוריים כיעד אסטרטגי. השינויים המשמעותיים שביצעה רשות המים לטובת ייצוב משק המים ואבטחת אמינות אספקת המים נבחנים לאורך זמן, וכבר היום ניכרת התייעלות משמעותית בפעילות משק המים ככלל ותאגידי המים בפרט, אשר תביא בסופו של דבר גם לירידה מתונה של התעריפים".

      לגבי תקני מדי המים נמסר מהרשות כי "תקינת מדי המים נקבעת על ידי מכון התקנים ולא רשות המים. מזה תקופה ארוכה עבדו על ביצוע רוויזיה לתקנים אלו ובספטמבר רוויזיה זו נכנסה. המדובר באימוץ של התקן הבינ"ל, ותקן זה כולל את כל סוגי המדים. יחד אם זאת חשוב לציין כי תקן זה קובע אחוז דיוק מדידה זהה לכל סוגי המדים. ספקי המים יכולים לבחור בין סוגי המדים ובלבד שיעמדו בתקן". לגבי טענת מנהלי התאגידים כי כל ההחלטות מתקבלות ללא ייעוץ איתם נמסר מהרשות כי "קביעת המדיניות במשק המים ובכלל זה התעריפים נעשית במסגרת מועצת רשות המים המורכבת מנציגי משרדי ממשלה בכירים (פנים, חקלאות, אוצר, אנרגיה ומים, הגנת הסביבה, רשות המים) ונציגי ציבור. החלטות המועצה מתבצעות בשקיפות מלאה ובשיתוף מלא. במסגרת הישיבות שומעים ומקבלים חברי המועצה התייחסויות רבות של הגורמים הרלוונטיים. בנוסף, טרם אישורם הסופי החלטות מועצת רשות המים יוצאות לשימוע ציבורי – שם כל גוף וכל אדם יכולים להשמיע את דעתם. מועצת רשות המים מקבלת את ההסתייגויות השונות ומטמיעה אותן בהחלטות בהתאם לצורך".

      לגבי ההוראה לתאגידים לבצע מרשם משלהם למרות שכל הנתונים מצויים במרשם האוכלוסין נמסר מהרשות כי "נתוני מרשם האוכלוסין אינם מדויקים עבור השרות הנדרש בתאגידי המים בבואם לספק מים במחיר מופחת כמתחייב על פי החלטות רשות המים, היות והן אינן מכלילות שינויים לזמן 'קצר' אצל חלק מבני המשפחה. כמויות המים הניתנות במחיר מופחת הינן פר נפש, ועל מנת לוודא כי כל אדם יקבל את המגיע לו נידרש עדכון עם כל שינוי. הצורך בדיווח ראשוני הינו חד פעמי, ומרגע שהוא ניתן נידרש רק עדכון במידה וחל איזשהו שינוי במספר הנפשות בבית (שכירת דירה, בית אבות וכו') זאת לטובת צרכן המים ועל מנת להבטיח כי כל אחד יקבל בדיוק את המגיע לו".

      לקריאה נוספת:

      דוח המבקר: הצרכנים מסבסדים החקלאות והתעשייה
      ישראל כבר לא מתייבשת - "יצאנו מהמשבר"
      מנהל רשות המים: המחיר יעלה ב-5%