נדמה כי אין תקופה טובה יותר לתכניות מהפכניות והצהרות גרנדיוזיות של פוליטיקאים מאשר תקופת בחירות. בין שלל התכניות המוצגות לציבור ישנה גם ההבטחה המעניינת של יאיר לפיד להוריד את מניין בחינות הבגרות לארבע בלבד. מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצוע בחירה. מקריאה ראשונה מובן ההיגיון בהצעה, אלו לדעת לפיד ואחרים, ממצים את סל הכישורים ההכרחי הנחוץ ליוצאי מערכת החינוך. הצעה זו מלאת כוונות טובות ככל שתהיה מזכירה את הבדיחה הישנה על חושם המחפש תחת פנס הרחוב דבר שנפל מטרים משם, שנשאל חושם לפשר מעשיו ענה "אני מחפש פה, כי פה יש אור".
הצרכים המודרניים משתנים בקצב מהיר, על מנת לתת פתרון מקיף על הבדיקה לצאת לא מתוך סל הבחינות הקיים אלא מתוך אבחון הכישורים הדרושים לתלמידים. אחד הכישורים הללו הוא חינוך כלכלי. משך שנים הוזנח התחום, אולי מתוך גישה ארכאית כי הכלכלה אינה מיועדת לצעירים.
מטרתו של החינוך הכלכלי הנו להעניק לאותם נערים ונערות ששנים בודדות מפרידות בניהם לבין השתתפות בשוק העבודה את הכלים הבסיסיים להבנת שוק העבודה ושוק הכסף. מי שמניח שאלו דברים שלומדים תוך כדי תנועה, רצוי שיתבונן ראשית בסביבתו הקרובה. נסו לשאול את עצמכם או אחרים מהן משמעויות הסעיפים השונים בתלוש השכר. סביר שלכל נשאל יהיה מושג כללי ורסיסי מידע שנאספו במרוצת השנים, חלקם נכונים, חלקם לא, וחלקם היה נכון אך השתנה במרוצת הזמן. אך מה שיעור השכירים שאכן יודע ומבין את כלל זכויותיו כעובד, את משמעות הזכויות הסוציאליות החקוקות ומשמעות סעיפי הרשות. האם הנסיעות הן חלק מהשכר או תוספת לשכר שסוכם? כיצד ניתן לנהל את כספי הפנסיה המופרשים על פי חוק? ידע יחשוף עיוותים ועוולות המתקיימים בתום או במזיד.
משמעות ההלוואות
משרד האוצר בהנהגתו הנוכחית שהוא בעל גישה קפיטליסטית בעיקרה יכול לשאוב נחמה מכך שהצורך בחינוך כלכלי איכותי איננו אלטרואיזם טהור. יש כאן צורך אמיתי למען הבטחת שלמות המערכת הפיננסית. פרסומי בנק ישראל מצביעים על עלייה ריאלית מתמדת בהיקפי החוב הממוצע למשק לבית. עלייה זו, בשילוב עם שיווק הלוואות אגרסיבי הקיים ומביט אלינו כמעט מכל הפסקת פרסומות בפריים טיים, מעודדים את הצרכן הישראלי ליטול עוד ועוד אשראי מבלי להבין לעומק את משמעות נטל ההחזר. בקצב הזה לא רחוק היום ובו משקי הבית הממחזרים מסגרת אשראי שנפרצה בהלוואה נוספת, שנוסעים לחו"ל ומפיקים אירועים משפחתיים בהתאם לגובה ההלוואה שהם יכולים לקבל ולא בהתאם להשתכרותם, לא יעמדו בנטל. אם וכאשר יתחיל תהליך כזה של חדלות פירעון במשקי הבית יהיה לדבר השלכות קשות על היצע האשראי ועל יציבות הבנקים.
באוקטובר המליץ משרד האוצר על שילוב חינוך פיננסי במטרה להקטין את חובות משקי הבית.שר האוצר שטייניץ, פרופ' עודד שריג, צוטטו כמצדדים בחשיבות החינוך הפיננסי ותרומתו לרווחת הציבור וליציבות המערכת הכלכלית. נותר לקוות שדבריהם אינם בגדר הבטחת בחירות שתישכח עם נעילת הקלפיות.
שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.