ניו יורק טיימס
ארקיפה, פרו. ההפגנה שזיעזעה ביוני את העיר ארקיפה היתה דומה לרבות אחרות שהתרחשו באחרונה באמריקה הלטינית. היו שם מרקסיסטים שצעקו סיסמאות משנות ה-60, וחברי איגודים מקצועיים חבוטים. בין המפגינים היתה גם פאני פונטאקה, בת 64, מוכרת בחנות נעליים שהיא גם סבתא לששה נכדים.
על אף שלפני כן לא יצאה מעולם להפגין, אמרה פונטאקה כי לא יכלה לשאת עוד את המראה של חברה בלגית הרוכשת את "הנכסים שלנו" - שתי תחנות הכוח האזוריות שבבעלות ממשלתית. כך, כשהיא מצוידת בסיר מתכת כדי לחבוט בו, היא הצטרפה לשכנים בהפגנה שהביאה לכך שנשיא פרו, אלחנדרו טולדו, נאלץ להכריז על מצב חירום, השהה את מכירת תחנות הכוח שהיתה אמורה להזרים למדינה 167 מיליון דולר, וערך שינויים מקיפים בממשלתו.
"הייתי חייבת לצאת למאבק", אמרה פונטאקה בגאווה. "הממשלה עמדה למכור את החברות שלנו ולהעשיר מדינה אחרת. השמעת קולי היתה המחאה שלי".
ברחבי אמריקה הלטינית, מיליוני אזרחים אחרים משמיעים אף הם את קולם. התנגדות של אזרחים ופוליטיקאים צוברת תאוצה, נגד הניסוי בן העשור בקפיטליזם ובשוק חופשי. הרפורמות צמצמו את מעורבות הממשלות ופתחו את השווקים לתחרות זרה. לדעת רבים, הרפורמות גרמו להתעשרותם של בכירים מושחתים ושל גופים רב לאומיים, אך לא הצליחו לשפר את איכות חייהם של התושבים.
ההפגנות האלימות שהתרחשו בשבועות האחרונים עיכבו את מכירתן של חברות שבבעלות ממשלתית, בעסקות שהיו אמורות להניב מאות מיליוני דולרים. חוסר השקט עורר דאגה בקרב משקיעים פוטנציאליים, והביא לנפילת ממשלות שכבר נחלשו כתוצאה מהמיתון הכלכלי.
ההתקוממות הביאה להתעוררות פתאומית במעמד הפוליטיקאים מן השמאל ששילבו רעיונות פופוליסטיים עם לאומנות כלכלית, ובכך יצרו חומר נפץ. הרפורמות באמריקה הלטינית שהוחדרו על ידי כלכלנים שרכשו את השכלתם בארה"ב אחרי קריסת הקומוניזם, עומדות כיום בפני אתגר גדול ביותר.
"המסקנה המדאיגה היא שאולי הגענו לסוף עידן", אמר רפאל דה לה פואנטה, כלכלן ראשי לענייני אמריקה הלטינית בקבוצת הבנקאות BNP פריבה בניו יורק. "הכוונה היא שאנו סוגרים את הדלת בפני הניסיון, הלא מוצלח, שנעשה בסוף שנות ה-90 להוביל רפורמות כלכליות".
לא ניתן לומר כי כל האנליסטים מסכימים לקביעה זו. במשך זמן מה המדיניות החדשה פעלה, וכלכלנים ופוליטיקאים רבים אומרים כי היא עדיין פועלת. הרפורמות יצרו תחרות ועודדו צמיחה. האינפלציה הוכנעה. הרשויות הממשלתיות המנופחות הוחלפו בחברות יעילות שיצרו מקומות עבודה.
הנוסחה סייעה לצ'ילה להגיע למעמד הכלכלה החסונה ביותר באמריקה הלטינית. במקסיקו צמח היצוא פי חמישה בתוך 12 שנה. בבוליוויה ירד שיעור העניים מ-86% מהאוכלוסייה בשנות ה-70 ל-58.6% כיום. ואולם השגשוג הכללי שהובטח נותר בגדר חלום עבור רבים מתושבי אמריקה הלטינית. כיום מייחסים לאותן רפורמות את שיעור האבטלה הגבוה ואת הפיטורים המקיפים שעורכות חברות ציבוריות ופרטיות כאחד, כמו גם את המיתון שהיכה בכלכלות.
"הפרטנו, וכיום אין אצלנו פחות עוני ופחות אבטלה", אמר חואן מנואל גוילן, ראש עיריית ארקיפה ומראשי התנועה נגד הפרטה. "ליהפך. מעגל העוני והאבטלה התרחב. אנו לא מדברים על עניין תיאורטי. אנו מסתכלים על המציאות". ואכן, 44% מתושבי אמריקה הלטינית עדיין חיים מתחת לקו העוני, וכמות המובטלים גדלה ביותר מפי שניים תוך עשור. עשרות מיליוני אזרחים אחרים, בכמה מדינות כ-70% מהעובדים, משוטטים כרוכלים ובקושי מתפרנסים. בחמש השנים האחרונות לא נרשמה כלל צמיחה במדינות האזור.
אין ספק כי העמדות הרווחות בדעת הקהל והנחשפות בהפגנות, בסקרי דעת קהל ובקלפיות, משתנות בהדרגה, והן משקפות כיום התנגדות לנוסחאות הכלכליות התומכות בהגברת הפעילות בשוק החופשי, צמצום ההתערבות הממשלתית וקיצוץ בתקציבים ממשלתיים, נושאים שהיו מועדפים על ארה"ב ומוסדות פינננסיים בינלאומיים. מסקר אזורי שנערך ב-2001 בתמיכת הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח עולה כי 63% מהמשיבים ב-17 מדינות באזור אמרו שההפרטה לא הביאה תועלת.
"זו גישה עממית המשקפת רגשות הקיימים בקרב הציבור כאן", אמר לארי בירנס, מנהל המועצה לענייני החצי הכדור הדרומי, קבוצת ניתוח מדיניות מוואשינגטון. "ייתכן שזה לא הגיוני אבל זו המציאות, ולא ניתן להתמודד אתה עם הבטחות שהסחר החופשי יביא שגשוג".
בברזיל, המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה והמנוע הכלכלי שלה, הניכור מכלכלת השוק לפי הדגם האמריקאי הביא לתמיכה חזקה במנהיג מפלגת הלייבור, לואיז אינאסיו דה סילווה, הידוע בכינוי לולה. דה סילווה הוא כיום המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות בבחירות לנשיאות שייערכו באוקטובר, לחרדתם ולבהלתם של השווקים הפיננסיים.
בפארגוואי הביאו הפגנות שפרצו ביוני לביטול הסכם למכירת חברת הטלפוניה הממשלתית ב-400 מיליון דולר, שאותו יזם הנשיא לואיס גונסלס מאקי, שמעמד ממשלתו נשחק בשל המיתון והאשמות בשחיתויות. בשבוע שעבר אף נאלץ הנשיא להכריז על מצב חירום. בבוליוויה השתנה החודש הנוף הפוליטי, כאשר אוו מוראלס, מנהיג שהבטיח להלאים את התעשיות זכה במקום השני בקרב 11 המועמדים לנשיאות. באביב הביאו מחאות פוליטיות באקוודור לביטול מכירת 17 ספקיות חשמל, מכה קשה למדינה שאימצה את הדולר ותלויה בהשקעות זרות.
בוונצואלה הנשיא הוגו צ'אווס נחוש לצמצם את הרפורמות הכלכליות, ובכך הוא עלול להחמיר את המחלוקות שהובילו להדחתו לזמן קצר באפריל. ההתקוממויות ברבות מהמדינות צברו תאוצה בעקבות הקריסה הכלכלית והזעזועים הפוליטיים בארגנטינה.
כאשר נפוצה בארקיפה השמועה שהממשלה מתכננת למכור את שתי תחנות הכוח הממשלתיות, נזכרו אנשים כי הנשיא טולדו ביסס את מסע הבחירות שלו על השבועה שלעולם לא ימכור חברות למשקיעים פרטיים. העובדה שהממשלה הבטיחה לארקיפה מחצית מתמורת העסקה, והעובדה שהמשקיעה, חברת טראקטבל הבלגית, התחייבה להשקיע עוד עשרות מיליוני דולרים בשיפור השירותים, לא שינו דבר. אנשים אינם מאמינים עוד להבטחות.
באמריקה הלטינית רוצים לסגור את השוק החופשי
הארץ
24.7.2002 / 8:22