מאז תחילת ירי הרקטות, נתונים אזרחים רבים למתקפה קשה. פרט לפגיעות הקשות בנפש, נגרמים לאזרחים גם נזקים קשים לבתים, למפעלים ולעסקים המצויים בתחום הירי. על פיצוי זה של האזרחים המתעוררים חדשות לבקרים למציאות קשה זו של פגיעה ישירה ברכושם מופקדים פקידי מס רכוש.
האזרח שביתו נפגע נדרש מעבר להתמודדות הנפשית הקשה להתמודד גם עם הליך בירוקרטי הנדרש לצורך מימוש זכויותיו לפיצוי. ככלל, חוק מס רכוש וקרן פיצויים קובע, כי המדינה תפצה באופן מלא כל תושב על נזק שנגרם לרכושו מפעולות איבה, למעט תכשיטים, יצירות אמנות ועתיקות. תשלום זה נלקח מקרן הפיצויים של המדינה שהיא קופה נפרדת, השואבת תקציבים ישירות מתשלום מסים כמו מס רכישה שתכליתו נועדה לפיזור נזקי המלחמה באופן שלא יפלו על שכמם של האזרחים הנפגעים.
נזק ישיר ונזק עקיף
במקרה שבו מתרחש "נזק מלחמה", נדרש מנהל מס רכוש לפעול במהירות האפשרית, כדי לאמוד את הנזק ולשקמו. נוהל זה נדרש להתקיים בנוהל מזורז שתחילתו מיד עם קרות "נזק מלחמה" כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. מהירות ויעילות בטיפול זה לשיקומם של בתי המגורים שנפגעו פגיעה ישירה מהירי, נדרשת מכורח הנסיבות בהשבת המצב לקדמותו מהר ככול שניתן. שכן חיונית בנסיבות מצערות אלו, לצורך חזרתם של האזרחים לשגרת חייהם הקשה ממילא.
תחילתו של תהליך זה בהגעת פקידי רשות המסים לבית הנפגע המתבצעת מיד עם קרות הנזק בליווי שמאי ומהנדס לצורך שיערוך הנזק. האזרח הנפגע רשאי להעריך הנזק גם על ידי שמאי ומהנדס מטעמו. חשוב לציין כי משפחה שסבלה פגיעה קשה ואינה יכולה להמשיך ולהתגורר עוד בביתה, זכאית על פי חוק זה, לקבל חלופת מגורים במלון או בשכירת דירה חלופית לתקופת השיפוץ, בכפוף להחזר מהמדינה. המשפחה תשוב ולהתגורר בביתה, רק לאחר ששמאי מס רכוש יקבע כי הבית "ראוי למגורים". בנוסף חשוב לדעת כי במקרה והמדובר בפגיעה שהותירה את הבית פרוץ, נדרש משרד מס רכוש להציב שומר על הבית עד תום השיפוץ.
מטבע הדברים, מצב זה נתון לשיקול דעת פקידי המס, מאחר וצופן הוא בתוכו פרשנויות שונות לעניין החוק כגון מהו בית "הראוי למגורים", וככול שמתגלעים חילוקי דעות, קיימת תמיד לאזרח האפשרות להגיש ערר על החלטת פקיד המס לוועדת עררים. יצוין כי פנייה לבית המשפט תתאפשר רק במקרה שמתעוררת לעניין זה מחלוקת משפטית בלבד.
בהגיעו של האזרח לוועדת ערר עליו לדעת כי סעיף 11 לתקנות מס רכוש קובע כי לוועדת עררים סמכויות לפי חוק וועדות חקירה. אולם, הדין המהותי החל על ועדות הערר הינו חוק בתי הדין המנהליים. ולכן מחייב החוק את ועדות הערר לנהל דיון באופן פומבי, לתת לעוררים זכות טיעון בפני הוועדות ולא לקבל החלטות ללא שמיעת הצדדים. החוק מחייב בנוסף לערוך פרוטוקול של הדיונים בפני הועדה, לשמוע את עדי הצדדים ולקבל ולבחון את הראיות המוגשות במהלך הדיון. אי עמידת ועדות הערר בהוראות פרוצדוראליות אלו דייה כדי לבטל את החלטות הוועדות ולהחזיר אליהם את תביעות העוררים לדיון מחדש.
חשוב לדעת בנוסף כי החוק מבדיל בין נזק ישיר לנזק עקיף. נזק ישיר הינו נזק פיזי ישיר שנגרם לנכסים עקב פעולות מלחמה של צבאות אויב או פעולות איבה אחרות נגד ישראל או מנזקים הנגרמים מפעולות כוחותינו. בגין נזק ישיר לנכס, זכאי בעליו לפיצוי מהמדינה בגובה ירידת הערך של הנכס או בהוצאות לשיקומו של הנכס, לפי הנמוך שבניהם. לעניין זה נזכיר, כי נזק ישיר שנגרם לחפצים, שאינם מקרקעין או כלי רכב, הפיצוי בגינם מוגבל לתקרות הקבועות בתקנות.
נזק עקיף לעומת זאת, מיוחס מעצם טיבעו לבעלי עסקים ולעצמאיים, שכן, המדינה נדרשת בתשלום פיצוי גם לעסקים שנפגעו מפגיעות ישירות, אשר גרמו נזק פיזי ישיר לעסקיהם. מעבר לפיצוי הישיר, מכורח הנסיבות, קיימים גם הפסדים או מניעת רווחים הנובעים כתוצאה מהפגיעה אשר גרמו להשבתת העסקים כתוצאה מפגיעה ישירה במקום העסק. נעיר לעניין זה, כי דין הפיצוי לצורכי מס כדין הנזק המפוצה. שכן, סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי "סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו..."
כחלק מהשגרה אזרחים רבים מבטחים את ביתם ורכושם בלי קשר לפגיעה כאמור והם מפוצים על ידי חברת הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה שנקבעו במקרה וביתם נפגע מירי קאסם. יחד עם זאת התקנות אינן מאפשרות לאזרח לקבל פיצוי יתר בגין נזקו זה, וככול שהאזרח יפוצה על ידי חברת הביטוח, תוכל חברת הביטוח לתבוע מהמדינה החזר בשווי הנזק אותו מחויבת המדינה לשלם לאזרח בשל "נזק מלחמה" שנגרם לרכושו ( זכות תחלוף). תכליתה של תקנה 3 לתקנות מס רכוש נועדה שלא לאפשר התעשרותו של האזרח בעקבות הנזק, רוצה לומר כי התקנה באה למנוע מן הניזוק קבלת פיצוי כפל, ובה ובעת, למנוע ממנהל מס הרכוש לשלם תשלום כפל לניזוק.
*הכותבת מתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית ממשרד ג. קרנר ושות'