מהר לפני שייגמר, מנסה ממשלת ישראל ערב הבחירות להקים ועדות חדשות, ולאשר החלטות שייטיבו עם הציבור. מטבע הדברים, ניתן דגש לנושאים ולועדות בעלות פונטציאל יח"צני גבוה, כגון ועדת מזון וועדה לבחינת עלויות הדואר. ומה בגורלם של צעדים שישאו פירות בטווח הארוך, שיכולים לקדם באופן מהותי את הכלכלה הישראלית? למשל, המשך התמיכה ביצוא הישראלי, ובפעילות החברות הישראליות בחו"ל.
חשש משיתוק עקב הבחירות
בישראל הקטנה, קיימות מספר רב של חברות ישראליות-בינלאומיות, שרוצות להתחרות ולהתפתח בשווקים הבינלאומיים. חברות ישראליות מוצאות את עצמן לעיתים קרובות מתמודדות במכרזים מול גופים בינלאומיים, חברות גלובליות מהשורה הראשונה. הניסיון מראה כי במדינות המתפתחות, שמוגבלות בכספים ובמקורות מימון, אחד הקריטריונים הקריטיים לזכיה, הוא יכולת מימון הפרויקט וגמישות פיננסית של הספק המתמודד - לא רק יתרון טכנולוגי-טכני, ניסיון גדול יותר ואטרקטיביות מסחרית יונחו על כף המאזניים, אלא, ובעיקר, היכולת להציע ללקוחות במדינה המתפתחת מימון לצד השירות או המוצר המוצע. כיום, ארגז הכלים של החברות הישראליות בהתמודדות בתחרות מול חברות זרות הינו מוגבל ביותר.
באפריקה למשל, חברות מתקשות להתמודד עם ההגמוניה של החברות הסיניות. בפרויקטים רבים בהם מתקייימת תחרות בין מספר ספקים, הסינים מגישים ללקוחותיהם הפוטנציאלים הצעות לביצוע העבודות שכוללות גם 'חבילת מימון' מבנק סיני אשר מוכן לממן את הפרויקט. איזו סיבה יש לו ללקוח, שלא לעבוד עם ספקים סיניים שמציעים מחיר זול לעבודה וגם מימון בתנאים נוחים?
גם לחברות מערביות מספקות מדינות המוצא פתרונות מימוניים - אם באמצעות 'בנקים לפיתוח' או באמצעות קרנות ממשלתיות שמעודדות יצוא, או בנקים מסחריים בבעלות ממשלתית שהממשלה מתמרצת אותם,
ומה יש לחברות ישראליות? את אשרא. החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, הינה הגוף העיקרי וכמעט היחיד המעניק סיוע לחברות אלו. אך אשרא, על אף התרומה החשובה והמתמשכת לפיתוח הסחר הישראלי הבינלאומי, הינה גוף בעל יכולת פיננסית מוגבלת, שמתוקצב כולו מתקציב ממשלת ישראל. בנוסף, המקורות הכספיים של 'אשרא' נמוכים משמעותית מהמקורות הכספיים של בנקים לפיתוח אירופאים או אמריקאים.
בעולם הכלכלי של היום, שבו אירופה וארה"ב נמצאות במיתון, השווקים הרלוונטים ביותר לפיתוח ולהתרחבות הם השווקים המתפתחים, וכספים וחברות רבות מפנות את משאביהן מהמדינות המפותחות למדינות המתפתחות. החברות ישראליות עומדות בפני תחרות הולכת וגוברת, וצריכות לספק מענה מתאים, כדי לשמור ואף להרחיב את חלקן בשוק.
מכיוון ש'אשרא' הינה הגוף היחיד שנותן מענה לחברות ישראליות, חשוב שתיתן מענה לאתגרי השוק החדשים, תעבוד 'יד ביד' עם היצואנים, ותרחיב את סל המוצרים שהיא מציעה לחברות, הן בהתייחס לסוגי הסיכונים שהיא מוכנה לבטח, והן ביחס למודל התמיכה הפיננסית שהיא מציעה.
כיום, הפרוצדורה לקבלת התמיכה במוצרים פיננסים "פשוטים" היא ידועה, ויחסית קלה. אולם, בכל הנוגע לתמיכה בפרויקטים חדשים במודלים ייחודיים, יש צורך בתהליך אישור ארוך ומפרך הן מול משרד האוצר: החשכ"ל ואגף התקציבים, והן מול ועדת השרים שאמורה לאשר כל שינוי או הרחבה בפעילות אשרא.
כעת, קיים חשש שמערכת הבחירות 'תשתק' את מקבלי ההחלטות, ברמת וועדות השרים וברמת משרד האוצר, ואלו יעדיפו להשהות קבלת החלטות הנוגעות להתרחבות של אשרא עד לתוצאות הבחירות ולסיום סבב המינויים של הממשלה שתקום.
בימים אלו, לחברות ישראליות בינלאומיות, יש מספר עסקאות גדולות שעומדות על הפרק, שמחכות למוצא פיה של 'אשרא'. זכיה בעסקאות, תביא ליצירת מקומות עבודה חדשים רבים לעובדים ישראלים. מנגד, עצירת מהלכים מהותיים תגרום לנזקים בלתי הפיכים ליצואנים ישראלים.
*ד"ר חנה מוריאל סיטבון היא סמנכ"לית פיתוח עסקי בקבוצת פ.ק