שכר תמורת תפוקה חברתית

חוק התפוקה השולית הוא מהחוקים היותר מעניינים וחשובים בתורת הכלכלה. על פי החוק, שוק העבודה מגיע לאופטימום (שווי משקל) כאשר ערך התפוקה השולית שווה לשכר. הדבר נכון גם לגבי שאר גורמי הייצור, כמו שוק ההון שבו שווי המשקל נוצר כאשר התפוקה השולית של ההון שווה לשיעור התשואה על ההשקעה.

הכלכלן הידוע ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001, מטיף לאיזון בין היקף התגמול לפרט לבין היקף התרומה החברתית שלו. הואיל ועל פי חוק התפוקה השולית התרומה החברתית (התפוקה החברתית) של כל עובד צריכה להיות שווה לשכר המשולם לו, הרי מי שתורם יותר לחברה צריך לקבל שכר גבוה יותר מזה שתורם חברתית פחות.

הבעיה היא שבשנים האחרונות קיים חוסר איזון בולט בין שני הפרמטרים הללו ועקב כך נוצר "כשל שוק" הדורש התערבות מצד הממשלה. חוסר האיזון מתבטא בכך שעובדים בשוק ההון מתוגמלים הרבה מעבר לתרומה החברתית שלהם ואילו עובדים בשאר הסקטורים, בעיקר תעשיה ושירותים, מתוגמלים הרבה פחות מהתרומה החברתית שלהם. המחאה החברתית היא הביטוי המשמעותי ביותר של חוסר איזון זה. הפרט חש חוסר הוגנות בולט כאשר בוגרי מנהל עסקים וכלכלה של האוניברסיטאות והמכללות העובדים בשוק ההון זוכים לתנאי שכר מפליגים ללא כל יחס לתרומה החברתית שלהם. בעוד שעובדים בשאר הסקטורים (מורים, רופאים, עובדי תעשיה וכו') מתוגמלים בשכר נמוך ולעיתים בשכר מינימום, כאשר התרומה החברתית שלהם גבוהה לרוב מהתרומה החברתית של ברוקרים בבורסה.

על פי אדם סמית, אבי "כלכלת השוק", כוחות השוק היו אמורים ליצור את אותו שווי משקל ללא צורך בהתערבות חיצונית, אולם שווי משקל זה לא מושג. ברוב המקרים התפוקה השולית גבוהה מהשכר או נמוכה ממנו. הפער מורגש בעיקר במדינות המפותחות בהן מגזר שירותי ההון פורח ואילו המגזר התעשייתי בדעיכה. במיוחד לעומת מדינות העולם השלישי בהן הביקוש העולמי לכוח אדם זול רק הולך וגדל, ביקוש המביא לזחילת שכר כלפי מעלה. יחד עם זאת גם במדינות אלה פערי השכר וחוסר באיזון עצומים.

הואיל וקיים כשל שוק נחוצה התערבות מצד הממשלות במטרה להקטין את השכר במגזר הפיננסי ולהביא לעליה בשכר בשאר המגזרים. זוהי אפשרות להיענות למוחים החברתיים בארץ ובעולם. נכון שעצם הגידול במספר בוגרי כלכלה ומנהל עסקים וכן מגמת המיזוגים המתרחשת לאחרונה בתחום הפיננסי צריכים להביא להורדה ברמות השכר אולם זהו תהליך ארוך טווח ולא מספק. צעד מנהלתי מתבקש הוא לקבוע בסקטור זה תקרת שכר. למרות הרתיעה המקובלת מהתערבות ממשלתית בעסקים.

בשאר המגזרים ראוי לקבוע שכר מינימום גבוה מספיק כדי לקרבו לתרומה החברתית של העובדים ולבצע מהפכה של ממש בחוק לעידוד השקעות הון ובחבילת הסיוע ליזמים ובעלי עסקים קטנים כדי להביא לגידול משמעותי בהשקעות בהרחבת עסקים קיימים ובהקמת חדשים. מהפכה זו תגרום לעליה בביקוש לכוח אדם במגזרים אלה, תהליך שיתרום לשיפור בתנאי השכר.

ד"ר איתן יניב, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה