פעמיים 1 ועוד תשעה אפסים - זה סכום הכסף שאמורה חברת החשמל לגייס בשנת 2013 למימון המשך פעילותה. נכון להיום, ממש לא ברור מהיכן ניתן לגייס סכומים אדירים כאלה.
השנה הצליחה החברה לחמוק ברגע האחרון מהערת עסק חי בזכות סיוע ממשלתי חסר תקדים - העמדת ערבויות מדינה בהיקף 7 מיליארד שקל לצורך גיוסי חוב בבורסה, בבנקים ובגופים מוסדיים. אלא שבדיקת "גלובס" מעלה סימני שאלה גדולים לגבי היכולת של חברת החשמל לגייס ב-2013 את מלוא הסכום שלו היא זקוקה.
המשמעות: ככל שהחברה תתקשה יותר בגיוסים, כך ידרוש ממנה השוק ריביות גבוהות יותר על הכסף. במילים אחרות, אם ב-2012 התקרבו תשואות האג"ח של חברת החשמל לרמת אג"ח זבל, טובים הסיכויים שב-2013 התשואות יחצו את הקו - ומי שיישא במימון עלויות החוב ההולכות ותופחות האלה הוא כמובן צרכן החשמל.
בחברת החשמל מודים כי לא נותרו להם מקורות פנויים לגיוס הסכומים האלה בשוק ההון הישראלי, אך לטענתם, בידי המפקח על שוק ההון עודד שריג יש אפשרות למנוע את מחנק האשראי שאליו צפויה החברה להיקלע.
הסכום הכולל שתצטרך חברת החשמל לגייס ב-2013, 11.1 מיליארד שקל, היה אמור להיות אף גבוה יותר אך בשבוע שעבר הסכימה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, להקדים ולהעניק לחברה עוד החודש ערבויות מדינה לגיוס 2 מיליארד שקל נוספים, ערבויות שהיו מיועדות במקור ל-2013.
יחד עם הגיוס הנוסף הזה תגייס חברת החשמל בכל 2012 סכום שיא של 11.7 מיליארד שקל, כלומר רק קצת יותר מסכום הגיוס המתוכנן ב-2013.
אלא שאם את 2012 צלחה החברה בקושי רב, נראה כי שנת 2013 מזמנת בדרכה אתגרים קשים אף יותר.
ב-2012 העניקה המדינה ערבויות לגיוס 8.9 מיליארד שקל מתוך הסכום הכולל שגויס. ב-2013 המדינה אינה מתכוונת לספק לחברה ערבויות נוספות מעבר לדרוש לצורך מחזור חובות שכבר מגובים בערבויות מדינה. ב-2013 מדובר על מחזור חוב בערבות מדינה בהיקף 3.9 מיליארד שקל, כלומר רק כשליש מסך הכסף שלו זקוקה החברה במרוצת השנה. יתר הסכום של 11.1 מיליארד השקלים מורכב ממחזור חובות "רגילים" בהיקף 5.55 מיליארד ומהגדלת רזרבת המזומנים המינימלית בקופת החברה. הרזרבה שירדה לאחרונה לרמות מסוכנות, שלא לומר מופקרות, אמורה לגדול מ-1 ל-3 מיליארד שקל.
מאיפה הכסף?
ועכשיו לשאלה הקשה: מהיכן יבוא הכסף? בחברת החשמל מונים שלוש דרכים אפשריות לגיוס הכספים - כל דרך ואתגריה.
דרך המלך שנקטה החברה בשנים האחרונות הייתה הנפקות אג"ח פרטיות לגופים מוסדיים. ההנפקה האחרונה, שנעשתה בסוף החודש שעבר, הסתיימה בכישלון: החברה התחייבה לריבית כמעט זבל של עד 6.5% עבור סכום של 988 מיליון שקל שגויסו מתוך המיליארד שהתכוונה לגייס. החברה התכוונה לגייס בדרך דומה 2 מיליארד שקל נוספים, אך בעקבות הכישלון הוחלט לדחות את יתרת הגיוס ל-2013, כך נודע ל"גלובס".
הגיוס האחרון, אומרים בחברה, הוכיח כי השוק המוסדי "מגרד את התקרה" מבחינת כמות אגרות החוב הנוספת של חברת החשמל שביכולתו לרכוש.
רוב המוסדיים, טוענים בחברה, כבר הגיעו לתקרת החשיפה המותרת למנפיק בודד על פי כללי המפקח על שוק ההון. מדובר בתקרה העומדת על 5% מתיק הנכסים שמחשיבה גם חוב לחברות הנשענות על חברת החשמל, כמו נתג"ז. במקרים רבים התקרה נמוכה מ-5% בהתאם לכללים שקובעת ועדת ההשקעה של כל גוף מוסדי.
ל"גלובס" נודע כי החברה ביקשה מהמפקח על שוק ההון, פרופ' עודד שריג, לפרסם הנחיה הקובעת כי יש לסווג אג"ח חברת החשמל המגובות בערבות מדינה כ"סיכון מדינה", כלומר בקטגוריה של אג"ח מדינה ולא של אג"ח חברת חשמל. הנחיה כזו הייתה מאפשרת לאפשר לגופים המוסדיים להגדיל ב-6-7 מיליארד שקל את החשיפה לאג"ח חברת החשמל שאינן מגובות בערבויות מדינה.
אלא ששריג מסרב לפרסם הנחיה כזו, למרות שהמפקח על הבנקים דוד זקן עשה כן. האפשרות לגייס אשראי מבנקים ישראלים אינה קיימת כיוון שהבנקים הגדולים מסרבים להלוות לחברה כספים ללא ערבויות מדינה.
"מניפולציה שקרית"
בשוק ההון טוענים שמדובר במניפולציה שקרית: "רוב המוסדיים הגדולים יכולים לרכוש אג"ח חברת החשמל בעשרות מיליארדי שקלים. אין מניעה. הם לא עושים זאת כי זה לא מעניין אותם והם לא רוצים להשקיע שם עוד. אין להם מניעה רגולטורית".
לגבי שריג, אומרים בסביבת האוצר כי "באוצר, בניגוד לבנק ישראל, כפופים לתקנות הכנסת בנושא סיווג החוב, שמגדירות בבירור מהן אג"ח ממשלתיות. לאוצר אין סמכות לשנות זאת. אם חברת החשמל רוצה - שתוביל שינוי בכנסת".
כל עוד הבנקים והשוק המוסדי חסומים בפניה, נותרו לחברת החשמל רק שני ערוצי גיוס נוספים אפשריים: הראשון הוא גיוס בבורסה והשני הוא גיוס מבנקים וגופים מוסדיים בחו"ל. ל"גלובס" נודע כי בחברה נערכים בימים אלה להכנת תוכנית גיוסים בחו"ל בהיקף העולה בהרבה על 2 מיליארד הדולרים שהיו בתכנית הקודמת. בפעם הקודמת שהחברה ניסתה לגייס בחו"ל, ב-2009, זה נגמר בריביות מטורפות של כמעט 9%.