מסימני המצוקה: פיוטרקובסקי מציע למדינה לתת אשראי למימון הפרטת חברות ממשלתיות

מאת סמי פרץ



יו"ר הבנק הבינלאומי , שלמה פיוטרקובסקי, אמר בתחילת יולי בהרצאה באוניברסיטת תל אביב כי יש מחנק אשראי בישראל, והוא גם הציע פתרון יצירתי ומפתיע לבעיה. "למדינה יש חברות נחשקות כמו בזק , אל על, צים והבנקים. עד כה לא נסתייעה הפרטתן ולא בגלל חוסר עניין, אלא יותר בגלל מגבלות שמנעו יצירת תחרות בין קונים פוטנציאלים. כיום, נכון שקשה להשיג מימון מלא לרכישתן בגלל מחנק האשראי שאנו נתונים בו, ואולם אם המשקיע מוכן למשל להקצות הון עצמי בשיעור 40%, לא ייגרם לדעתי כל נזק אם המדינה תממן את השאר באשראי למשך 5 שנים".



אותו פיוטרקובסקי הצליח בעשור האחרון להפוך את הבנק הבינלאומי מבנק זעיר וחסר חשיבות לבנק משמעותי מאוד במימון החברות הגדולות במשק. ההפסדים שהסבו לו כמה מהן בשנה האחרונה, ובהן תבל וגד זאבי, גרמו לו להפסדים, ששחקו את הונו של הבנק הבינלאומי, וכיום מונעים ממנו להעניק הלוואות בסכומים משמעותיים למגזר העסקי.



הוויתור של פיוטרקובסקי על המימון העתידי של רכישת "חברות נחשקות" הוא עדות מצוינת למצבם של הבנקים בכלל, ולמצבו של הבנק הבינלאומי בפרט. אם בנקאי כמו פיוטרקובסקי, המזוהה עם השוק החופשי וכלכלת השוק, מבקש מהמדינה להיכנס בנעליו, ולספק אשראי לסקטור העסקי, כנראה שהמשק באמת עבר זעזוע משמעותי.



פיוטרקובסקי אינו היחיד שמציע להגביר את מעורבות המדינה בפעילות העסקית. איש משק בכיר סבור כי הסיכוי היחיד להחזיר את המשק למסלול צמיחה הוא הגברת המעורבות הממשלתית: "תהליכי השוק החופשי אינם עובדים יותר. העולם בטראומה וגם אנחנו. יזמים אינם רוצים לעשות עסקים בישראל. כדי להחזיר את הצמיחה, המדינה צריכה לפעול, לתת אשראי לפרויקטים גדולים, ולהוריד את הסיכון מהבנקים. אני לא מדבר על מצב קבוע אלא על מדיניות מוגבלת לשנתיים".



האם אין בדרישה מהמדינה לממן פרויקטים ולספק אשראי משום חזרה למדיניות האשראי המוכוון של שנות ה-70 וה-80? לדברי אותו איש משק בכיר זה אכן המצב: "חזרנו לשנות ה-50, לא רק לשנות ה-80. בשש השנים האחרונות אנחנו הולכים אחורה, כדי לחזור לאיזון צריך מכת אגרוף".