בעבר, חלק ניכר מהטיפול בבעיות חברתיות הושתת על פעילות פילטנרופית. אך בכך לא היה די ולכן מדינות פיתחו והפעילו מדיניות רווחה. למרות זאת, בעיות חברתיות רבות עדיין קיימות ואין יכולת לתת להן מענה ראוי בכלים הקיימים.
רונלד כהן, מי שייסד את קרן אייפקס וכיום עומד בראש קרן פורטלנד, כבר עוסק שנים בקידום תפישה אחרת של טיפול בבעיות חברתיות לא רק הזרמת כספים, פרטיים וציבוריים, אלא גם הפעלה של מנגנונים עיסקיים - יזמיים. מה שהוא מכנה "השקעה חברתית" [Social Investment]. כמי שעוסק באופן פעיל בפעילות כזו באנגליה ובישראל, הוא טוען כי היזמות בתחום צריכה לקבל תמיכה וסיוע כמו שמקבלים יזמים בכל תחום אחר.
כהן נשא דברים בכנס השנתי של קרן ההשקעות החברתיות IVN, והביא, לדוגמה, את הקמתה של בורסת נאסד"ק שפעילותה הותאמה להתפתחות שוק ההשקעות בענפי הייטק, למשל, באמצעות קרנות הון סיכון. לדבריו, ברוח דומה יש להקים קרנות להון חברתי. הוא הוסיף ואמר כי הקמתו של בנק להשקעות חברתיות יכולה להעניק דחיפה משמעותית להתפתחות כזו.
תשתית פיננסית הולמת, כמו בנק להשקעות חברתיות, תמנע מצב רווח של גופים רבים במיגזר השלישי הנאלצים לתכנן לטווחי זמן קצרים יחסית כדי להראות לתורמים להם תוצאות, שאם לא כן יעבירו תרומותיהם לארגון חברתי אחר.
ומה יהיו מקורותיו הכספיים של בנק כזה? גם על זה נתן מענה רונלד כהן, שמציע לעשות שימוש בכספים שמצויים בחשבונות אבודים בבנקים. חשבונות שאין להם דורש במשך זמן ארוך. לדבריו, ההערכה היא שבאנגליה סכומים אלו נעים סביב 400 מיליון פאונד.
אז למה אנחנו מחכים?
גם בישראל יש חשבונות אבודים ואפילו בהיקפים גדולים יחסית לגודלה של המדינה. הערכות המתפרסמות חדשות לבקרים מעלות סכומים שאינם נופלים מאלו שהזכיר כהן, ומתקיימים בשוק שפעילותו גדולה לאין שיעור מזה הישראלי.
"אבל", אומר לי ד"ר ניסן לימור, אחד מהדמויות הבולטות הפועלות וחוקרות את המיגזר השלישי בישראל, "כתבתי על כך עוד בשנת 2009, בישראל זה לא זז כי אין עניין לאוצר, לבנק ישראל ולבנקים שאינם רוצים לוותר על כספים אלו".
ובאמת, למה שיוותרו? אמנם כספים אלו לא שייכים לבנקים, אבל הם כן משמשים חלק מהעתודות הכספיות שלהם. זה כסף שאפשר לעבוד אתו ולהפיק ממנו רווחים.
לכן, אם הממשלה או מחוקק נמרץ לא יקדמו את הנושא, גם בשנים הבאות רונלד כהן או ניסן לימור ועמיתים ימשיכו להציג לנו רעיונות יצירתיים ומועילים שיישארו על הנייר.
ואולי... הנהלתו של בנק כזה או אחר תחשוב מחוץ לקופסה ותמצא דרך לקדם את הנושא גם ללא יוזמה רגולטורית, בדרך שתועיל לכל בעלי העניין, גם לבנק.
שוקי שטאובר כתב 11 ספרי ניהול וסקירה מקיפה על אחריות תאגידית בישראל