בטורים הקודמים סקרנו מספר משתנים המשפיעים באופן מתמשך על יכולתנו לשמור על רמת החיים הרצויה לנו בגיל הפרישה. את המשתנים הללו ניתן לחלק למספר קבוצות.
הקבוצה הראשונה נובעת מטבעו והתקדמותו של המין האנושי, והיא כוללת את הקטנת שיעורי הילודה והתארכות תוחלת החיים, הבדלים בתוחלת החיים בין גברים ונשים ושינויים בגורמי התחלואה וחומרתם.
הקבוצה השנייה נובעת מאופיו המשתנה של שוק התעסוקה המקומי. קבוצה זו כוללת את תחילתו של החיסכון הפנסיוני בגיל מאוחר, חוסר רצף תעסוקתי, עבודה במשרה חלקית או מקרים שבהם רק חלק מהשכר מכוסה בחיסכון הפנסיוני.
הקבוצה השלישית כוללת את הגורמים הנובעת מעצם היותנו חוסכים במדינת ישראל, המהווה מסגרת רגולטורית וסביבה כלכלית סגורה למחצה. מעבר לקצבאות הביטוח הלאומי, שיעורי אינפלציה ושערי ריבית משתנים, הסברנו על המגמה המתמשכת של העברת האחריות על החיסכון הפנסיוני מהמדינה והמעסיקים אל כתפי החוסך הבודד.
אנו מודעים לכך שתכנון פנסיוני נדחה, משיקולים פסיכולוגיים בעיקר, לעשור החמישי ואף השישי של מעגל החיים, אולם אנו מאמינים כי דווקא תכנון בעשור השלישי והרביעי ייטיב עם החוסך, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". היום נעמוד על מספר המלצות, שישפרו את התכנון הפנסיוני האישי. הקצבה בגיל הפגישה תיקבע על בסיס נוסחה פשוטה יחסית: חיסכון חלקי מקדם המרה לקצבה. באופן מופשט נוכל לומר כי בכדי לקבל קצבה גבוהה נרצה שגובה החיסכון יהיה גבוה ואילו מקדם ההמרה לקצבה יהיה נמוך. השאלה המתבקשת אם כך היא, כיצד נוכל להשפיע על שני גורמים אלה?
מרכיב החיסכון
גיל התחלת החיסכון: כוחה של התשואה המתמשכת לאורך שנים תגרום לכך שחיסכון בין הגילאים 25-35 שווה ערך לחיסכון בשיעורים זהים בגילאים 45-65. מעגל החיים התעסוקתי המוכר מתחיל בגילאים מאוחר יחסית, לאחר תקופה של שירות צבאי, לאומי או אזרחי, טיול ארוך לחו"ל ותקופת לימודים אקדמית.
עם זאת, קיימים שני נתונים מעודדים: הראשון, שיעור התעסוקה של הצעירים בישראל הוא גבוה יחסית למקובל באירופה; השני, החיסכון הפנסיוני בישראל מאז 2008 הוא חובה, הודות לצו הרחבה שנחתם בעניין, והדבר מבטיח את תחילתו של החיסכון בגיל צעיר.
גובה החיסכון
שיעורי החיסכון מבוססים בדרך כלל על צווי הרחבה, הסכמים ענפיים והסכמים אישיים בין עובדים למעבידיהם. ניתן להגדיל את שיעור תגמולי העובד עד 7%, וברמות שכר מסוימות הגדלה זו תגדיל את הטבות המס לחוסך השכיר. גובה החיסכון מושפע גם מאפיק ההשקעה של כספי החיסכון והתאמת מסלול ההשקעה לרמת הסיכון המתאימה לאופי החוסך וגילו, בתוכניות שבהן ניתן לבצע התאמה כזו. משיכת כספים לאורך הדרך: משיכת פיצויים אפשרית בעת עזיבת עבודה ובתנאים מסוימים אף פטורה ממס. אולם מרכיב הפיצויים מהווה קרוב למחצית מהחיסכון הפנסיוני, ומשיכת פיצויים לאורך השנים תפגע משמעותית בגובה החיסכון שיעמוד לרשותנו בגיל הפרישה. עניין דומה הוא משיכת צבירות בקרנות ההשתלמות. משיכה זו אפשרית שש שנים ממועד תחילת החיסכון, אבל גם כאן השארת הכספים לאורך זמן תסייע לחוסך בגיל הפרישה.
אוכלוסייה משמעותית היא העצמאיים, שאינה מנצלת את הטבות המס שעומדות לרשותה לחיסכון הפנסיוני. ישנם שכירים רבים, שלהם רכיבי שכר ללא הפקדות לחיסכון פנסיוני ועליהם ניתן לקבל הטבות מס באמצעות הפקדות עצמאיות, עד לגובה של 8,500 שקל לשנה - מה שעשוי לתרום משמעותית לגובה החיסכון שייצבר לאורך שנות העבודה. על הטבות מס אלו נרחיב בטור הבא, לקראת סיומה של שנת המס.
מקדם המרה לקצבה
מקדם ההמרה לקצבה הוא מספר המגלם בתוכו את מספר החודשים שמנהל החיסכון הפנסיוני מצפה שהחוסך יחיה. בפוליסות ביטוח מרכיב זה ידוע ומובטח. אולם בהתאם להודעת המפקח על הביטוח, החל מתחילת 2013 תיאסר מכירת מוצרים הכוללים מקדמים מובטחים לחוסכים שגילם נמוך מ-55. חוסכים המחזיקים מוצר בעל מקדם המרה מובטח לקצבה, מבטיחים לעצמם שמירה מפני אי-הוודאות הצפויה בגורם זה בעקבות שינויים בתוחלת החיים.
המלצות לתכנון פנסיוני נכון:
- הקדימו לחסוך, התחילו בכך בין הגילאים 25-35
- שקלו להגדיל את שיעור התגמולים עד 7%
- הימנעו ממשיכת פיצויים והשתלמות לאורך החיסכון
- התאימו מסלול ההשקעות לרמת הסיכון הנכונה לכם
* הכותבים הם מנהל החטיבה העסקית במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל, ומנהל המטה המקצועי בסוכנות. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל רישיון מתאים