ביהמ"ש העליון הורה לבית הדין הארצי של לשכת עוה"ד לדון מיידית בהשעיה הזמנית של עו"ד דניאל אזוגי

ביהמ"ש העליון קבע כי על ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין להחליט באופן סופי בעניין השעייתו הזמנית של עו"ד דניאל אזוגי מהלשכה. בכך קיבל למעשה ביהמ"ש העליון את ערעורו של ועד מחוז תל אביב על החלטת ביה"ד הארצי לעכב באופן חלקי את ההשעיה הזמנית שהוטלה על אזוגי, בגין הרשעתו בבית משפט השלום בעבירות של כניסה בכוח למקרקעין, קבלת דבר במירמה וקשירת קשר לביצוע פשע.



נגד אזוגי הוגש כתב אישום שכלל 4 אישומים. האישום הראשון ייחס לאזוגי עבירה של כניסה בכוח לחנות על מנת להחזיק בה. בסעיף נוסף הואשם בכך ששילשל לכיסו במירמה סכום שנטל מלקוחותיו לצורך תשלום אגרת בימ"ש.



כמו כן, הואשם אזוגי בכך שהציג מצג כוזב בפני איש העסקים פלתיאל וכטפוגל, כאילו משכנתא נרשמה אצל רשם המקרקעין כדין. בדרך זו קיבל אזוגי עבור דוד בלאס במירמה ובנסיבות מחמירות חלק מההלוואה בלא שנתן לוכטפוגל בטוחה.



בכל האישומים הללו הרשיע השופט דוד רוזן את אזוגי בבימ"ש השלום בתל אביב, תוך שהוא מותח עליו ביקורת נוקבת. רוזן החליט לזכות את אזוגי בסעיף נוסף, לפיו אזוגי הטעה והעלים עובדות מהותיות מביהמ"ש לאחר שבוטל מינויו ככונס נכסים של חברת מבט על.



בית משפט השלום שהרשיע את אזוגי לפני כחודשיים גזר עליו 5 חודשי עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי ו-25 אלף שקל קנס. אזוגי והפרקליטות עירערו על ההרשעה ועל העונש. הערעור נשמע זה לא מכבר וכעת ממתינים הצדדים להכרעה בו.



מכל מקום, לאחר הרשעתו של אזוגי פנה הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי וביקש להשעות את אזוגי מכל פעילות עד להכרעה הסופית בערעורו. בית הדין המחוזי נעתר לבקשה.



אזוגי עירער לבית הדין המשמעתי הארצי על ההחלטה וביקש עיכוב ביצוע של ההשעיה, ובית הדין הארצי הורה על עיכוב חלקי של ההשעיה. בית הדין החליט למעשה כי ההשעיה הזמנית תחול רק באופן חלקי על אזוגי, כך שלא יופיע בבתי משפט ובערכאות שיפוטיות, לא יקבל על עצמו כל תפקיד שבית משפט רשאי להטיל ולא יעסוק ברישום מקרקעין.



בית הדין הארצי קבע כי ההשעיה החלקית תהיה בתוקף עד להכרעה הסופית של בית הדין הארצי בערעור שהגיש אזוגי על השעייתו ע"י בית הדין המחוזי. הוועד המחוזי לא קיבל את ההחלטה בדבר "השעיה חלקית זמנית" ועירער עליה לעליון. בין השאר טען כי לא היתה לבית הדין הארצי סמכות להורות על עיכוב חלקי של ההשעיה, וכי לגופו של עניין אין זה נכון לעשות זאת.



בית המשפט העליון, יש לומר, דוחה את טענות הוועד המחוזי אחת לאחת כמעט. הוא קובע כי הדבר היה בסמכותו של בית הדין הארצי, ויתרה מכך, ההחלטה היתה מוצדקת בנסיבות העניין, שכן מאחר שעוד לא הסתיים ההליך הפלילי של אזוגי, ראוי לאזן בין הסנקציה החריפה והפגיעה הקשה בפרנסתו של עורך הדין לבין האינטרס הציבורי שהציבור לא יוטעה ויזדקק לשירותיו של עו"ד שאינו ראוי לטפל בענייניו המשפטיים. לגישת ביהמ"ש העליון, האיזון שביצע ביה"ד הארצי הוא נכון בנסיבות העניין.



עם זאת, בסוף פסק הדין קובע ביהמ"ש העליון כי הוא מסתייג מהדרך בה נקט בית הדין המשמעתי הארצי, שדחה את החלטתו הסופית בנושא עיכוב ביצוע ההחלטה להשעות את אזוגי עד למועד בו יינתן פסק הדין בערעור שהגיש אזוגי על הרשעתו. מן הדין, קובע ביהמ"ש העליון, שבית הדין יחליט באופן מיידי בנוגע להשעיה הזמנית של אזוגי.