כצפוי הגרעון התקציבי עלה ומתקרב ל 5% תוצר לשנת 2012. על פי אומדן של תמ"ג במחירים שוטפים של 940 מיליארד שקל ל 2012, הגרעון התקציבי אמור להסתכם בכ -47 מיליארד שקל . בהשוואה בינלאומית זה לא כל כך 'מבהיל' ויש הרבה מדינות שהם בפרופיל תקציבי יותר גרוע. זה כולל כלכלות ברי השוואה למשק הישראלי כמו של אירלנד (10%), ספרד (6%), ניו-זילנד (8%), צרפת (6% ) וממוצע של כ 4% בOECD . אבל כמובן לא נוכל לקבל או להכיל גרעון ברמה הנוכחית לאורך זמן.
בנק ישראל אומד שהגרעון יסתכם בכ-4.5% תוצר. אבל מה שמדאיג את בנק ישראל זה שהגרעון יהיה כפול מהיעד המקורי, חריגה של 24 מיליארד שקל. על סמך זאת כלכלני בנק ישראל כולל הנגיד, תומכים בהעלאת מסים ישירים ועקיפים כולל מע"מ. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מבכירי כלכלני בנק ישראל אומר זאת במפורש "יש לנו מצוק פיסקאלי משלנו. צריך להעלות מסים". כבר בינואר 2013 תתבצע העלאת מס של 1% ליחידים.
התחום של אומדני הכנסות והוצאות הממשלה, חישובי תמ"ג, תחזיות על גרעון ממשלתי ותקבולים ממסים מבוסס על מקרו כלכלה שמטבעו הוא תחום שאינו מדויק במקרה הטוב ומטעה מלכתחילה במקרה הגרוע. כל מדיניות כלכלית שמתבססת על אומדנים מדויקים של החשבונאות הלאומית מראש נידונה להיות מוטעית. דווקא בתחום הזה של הדיון בגרעון ומיסים צריך לקחת כמה צעדים אחורה , לשים את המספרים והחישובים בצד, ולהסתכל על הסוגיה מהבחינה של פרספקטיבה היסטורית ומתודולוגית.
כיום יש קונצנזוס שאחרי הבחירות, 2013 מסתמנת בהכרח כשנת גזירות, שנה בה נראה שוב העלאות במסים. הטענה שלי היא שלטובת המשק ולטובת המשך הצמיחה הכלכלית, אסור לממשלה הבאה להעלות מסים. כמו כן אסור לקובעי המדיניות הכלכלית לחשוב בכיוון של העלאת מסים בכדי להוריד את הגרעון. העניין הוא פשוט, העלאות מסים לא פותרות גרעון ממשלתי בטווח הארוך.
1. הבסיס הנוכחי של נטל המס גבוה בישראל
כל אחד מאתנו יודע שנטל המס בישראל כבר הגיע לרמה גבוהה, שגידול הנטל מעל הרמה הנוכחית יפגע בפעילות היעילה של מנגנון השוק, להורדת הצמיחה ובעקיפין לירידה במונחי שקלים בתקבולים ממסים. התיאוריה הכלכלית מלמדת שמעבר לרמת נטל מס מסוימת, העלאה במסים למעשה תביא לתוצאה הפוכה, במקום להוריד גרעון זה יביא לגידול הגרעון. נראה שאנחנו לא רחוקים מזה. כמה דוגמאות של נטל המס. כשאתה קונה דירה, מכונית או דלק 50% מהמחיר הוא מיסויי. אם השכר שלך הוא 12,000 שקל ברוטו שזה כמו 3000 דולרים אוסטרלים הרי בישראל מס הכנסה הממוצע הוא כ 25% ובאוסטרליה המס הממוצע על הכנסה כזאת הוא כ 5% . כאשר מחשבים את נטל המס לוקחים בחשבון גם את מס הכנסה וגם מסים עקיפים אנו כבר ברמה חריגה בישראל.
2. העלאות מסים לא פותרות את הגרעון
ההיסטוריה מלמדת אותנו שהעלאות במסים אולי פותרות את הגרעון בטווח הקצר אבל בטווח הארוך יש שוב גרעון ושוב צריך להעלות מסים. כל המערכת המסובכת שקיימת של מסים ישירים ומסים עקיפים ( גלויים ועקיפים) והעליה בנטל המס היא הוכחה שעוד מסים לא מאזנים גרעון ממשלתי.
הגרעון הוא ההפרש בין ההוצאות והכנסות הממשלה. גודל ההוצאה הממשלתית שכולל בטחון, חינוך, רווחה וביורוקרטיה נקבע ע"י שיקולים פוליטיים. לעומת זאת, ההכנסות ממסים נקבעות ע"י שני גורמים, שיעורי המס (ישיר ועקיף) והפעילות הכלכלית. במצב הנוכחי של המשק הישראלי, הפעילות הכלכלית תהיה הגורם הדומיננטי בקביעת תקבולי ההכנסות ממסים ולקביעת רמת הגרעון לתוצר. לדוגמא, אם שיעור נטל המס המרבי הוא 50% זה יהיה גורם משני בקביעת גודל תקבולי הממשלה. לעומת זאת אם הצמיחה הכלכלית היא 2% או 3% זה יהיה גורם דומיננטי שיקבע אם הגרעון יהיה 4% תוצר או 2% תוצר.
בשנים 2006 , 2007 ו 2008 הגרעון כאחוז תוצר היה נמוך לא בגלל ירידה בהוצאות הממשלה ו/או העלאת מסים אלא בגלל הצמיחה הגדולה יחסית במשק. בשנים 2009 ו 2010 הגרעון גדל בגלל המשבר הפיננסי וההאטה במשק. בשנים 2011 ו 2012 הגרעון ממשיך להיות גבוה גם בגלל גידול בהוצאות הממשלה והמשך צמיחה נמוכה מבעבר.
להחליף דיסקט ומהר
המסקנה ברורה. מה שקובע את גודל הגרעון בטווח הארוך זה בעיקר גודל ההוצאה הממשלתית .
גודל התקבולים ממסים יקבע בעיקר ע"י רמת הפעילות הכלכלית כך שהעלאות מס בעוד כמה אחוזים תהיה השפעה מזערית על הגרעון. לעומת זאת העלאת נטל המס מהרמה הנוכחית תפגע בצמיחה.
צריך להחליף דיסקט במדיניות מול הגרעון הממשלתי. במקום לנגן בערוץ של העלאות במסים צריך לנגן בערוץ של הורדה בהוצאות הממשלה. העלאות מסים בסופו של דבר יתגלגלו על הצרכן , יביאו להעלאות מחירים ולא יפתרו את בעיית הגרעון. להפך.
ד"ר ארי אוליאל, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. יועץ כלכלי באוסטרליה וסינגפור.