האוצר מציג התקציב: פגיעה במקבלי הבטחת הכנסה וקיצוץ חד בביטחון

מאת מוטי בסוק

הבוקר ייפתח המאבק על תקציב המדינה לשנת 2003: ראשי משרד האוצר אמורים להציג במסיבת עיתונאים את פרטי התקציב, שבו מתוכננים קיצוצים נרחבים בהיקף כולל של 8.7 מיליארד שקל. ביום שלישי אמורה הממשלה, בישיבה מיוחדת, להחליט אם לקבל את הצעת האוצר. הכנסת תידרש לעניין רק בסוף השנה.



האוצר מציע לקצץ כשלושה מיליארד שקל בתקציב מערכת הביטחון, קיצוץ בהיקף דומה בתשלומי הביטוח הלאומי, ובמיוחד בתשלומי הבטחת הכנסה, וכן קיצוץ של כשלושה מיליארד שקל בתקציב יתר משרדי הממשלה. הקיצוצים המתוכננים יפגעו בציבור כולו, אך יותר מבעבר, ייפגעו הפעם השכבות החלשות באופן קשה.



באוצר אומרים כי המשבר הכלכלי מחייב את המהלך הכואב, מהחריפים בתולדות
המדינה בעשרות השנים האחרונות. תוכנית הקיצוצים בתקציב מגיעה לשולחן
הממשלה בתקופת שפל כלכלית: מיתון ארוך במשק, גזירות המוטלות על מרבית
הציבור, הקפאה ממושכת של השכר, אבטלה עולה, התפרצות מחודשת של האינפלציה
ונטל מס מהגבוהים בעולם המפותח.



נראה כי עיקר העניין הציבורי בתוכנית האוצר יוקדש לקיצוצים המתוכננים
בתשלומי העברה. מדובר בקיצוצים נוספים, לאחרי שתשלומי הביטוח הלאומי כבר
קוצצו לאחרונה באופן נרחב. באוצר דאגו להדליף בימים האחרונים את הכוונה
לבצע קיצוצים כואבים בתחום זה, אולי כדי למנוע סערה ציבורית צפויה. שר
האוצר, סילבן שלום, וראשי משרדו עידכנו גם את ראשי הביטוח הלאומי,
ובראשם המנכ"ל יוחנן שטסמן, על הפגיעה המתוכננת: קיצוץ שלושה מיליארד
שקל מתשלומי הביטוח הלאומי.



אם בעבר שלח האוצר את ידו לכיסם של מקבלי קצבאות הילדים, הפעם מדובר
בקיצוץ קיצוני בתשלומי הבטחת הכנסה. סך כל תשלומים אלה מתקרב השנה
לארבעה מיליארד שקל, ומתוך סכום זה מתכוונים באוצר "לנגוס"1.2 מיליארד
שקל; ייתכן שאף יותר. המטרה המוצהרת של האוצר היא לגרום להצטרפותם לשוק
העבודה של כל מקבלי הבטחת הכנסה - להוציא נכים, נרקומנים ואחרים.



הקיצוץ ייעשה באמצעות צעדים שונים, ובהם: קיצוץ של עד 25% בגובה הגמלה
להבטחת הכנסה; הגבלת גיל הזכאים לבני 25 ויותר, או בני 30 ויותר; ביטול
הטבות למקבלי הבטחת הכנסה, כמו פטורים והנחות בתשלום על ארנונה, מעונות
יום, תחבורה ציבורית, אגרת טלוויזיה ועוד. כמו כן, יופחת הסכום שמקבלי
הבטחת הכנסה העובדים לפרנסתם יהיו זכאים לקבל.



קיצוץ זה, אומרים באוצר, יביא לביטול המצב הקיים, שבו אדם המקבל הבטחת
הכנסה מקבל מהמדינה סכומי כסף גבוהים יותר מאשר אדם העובד לפרנסתו.
באוצר אומרים כי לא יסכימו עוד לכך שמשפחה חד-הורית (הורה ושני ילדים)
תקבל מהביטוח הלאומי - בזכות תשלומי ההעברה והתנאים הנלווים - יותר כסף
ממשכורתו של אדם עובד, נשוי/נשואה והורה לשני ילדים.



לצד הפגיעה בתשלום למקבלי הבטחת הכנסה, מתכוון האוצר גם לקצץ בתשלומי
הביטוח הלאומי למובטלים, לחייבם להתייצב בלשכות העבודה שלוש פעמים בשבוע
(במקום פעם בשבוע כיום), ביטול הזכאות לדמי ביטוח לאומי למי שסירב לשלוש
הצעות עבודה, קיצוץ בקצבאות הנכות לנכים "קלים", פגיעה בתשלומים לאמהות
חד-הוריות, ביטול לשכות התעסוקה וביטול הקורסים להכשרה מקצועית. נשקלת
האפשרות לחייב מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה לשלם 48 שקל לחודש לביטוח
הלאומי.



הכוונה לשלב את רוב מקבלי הבטחת ההכנסה בשוק העבודה מתיישבת עם המאבק
שהכריזה הממשלה בגידול במספר העובדים הזרים. באוצר מציינים כי מספר
העובדים הזרים החוקים והלא חוקיים (יותר מ300- אלף) גדול בהרבה ממספרם
של המובטלים - פחות מ270- אלף. בעשור האחרון, טוענים באוצר, נתפסו
מקומות עבודה של המובטלים, שרובם בעלי השכלה נמוכה יחסית, על ידי
העובדים הזרים. "לאחר שנרחיק בקרוב את העובדים הזרים, יתפנו מקומות
עבודה רבים למובטלים", אומרים אנשי האוצר, "כולם יהיו חייבים לעבוד, גם
תמורת שכר מינימום (3,400 שקל בחודש)".



מוקד נוסף בתוכנית יהיה הפגיעה בתקציב הביטחון. ללא קיצוץ כואב בסעיף זה
- כשני מיליארד שקל לפחות - יהיה קשה לבצע את הקיצוצים בתקציבי המשרדים
האחרים ובתקציבי הביטוח הלאומי; אבל למערכת הביטחון שדולה חזקה, במיוחד
על רקע המלחמה עם הפלשתינאים.



יצחק רבין, בכהונתו השנייה כראש ממשלה בשנים 1995-1992, הוביל מהלך
להקטנת תקציב הביטחון בצורה משמעותית, והעברת הכסף שנחסך לתשתיות,
לרווחה ולחינוך. הרקע הצבאי של רבין סייע לו בהעברת ההחלטה "לחתוך"
בסעיף הביטחון. ראש הממשלה, אריאל שרון, מגיע מרקע דומה, אך מצבו שונה:
הוא נדרש לקצץ גם בביטחון, גם ברווחה וגם בחינוך. הקיצוץ בביטחון אמור
להתמקד בפרויקטים ארוכי הטווח של הצבא, ובתנאיהם של אנשי הקבע, בעיקר
במערך העורפי.



ה"שפן" ששרון וראשי האוצר מחזיקים, ולא ברור כיצד ישתמשו בו, הוא החלטת
הקונגרס האמריקאי שלשום להעביר 200 מיליון דולר (כמעט מיליארד שקל)
לישראל, לטובת מלחמה בטרור. האמריקאים לא הגבילו את ישראל בשימוש בכסף;
אפשר להכניס את המיליארד לחשבון הקיצוצים, ואפשר לא. גורם בכיר אמר
אתמול ש"מיליארד השקלים הם מחוץ למשחק", אך ייתכנו שינויים, שישפיעו על
הצעת התקציב.



העוגן השלישי בתוכנית האוצר הוא הקיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה. בניגוד
לכל הקיצוצים בתקציב של העשור האחרון, הפעם לא מדובר בקיצוץ בשיעור שווה
בכל המשרדים, אלא בקיצוצים ממוקדים בסעיפים שונים, חשובים פחות, לדעת
אגף התקציבים באוצר. במסגרת זאת, האוצר התכוון לבטל שורת משרדי ממשלה
קטנים, כמו דתות, מדע תרבות וספורט, ותשתיות. שרון אמר כי יתקשה פוליטית
לבצע מהלך כזה בשנת 2003, שתהיה שנת בחירות.



האוצר מתכוון להציע איחוד של מחלקות ואגפים בתוך משרדי הממשלה ובין
המשרדים, כדי לחסוך בכוח אדם ועלויות. מדובר בהליך קשה ומורכב. כך למשל,
בתחילת השבוע נפגש שר האוצר עם שרת החינוך, לימור לבנת, וניסה להגיע עמה
להבנות, כולל פיטורי מאות מורים המוגדרים כ"לא נחוצים" למערכת. משרד
החינוך, כידוע, הוא המשרד "הכבד" ביותר בממשלה, מבחינה תקציבית, אחרי