הברווז של רפי פלד

מה הולך כמו ברווז, משמיע קולות של ברווז ונראה כמו ברווז?



כמובן - זו קבוצת החברות שהקים מפכ"ל המשטרה לשעבר, מנכ"ל חברת החשמל לשעבר ומנהל משרד ראש הממשלה לשעבר, רפי פלד.



שנה בדיוק מאז שהופיע פלד בסערה בשוק ההון הישראלי, כשהוא משתלט בזו אחר זו על שורת חברות ציבוריות במנופי אשראי של מאות מיליוני שקלים, מצא עצמו אתמול המפכ"ל לשעבר במשרדי רשות ניירות ערך, בחקירה תחת אזהרה שבסופה הוא התבקש גם להשאיר ערבות של 1.6 מיליון שקל.



החלק המדהים בפרשת עלייתו ונפילתו של רפי פלד בשוק ההון אינו החקירה אתמול, וגם לא החשדות של רשות ניירות ערך לפיהן משרשרת החברות שזכו לכינוי קבוצת פלד-גבעוני נמשכו עשרות מיליוני שקלים בתרגילים פיננסיים מתוחכמים.



החלק המדהים בפרשה הוא שמהרגע שפלד, שותפיו ויועציו החלו לבנות את פירמידת החברות שלהם לפני שנה, היה ברור לכל בר בי רב שמדובר בהימור פיננסי מסוכן שיש סיכוי גדול שהוא יסתיים בפשיטת רגל מהדהדת.



הכתובת היתה על הקיר, המידע זרם בשוק ההון וחלקו אפילו קיבל ביטוי בדיווחים רשמיים שהחברות העבירו לבורסה; כל העסק צעק "זהירות", כל העסקות נראו מוזרות, המחירים נראו מטורפים, ומהכל נדף ריח רע מאוד - אבל פלד, שותפיו ועורכי דינו הצליחו להתל עד לפני כמה שבועות בכל הסקטור העסקי ובעיקר במערכת הבנקאות.



בימים אלה מציגה המערכת ירידה חדה ברווחיות בעקבות זינוק בהפרשות לחובות מסופקים בעקבות עסקות גרועות שהבנקים מימנו.



לבנקים יש הסבר טוב לרוב העסקות: ההיי-טק נפל, המשק בקשיים, האינתיפאדה גובה מחיר כבד, כל עולם התקשורת בקשיים, מוסדות פיננסיים אמריקאיים מחקו טריליוני דולרים, לכן אך טבעי הוא שגם אצלנו יהיו נפילות ומחיקות, הם אומרים.



אלא שאז מגיעה נפילה של קבוצת חברות כמו זאת של פלד, ומוכיחה כי בחלק גדול מהכשלים אשמים הבנקאים - ולא השוק או ההאטה.



קבוצת החברות שהקים רפי פלד ביצעה שורה ארוכה של עסקות מסובכות שהיו להן רבדים גלויים וסמויים; אבל חוט השני שלהן, שהיה בולט לכל אנליסט בשוק ההון, היה השרשור האינסופי שמטרתו היתה לרתום כסף של בנקים ושל בעלי מניות מיעוט בחברות בורסאיות להימורים פיננסיים מסוכנים.



הרעיון היה פשוט: אם ההימור מצליח והבורסה גואה אזי היזמים, ופלד ביניהם, שסיכנו סכומים אפסיים מכספם, יגזרו קופונים שמנים; אם ההימור נכשל - והיה סיכוי גדול שהוא ייכשל - אזי הבנקים ובעלי מניות המיעוט מפסידים את כספם.



כאשר התברר כי ההימור נכשל גבר הלחץ בקבוצה למנוע את הנפילה, ואז לפי החשדות, החלו החברות בקבוצה לבצע העברות סיבוביות של כספים ולעשות הכל כדי להסתיר את מצבן של החברות. זה החלק שרשות ניירות ערך תחקור בימים הקרובים.







אבל הנקודה החשובה ביותר היא שפלד התחיל להקים את פירמידת החברות שלו לא לפני חמש שנים, וגם לא לפני שלוש - אלא רק לפני שנה וחצי כאשר המשבר בשוק ההון ובמשק היה בעיצומו. למרות זאת הוא הצליח לגייס מכל הבנקים למעלה מחצי מיליארד שקל למימון העסקות המוזרות שלו כאשר התנאים בשוק ההון מידרדרים במהירות.



באוקטובר 2001 הצבענו כאן על העסקה שביצעה קבוצת פלד עם חברת פורמולה; הראנו כיצד מצליח דני גולדשטיין להרוויח ממנה כמה עשרות מיליוני שקלים - בלי שום סיכון. מאחר שאין ארוחות חינם, הצענו הסבר לתופעה: מי שמפסיד הם הבנקים ובעלי מניות המיעוט מהציבור. גולדשטיין עצמו, שלא רצה להיקשר לקבוצה, הודה שאכן מדובר בעסקה מוזרה ביותר שבה מובטח לו רווח גדול, בעוד שכל הסיכון נשאר אצל אחרים.



לכן שאלנו כאן בצורה גלויה האם הבנקים מבינים מה הם עושים? האם פלד מבין מה הוא עושה? לא קיבלנו תשובה רשמית לשאלה, אבל המעשים בשטח בחודשים שלאחר מכן דיברו: פלד המשיך להוביל עוד ועוד עסקות מוזרות, והבנקים המשיכו לתת גיבוי לקבוצה.



אפשר להניח שבגלל שמדובר בחברה עם חשיפה ציבורית כה גדולה, הרי הדרגים הגבוהים ביותר בבנקים היו מודעים להלוואות שאישרו מחלקות האשראי לפלד.



רשות ניירות ערך חקרה בשבועות האחרונים באינטנסיוויות את קבוצת פלד, ואתמול אף פעלה בנחישות כאשר שיחררה בערובה את בכירי הקבוצה. יש סיכוי טוב שהרשות תגלה שלקבוצה יש דימיון נוסף לברווזים: כאשר מסתכלים עליהם מלמעלה נראה שהם שטים ללא מאמץ, אבל כאשר מסתכלים מתחת לפני המים מגלים תנועת רגליים היסטרית וכאוטית.



אבל כמו שהבנקים שדורשים עכשיו את הכסף מקבוצת פלד, אחרי שהיא כבר קרובה לחדלות פירעון - כך גם רשות ניירות ערך התעוררה כאשר הסוסים ברחו מהאורווה וכאשר הגוויות, החברות הציבוריות שעליהן השתלטו פלד וחבורתו, כבר מוטלות על הרצפה ברחוב אחד העם 54.