עופר מקסימוב נעצר עד תום ההליכים בהסכמת ההגנה

מאת צבי הראל

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי שוהם, הורה אתמול לעצור עד תום ההליכים את עופר מקסימוב המואשם, ביחד עם אחותו אתי אלון ואביו אביגדור מקסימוב, בגניבת 216 מיליון שקלים מכספי הבנק למסחר. בבנק זה עבדה אלון כסגנית מנהל מחלקת ההשקעות.



מעצרו של הנאשם הוארך בהסכמת הסניגורית, עו"ד קרן נהרי. עם זאת, הודיעה עו"ד נהרי, כי ההגנה שומרת לעצמה את האפשרות להגיש בעתיד בקשה לשחרר את מקסימוב ממעצר.

בבקשה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים מציין התובע, עו"ד עידו דרויאן,
כי חלק ניכר מהכספים שגנב מקסימוב והלבין, ביחד עם מעורבים אחרים
במקרה, הגיעו לעבריינים, המעורבים בעבירות סמים ואלימות. לטענת
התביעה יצר הנאשם, ביחד עם אחותו ואביו, מנגנון מתוחכם שמטרתו גניבת
כספי הבנק ולקוחותיו. מנגנון זה, גרס התובע, נועד לספק את תאוות
ההימורים של מקסימוב ואיפשר לו לקיים אורח חיים בזבזני וראוותני.
הנאשם ואביו, נאמר בבקשת המעצר, אף הינחו את אלון לבצע את ההעברות
הבנקאיות לחשבונותיהם של אחרים כאשר הנאשם, או אביו, היו מקבלים את
התמורה במזומן.



מקסימוב נמלט מן הארץ בפברואר השנה, מציין התובע, ונדרשה פעולת חקירה
מאומצת כדי לאתרו ולעוצרו. עובדה זו, המשיך עו"ד דרויאן, מבססת לא רק
חשש ממשי אלא ודאות כמעט להימלטות הנאשם מאימת הדין, אם לא ייעצר.
במצב דברים זה, טען התובע, ודאי שלא יהיה בכוחן של ערבויות כספיות
כדי למנוע את החשש. לטענת התביעה, מעשיו של מקסימוב הם חריגים
בחומרתם ובנזק שגרמו לבנק וללקוחותיו ולאוצר המדינה ושיטתיות המעשים
מלמדת על הסכנה שמהווה הנאשם לציבור.



ביחס לסכנה שמהווה מקסימוב לציבור, נטען עוד כי מעטים מאוד הם המקרים
מאז קום המדינה, שבהם היתה התארגנות עבריינית כה מורכבת ושיטתית
בהיקף כה אדיר, שבה הושג שלל כה עצום. מהות המעשים ונסיבות ביצועם,
נאמר בבקשת המעצר ובכלל זה שהנאשם היה היוזם והנהנה העיקרי מכספי
המעילה, מלמדת היטב על הסכנה שהוא מהווה לציבור.



ביחס לראיות התביעה נאמר כי הן כוללות את הודאותיה של אחותו, בהן
פירטה והסבירה את מעשי הזיוף, המרמה והגניבה ואת חלקו המרכזי של
הנאשם במקרה. כמו כן, מצויות בידי התביעה הודעות של אנשי השוק האפור,
בהם בני רביזדה, אהרון אוהב ציון, מאיר חסון ואחרים, שסיפרו על אורח
חייו של מקסימוב כ"מהמר כבד" ועל קבלת צ'קים בנקאיים רבים של הבנק
למסחר מידי הנאשם ואביו. מקסימוב, הוסיף התובע, שמר בחקירותיו על
זכות השתיקה, עובדה המחזקת את יתר הראיות נגדו.