ביהמ"ש העליון: הריבית בתוכנית החיסכון "בר מצווה" - נומינלית בלבד

מאת אליסה אודנהיימר



הרכב מיוחד של שבעה שופטי בית המשפט העליון החליט אתמול בדיון נוסף, ברוב דעות, להפוך פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעניין הריבית שתשלם המדינה לרבבות חוסכים בתוכנית החיסכון "בר מצווה". משמעות ההחלטה היא שהחוסכים בתוכנית ובתוכניות דומות, שהיו אמורים בעקבות פסק הדין לקבל ריבית צמודה למדד - יקבלו ריבית נומינלית בלבד.



פסק הדין ניתן בעקבות בקשה של פרקליטות המדינה לקיים דיון נוסף בתביעה שהגישו נגד המדינה עטרה, גד ומשה שדמון. במוקד התביעה עמדה תוכנית חיסכון בשם "בר מצווה", ששווקה לציבור על ידי משרד השיכון בשנות ה-60 וה-70.



מטרתה העיקרית של התוכנית היתה לסייע ברכישת דירה. השאלה המרכזית שעמדה לבחינת הערכאות היתה הריבית שאמורה היתה להיות משולמת על פי תנאי התוכנית - נומינלית או בתוספת הפרשי הצמדה, כטענת משפחת שדמון. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המשפחה בדיון הקודם, וקבע כי הפירוש הנכון של התוכנית הוא תשלום ריבית צמודה.



הפרקליטות טענה בבקשתה לקיים דיון נוסף כי יש להלכה שנפסקה השלכות כלכליות מרחיקות ביותר, מאחר שהמדינה הסכימה כי התביעה תוכר כייצוגית.



בנוסף על כך, באותה תקופה היו במשק תוכניות חיסכון דומות שנוהלו בשוק הפרטי, ולטענת הפרקליטות צפוי כי בעתיד יוחל האמור בפסק הדין גם לגביהן. הפרקליטות טענה גם כי השלכותיה של ההלכה ישפיעו באורח משמעותי על תקציב המדינה, וזאת בדיעבד, ובדרך שאיש לא צפה או נערך לה בשנים עברו.



השופט יצחק אנגלרד קבע בפסק דינו, שאליו הצטרפו הנשיא אהרן ברק והשופטים שלמה לוין, אליהו מצא, ותיאודור אור, כי בניגוד למה שנקבע על ידי בית המשפט בדיון הקודם, הוראות התוכנית קבעו במפורש כי הכוונה היא שלא להצמיד את תשלומי הריבית שיקבל החוסך. אנגלרד הוסיף כי אין לקבל את קביעת בית המשפט כי כוונת הצדדים היתה תשלום ריבית צמודה, וזאת מתוך ראיית התכלית הכלכלית של התוכנית: לחסוך כסף לרכישת דירה.



דעת המיעוט של השופטות דליה דורנר וטובה שטרסברג-כהן היתה כי מדובר בריבית צמודה. דורנר כתבה כי משמעות הפרשנות של דעת הרוב היא התעשרות של המדינה על חשבון המשיבים, ולכן פרשנות זו אינה סבירה ואין לקבלה (דנ"א 1792/00)