כישלון הרב ערוציות

ביולי שנה שעברה היה ערוץ 2 בשפל. תוכניותיו המובילות זכו לאחוזי צפייה שנעו בין 8%
ל-11% בלבד. "רואים עולם" בערוץ הראשון היתה לפתע לפצצת רייטינג. יעקב אחימאיר משך
יותר צופים מצביקה הדר. דובר על התכווצות הצפייה בערוץ 2 לממדים הגיוניים, על התמוססות
המכנה המשותף הנמוך שכונן, על ניצחון הרב-ערוציות על מדורת השבט.



כניסת שידורי הלוויין לשוק והמעבר לשידורים דיגיטליים בכבלים הגדילו מאוד את מגוון הערוצים שהוצעו לצופים. היתה ציפייה לתחרות משמעותית לערוץ 2 מצד ערוץ 10, שעמד לפני השקה. היתה מחשבה שהערוץ של המדינה ייחלש משמעותית ויהפוך להיות עוד ערוץ בממיר - חזק, אך לא שולט. היתה שמחה, כי כך בריא יותר.



ערוץ 2 משגשג בימים אלה. הרייטינג של התוכניות המובילות הוכפל. שינויים בלוח השידורים לא מסבירים את התופעה. "מסע עולמי" עלתה מ-11.5% צפייה ביולי 2001 ל-19.3% כעת. "מי רוצה להיות מיליונר" עלתה מ-10.6% ל-17.4%. מספר הצופים ב"שמש" עלה מ-273 אלף ל-505 אלף.



ההתחזקות של ערוץ 2 גורפת ומתבטאת בכל הפרמטרים המדידים. הנתח של הערוץ בזמן צפיית השיא (מספר משקי הבתים שבהם רואים ערוץ 2 מתוך כלל משקי הבית שבהם הטלוויזיה דולקת) עלה בכ-20% מאז ינואר. הנתון מעיד, כי ערוץ 2 מחזיר אליו קהלים שנדדו לערוצים אחרים. הרכב הצופים ברצועת זמן צפיית השיא של הערוץ כולל כעת יותר בעלי השכלה גבוהה (53.6%) מבעלי השכלה נמוכה (43.1%). מכאן, שאי-אפשר לאפיין את ערוץ 2 כעממי. בכל קבוצות הגיל הצפייה בערוץ בעלייה, או נותרת בעינה.



ביולי 2001 ראו את חדשות ערוץ 2 כ-300 אלף צופים בממוצע. בקיץ הנוכחי
רואים את המהדורה 420 אלף צופים. הדבר משול לכך ש"ידיעות אחרונות"
יעלה את תפוצתו ב-40%. מה ההסבר? חם, לח, מסוכן בקניון (הפיגועים
העניקו נופך מצמרר משהו לסיסמת הזכיינית "רשת" - "לא זזים מהבית"),
הציבור התרגל לרב-ערוציות ונלאה מלזפזפ, "לא נפסיק לשיר" בהנחיית
צביקה הדר מבדרת יותר מ"הג'וקר" בהנחיית צביקה הדר.



כשהשעשועון "החטא ועונשו", בהנחייתם של קיציס ופרידמן, שודר בערוץ
הנישה "ביפ" בכבלים הדיגיטליים, הוא לא עבר את 3% הצפייה. בשידור
חוזר בשעה מאוחרת (23:00) ב"שידורי קשת" הוא משיג כעת 15%. זו לעת
עתה תמצית כישלון הרב-ערוציות בישראל.



מטרת "ביפ" היא לייצר טעם מובחן - קליל ומתפרע - של קהל צעיר, אירוני
ומתוחכם. זה לא הולך. מתברר ש"החטא ועונשו", שכמו נתפר במיוחד לקהל
זה, פונה בהצלחה רבה לקהל המוני, רב-גילאי. דומה שהאחדות הפוליטית פה
מקרינה על ערוץ 2, שתמיד היה סממן של קונצנזוס ושבטיות. ציבור הצופים
ממאן להתפלג לנישות, להתפצל בטעמו. הקונספציה של ערוצי נישה בסכנה.
ערוצים אמיצים כגון "ביפ" ו"בריזה", שמנסים לגבש חלופה תרבותית, לא
הופכים לכוח משמעותי. יתרה מזאת, אין להם צידוק תוכני כשערוץ 2 מסוגל
לשאוב אותם לקרבו בנקל.



ואשר לערוץ הראשון. תוכניותיו המובילות הן "מבט" במקום ה-14 בטבלת
אחוזי הצפייה (14.6%) ו"רואים עולם" במקום ה-17 (13.9%). אחוזי
הצפייה דומים לאלה של הקיץ שעבר. אז הם הספיקו להתמקמות במקומות
הראשון והשלישי בטבלה. נתון זה מדגיש את התעצמות ערוץ 2. חם, מסוכן
וכו', אבל רק ערוץ 2 הרוויח מהמצב. לרשימת ההסברים אפשר להוסיף: העדר
תחרות.