"הכסף הגדול - בהעלאת מסים לשכבות הנמוכות"

סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, מאותת מה צפוי לאחר הבחירות - העלאת מסים לצמצום הגירעון. לדבריו, המסים שיעלו יהיו דווקא המע"מ והמסים על השכבות החלשות

  • מסים
הדס מגן

אם מישהו חשב שיהיה ניתן להתגבר על הגירעון בתקציב ללא העלאת מסים, הוא כנראה התבדה. ואם אתם עדיין לא משוכנעים, כדאי לשמוע מה שאומרים בקול רם ומפורשות שניים מאנשי האוצר: "ההתאמות בתקציב ב-2013 ייעשו בצד ההכנסות ולא בצד ההוצאות". אומר הממונה על הכנסות המדינה, מיכאל שראל, ואילו סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, אומר כי "הכסף הגדול נמצא בהעלאת מע"מ ובהעלאת מסים לשכבות הנמוכות". שראל ויעקב אמרו את הדברים במסגרת שולחן עגול בנושא מסים, שנערך בוועידת העסקים של "גלובס".

בנוסף לקחו חלק בדיון: פרופ' אבי בן-בסט, פרופסור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים; הממונה על הכנסות המדינה לשעבר, יורם גבאי; ועו"ד זיו שרון, מומחה למיסוי. את השולחן העגול הינחה כתב המאקרו של "גלובס", אדריאן פילוט.

למרות הבעיה הלא פשוטה שישראל ניצבת בפניה, הנוכחים הסכימו שעדיין לא הגענו לסיטואציה של מצוק פיסקלי, כמו בארה"ב. לדעת בן-בסט, מקורה של הבעיה בשני גורמים: האחד - הגירעון חרג מאוד מהיעד, בעקבות החלטות רבות על הרחבת התקציב: שכר המורים, חינוך חינם מגיל 3, והיווצרות צבר החלטות גדול שגרם לגידול ניכר בהוצאה; השני - המשבר העולמי שהתגלגל גם אלינו.

לדברי בן-בסט, "אם נסתכל על הנתונים מרבעון שני 2011, יש ירידה בקצב הפעילות, ולכן צריך עכשיו לתקן את הבעיה, והבעיה היא גדולה. יהיו שיגידו שהחוב של ישראל יחסית ל-OECD - לא נורא. זה נכון אולי, כי שלהם גדל. אך מדינת ישראל גם צריכה לשמור על חובות קטנים יותר, כי אי-הוודאות אצלנו יותר גדולה. רק בעשור האחרון עברנו 4 אירועים ביטחוניים בעלי משמעות כלכלית לא קטנה, וזה מדגים את הצורך לשמור הרבה יותר, כדי שלא נידרדר לשבר".

טוב לדעת (מקודם)

פיתוח ישראלי מונע כאבי פלטפוס ויש הדגמה חינם

לכתבה המלאה

האחריות של טרכטנברג

שראל "מאשים" את ועדת טרכנברג - שאגב, יורם גבאי היה אחד מחבריה - ואת חבילת המסים. "ועדת טרכטנברג", אמר שראל, "תיקנה את תוואי המסים וההכנסות, אך התעלמה מכך שהבעיה עדיין תישאר. היא הציעה שינויים בצד הכנסות והוצאות שלא היו נייטרליים: היא הגדילה את ההוצאה מ-2013 לעומת התוואי שהיה לפני כן, בעוד שמבחינת הכנסות לא היה שינוי. אי-אפשר להמליץ להגדיל את קצבאות הילדים ולא להביא את זה משום מקום.

"כשמסתכלים על ההוצאות, הן נמוכות מההתחייבויות שחוקקו או מאלה שהממשלה לקחה על עצמה לפני 2013, אך יהיה צורך לעשות תיקונים, כדי לעמוד במגבלת ההוצאה. גם אחרי ההתאמות שיצטרכו לעשות, אנו מדברים על הרחבה משמעותית בצד ההוצאה. השאלה אם נעמוד במגבלת הגירעון החדשה של 3%. רוב הסיכוי שלא, וסביר להניח שנצטרך לעשות עוד מאמץ קטן, אולי בצד המסים, כדי לעמוד ביעד הגירעון. לכן הדיבורים על צוק פיסקלי בישראל הם לא תיאור מדויק.

"ב-2013 סביר להניח שההתאמות ייעשו בצד ההכנסות, כי התקציב יעבור לקראת אמצע השנה (בשל הבחירות), ויהיה קשה לעשות התאמה בצד ההוצאות. תקוותי היא שאם תיעשה התאמה בהכנסות, זה יהיה בהרחבת בסיס המס ולא בשיעורי המס".

הרחבת בסיס המס

לדעת גבאי, אפשר לדבר על אסטרטגיית תקציב אחת עד 2010, ואסטרטגיה אחרת החל מ-2011. "ב-2011 נעשה מעבר לגידול בהוצאות, בעקבות המחאה. ההוצאות גדלו במהירות. חוסר המזל, שבגלל ההאטה, תוספת ההכנסות ממסים הייתה זעומה, ושני אלה הצטברו ויצרו את הדילמה הפיסקלית. ואולם, זה היה בגלל חריגה מהאסטרטגיה של העבר, שאמרה שאני מוריד את משקל הוצאות הרווחה בתוצר בקצב מהיר.

(צילום: גלובס)

"היום, להערכתי, חסרים לנו 20 מיליארד שקל - 2 אחוזי תוצר פלוס, שזה חייבים לפתור. העלינו את תקרת הגירעון, כדי להימנע מקיצוץ נוסף. כרגע צריכים לפתור את זה מיד אחרי הבחירות".

למרות זאת, גבאי אופטימי ואפילו לא חושב שצריך לכנות זאת "מצוק פיסקלי": "אין קושי רב לפתור את הבעיה. אני מעריך שקיצוץ שך 20 מיליארד שקל לא יביא להאטה כלכלית. אני מעריך גם שאחרי זה גידול ההוצאות יהיה חיובי מאוד, בניגוד לארה"ב, ששם יש חששות שזה יביא להאטה גדולה. פה, זה כשלעצמו יהיה בעל השפעה שולית".

ערן יעקב, איש רשות המסים, סבור כי להרחבת בסיס המס יש סיכויי הצלחה גדולים. איך עושים זאת? "קודם כל, תמיד אפשר להעלות את המע"מ. שנית, יש הרבה מאוד כסף שנמצא בהטבות מס ליישובים, קרנות השתלמות, בכל מיני פטורים. צריך פשוט לקבל החלטה.

"בעולם של מערכת מס פרוגרסיבית עם בעיה בחלוקת הכנסות, נכון יהיה קודם כל לגעת בבסיס המס ולא לפחד לגעת בפטור. הפטור ממע"מ על פירות וירקות, למשל, או הפטור ממע"מ באילת - בסופו של דבר זה לא מגיע לצרכן. יש פה איזו אגדה אורבנית שפירות וירקות מגיע לשכבות החלשות. אין לזה שום אחיזה במציאות. זה משרת שכבות מאוד ברורות, והפטור הזה לא נכון בשום היבט.

"בשלב הבא, אם אין ברירה, אפשר ללכת להעלאת מסים על סיגריות, על דלק. בסוף בסוף, כשמחפשים כסף גדול, מטרות המס הן פיסקליות וחלוקת הכנסות. ככזה, מע"מ משרת מאוד טוב את המס הפיסקלי. אפשר לגעת גם במדרגות היותר נמוכות - 3-4. אם אתה רוצה כסף גדול , זה משרת את הפרוגרסיביות".

חנינת מס חלקית

עו"ד זיו שרון מסכים כי הדבר הראשון שיש לעשות הוא הרחבת בסיס המס, אבל "לא בצורה הזו". לדעתו, "המדינה לא גובה מספיק ממי שלא גובים ממנו בכלל. יש שני מגזרים שיהיה קשה להכניס אותם למעגל משלמי המסים: מגזר היהלומנים; ומעגל עברייני המס שלא מכירים בקיומה של המדינה. יש כאלה שמהם לא תוציא שקל של מס, שאצלם זו סרבנות אידיאולוגית.

"להערכתי, אם תיעשה איזו חנינת מס חלקית על הכנסות לא מוצהרות, על-ידי הטלת שיעור מס נמוך - תהיה פה הזרקת מס חד-פעמית. בנוסף, זה הון שיהיה במעגל הטרייסינג של רשות המסים ויכול להניב הכנסות גם לשנים הבאות. כמו כן, זה כסף נוסף שייכנס למערכת הבנקאות הישראלית ואפשרות של המערכת לתת אשראי, יש השפעות כלכליות חיוביות.

"כמובן שיהיו שיצקצקו, ויאמרו: עוד פעם נותנים מתנות? אני אומר: נעלה את שיעור המס, אז אלה שמשלמים ישלמו יותר ויקטרו. לעומת זאת, אם נעשה את המבצע שדיברתי עליו, אלה שמשלמים שיעור מס גבוה לא ישלמו יותר, אולי אפילו נצליח להוריד את שיעור המס שלהם.

"ההערכה היא שאנו נמצאים באיזה גל. כל השנים הקודמות היו עודפי מסים גדולים, ועכשיו אנו צריכים לעבור שנתיים או שלוש. להערכתי, מבצע מהסוג הזה הוא מבצע שאמור להיות מהיר יותר מאשר דברים אחרים. אני חושב שצריכה להיות הרחבת בסיס המס במובן המלא - מאוכלוסיית מס שלא מגיעים אליה, וכלה בחנינת מס חלקית. מדינות אירופה עשו זאת בעשור האחרון".

ביטול פטורים כמנוף לצמיחה

- העלאת מסים היא הדרך הקלה ביותר, אך האם - שאל פילוט - היא לא תפגע בצמיחה?

"הבעיה העיקרית שאנו ניצבים בפניה", אמר בן-בסט, "זה משק שנמצא בתהליך של התמתנות קצב הפעילות, בפעילות הכלכלית עם גירעון גדול. קיצוץ הגירעון יכול להאט את הפעילות הכלכלית, ולכן צריך לבחור מנגנון שיצמצם הגירעון, אך יפגע פחות בפעילות הכלכלית.

"קיצוץ בהוצאה יאט יותר מאשר ההעלאה במסים. כשאתה מעלה לאנשים מסים ב-100 שקל, הם מורידים גם תצרוכת וגם חיסכון. בעולם מדברים היום הרבה על ההעדפה הזו. כלל ההוצאה כופה עלינו הוצאה מסוימת, ולא מאפשר לנו לפעול בדרך היעילה ביותר.

"ההוצאה על שירותים אזרחיים אצלנו מאוד נמוכה - 8-9% מתחת להוצאה של ה-OECD. הייתי נותן יתרון לטיפול בדרך המסים ורק בשוליים בהוצאות.

"אני אומר: צריך להוריד את הגירעון לרמה של 3 אחוז תוצר לכל היותר. נתחיל במסים, ורק אם לא נצליח לפתור את הבעיה בדרך הזו, נעבור לצד ההוצאה".

בן-בסט טוען כי "לגבי מגבלת ההוצאה, יש יתרונות וחסרונות. במצב של היום זה בעיקר יתרון, כי זה מכריח את הממשלה לבחור בסדרי עדיפויות על-פי כלל ההוצאה. קל מאוד ללכת לכיוונים פופוליסטיים כמו הגדלת מסים, להגדיל שוב את מס רווחי הון, מס שולי על עבודה.

"לדעתי, מה שנעשה בשנה האחרונה זה הליכה קרוב לקצה מבחינת יעילות כלכלית. העלאה של מס רווחי הון מעבר ל-32% תהיה מסוכנת וודאי תפגע יותר בצמיחה. ממוצע הצמיחה בעשר השנים האחרונות, סביר שיהיה גבוה יותר מעשר השנים הבאות".

לדברי בן-בסט, "ההשוואה לעולם מטעה - הממוצע הוא מול כל מדינות ה-OECD. אם משווים למערב וצפון אירופה, אכן אצלנו ההוצאה יותר נמוכה, ויש הרבה סיבות למה ההוצאה שם צריכה להיות גבוהה יותר. לעומת זאת, אם עושים ממוצע מלא, רואים שישראל לא חריגה.

"אני רוצה לפתור את רוב הבעיה על-ידי ביטול פטורים, שחלקם מוצדקים מבחינה כלכלית-חברתית. אפשר להשיג על-ידי זה 10 מיליארד שקל. ביטול הפטורים האלה - לא רק שזו לא בעיה, אלא זה גם יגרום לצמיחה כלכלית. אם עדיין תישאר בעיה, אפשר ללכת למסים רוחביים".

גבאי סבור כי יש לשמור על גירעון של 3% מהתוצר ולהעלות חד-פעמית את תקרת ההוצאות. הוא מתנגד להעלאת המס השולי על יחידים, מתנגד להעלאת מס החברות ותומך בהעלאת ביטוח לאומי למעסיקים. לגבי מס העיזבון הוא מבהיר: "לא הייתי הולך על זה".

ואי-אפשר כמובן בלי להזכיר את נושא הרווחים הכלואים. "יש המון חוסר ידע בנושא", התלונן יעקב: "אם נמשיך במצב הקיים לא נראה שקל. לעומת זאת, אם חברה לוקחת את הכסף, היא משלמת דיבידנד של 15%.

"בסוף צריך להסתכל על התוצאה. אני מסכים שהתהליך הוא לא נכון. אבל בסוף כשמסתכלים על התוצאה, זה להביא מאותן חברות משהו שלא תראה אותו מעולם, ובסוף להיות מאוד קרובים לשיעורי המס בחוק עידוד השקעות הון החדש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully