שוד הפנסיה הגדול

"הפרטת מערך הפנסיה גרמה לריכוזיות האדירה של שוק ההון. אני קורא לזה 'שוד הפנסיה הגדול'" - כך אמר השבוע פרופסור שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי, בכנס השנתי "מדיניות המיסוי בישראל" שהתקיים במכון ון ליר. דברים אלה נאמרו גם במסגרת יום עיון שנערך בחודש שעבר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושדנה בעוני בחברה הישראלית.

לדברי יצחקי, "דמי הניהול נהפכו מס שעובר מעניים לעשירים. הערכתי את המס הזה. זה סדר גודל של 25% מהפרשות לפנסיה, שזה כמו לתת שלוש שנים של שכר ממוצע במשק לעשירים. לכן, מי שמנהל את הפנסיה לוקח 50% ממנה ולא נושא בסיכון. אני לא יודע מי עשה את הסידורים הללו, אבל כך הצמחנו קבוצות של עשירים, שחלקם יוצאי האוצר. תבדקו מי מנהלי קרנות הפנסיה - יוצאי האוצר. אני כל הזמן אומר את זה: ההפרטה הטובה ביותר היא זו שכתוצאה ממנה הפקיד בונה לעצמו את מקום העבודה העתידי שלו".

ולמי התודה? למי חייבים להודות מנהלי הקרנות והטייקונים? לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שב-2003 החליט להלאים את קרנות הפנסיה – כדי להפריט אותן מאוחר יותר. וכדי שהקרנות יישאו רווחים גדולים יותר, נחקק כעבור 4 שנים נחקק חוק פנסיית חובה, לפיו כל עובד בישראל חייב להיות עמית בקרן פנסיה. חבל שהחוק נחקק רק לאחר הפרטת הקרנות ולאו דווקא כאשר הקרנות היו בבעלות ציבורית. כך מוזרמים מדי חודש מיליארדי שקל נוספים לקרנות המופרטות.

עד כאן ה"ביזנס" של הפנסיה, שהפכה מחיסכון לזמן ארוך עבור העובדים ובני משפחותיהם לעוד "אפיק השקעה" שבידי בעלי ההון. אבל מתברר שיש הרוצים לעשות "סיבוב" נוסף על כספי העמיתים. באירוע שנערך באחרונה בתל-אביב הציע מנכ"ל חברת הביטוח "מגדל", יונל כהן, הצעה שאפשר לסרב לה. אגב, "מגדל" מחזיקה בנחת לא מבוטל בשוק קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וביטוחי מנהלים. כהן אמר ש"במקום ש-17 חברות ינהלו מערכות פנסיה מסורבלות, המדינה יכולה לנהל את הפנסיה בעצמה והכספים ייפנו לחברות השונות". נחמד: על פי הצעת מנכ"ל "מגדל", העבודה הקשה, היקרה והמסורבלת תהיה בידי ביטוח הלאומי הניזון גם מכספי העובדים ו"ניהול הכספים" (כולל דמי הניהול השמנים) יוזרמו למגזר הפרטי. ומכאן שתי ציפורים במכה אחת: הורדת העלויות של תאגידי הפנסיה והפרטה חלקית של הביטוח הלאומי.

לנו יש הצעה נוספת: הקמת מערך פנסיה ממלכתי - פנסיה לכל עובד - באמצעות הביטוח הלאומי, שתפעל על בסיס אגרות חוב ייעודיות (כפי שהיה עד לשנות ה-90) וללא התערבות הגופים הפרטיים. קרי: ביטול הפרטת הפנסיה והלאמת מערך החיסכון לזמן ארוך של העובדים. אבל להצעה זו אין כל סיכוי בממלכת ביברמניה הניאו-ליברלית.

* ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית