החברה להגנת הטבע מפרסמת הבוקר (ד') את דוח האיומים על השטחים הפתוחים. מדובר בפעם השישית שמפרסם הארגון את הדוח שיוצא מדי שנה מאז 2008. בדוח הנוכחי מציינים אנשי החברה להגנת הטבע לא פחות מ-119 איומים על השטחים הפתוחים, מצפון לדרום. מדובר ב-9 איומים יותר מאשר בשנה שעברה וב-22 איומים חדשים שלא הופיעו בדוחות הקודמים.
בחברה להגנת הטבע מצביעים על עלייה של 75% בכמות האיומים מאז הדוח יצא לראשונה, לצד הצלחה ב-28 מאבקים סביבתיים. את הדוח כתבו איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע ונופר אבני, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע בקהילת באר שבע והסביבה.
בין האיומים החדשים אותם חושפים בן דוד ואבני בדוח, ומציינים אותם כמרכזיים ביותר, ניתן למצוא את קיטוע המסדרון האקולוגי במרחב הכרמל - גבעות אלונים - מסדרון אקולוגי המאוים על ידי כבישים ותשתיות. מדובר על המרחב המשתרע בין הכרמל, רמות מנשה וגוש אלונים שעתיד להיקטע בשל עבודות להקמת רכבת העמק, קטע נוסף של כביש חוצה ישראל, מחלף צומת יגור ועוד.
החברה להגנת הטבע סבורה שבמקרה זה פיתוח המרחב צריך להיעשות תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף שבו על ידי חלוקת אחריות סביבתית בין כל הגורמים המוערבים בפרויקטים המדוברים וזאת כדי לייצר פיצוי סביבתי כוללני על מנת למזער את הנזקים של הקיטוע הצפוי.
תוכנית תע"ש השרון - בחברה להגנת הטבע מציינים כי במתחם השתמרו ערכי טבע בהיקף גדול במיוחד ובמגוון עשיר ונדיר. במסגרת סקר ערכי טבע שנערך במקום התגלו 373 מיני צמחים, מתוכם 23 צמחי בר מוגנים, 27 צמחי בר נדירים שאף כוללים 14 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה.
"למתחם תע"ש השרון ערכיות סביבתית גבוהה במיוחד בהיותו שריד משמעותי של בתי הגידול ההולכים ונעלמים של קרקעות החול והחמרה", נכתב בדוח. בחברה להגנת הטבע סבורים כי בתע"ש השרון "קיימת הזדמנות חד פעמית להביא לשימור וטיפוח של שטחים טבעיים רציפים, וכך ליצור פארק טבע רחב ידיים וייחודי אשר אין דומה לו במרכז הארץ. יש לערוך תכנון מחדש של התוכנית, שיתבסס על המידע והסקרים הנדרשים. שינוי תכנוני כזה יכול לאפשר את מלוא הפיתוח למטרות מגורים, תעסוקה ושימושים נוספים, אך בפריסה אחרת, שתאפשר את שימור השטחים הטבעיים, בהיקפים נרחבים וברצף, לצורך יצירת פארק טבע רחב ידיים".
חופי הרצליה - קידוח ניסיוני לנפט 'גבריאלה' של שותפות מודיעין - בחברה להגנת הטבע מתריעים כי קידוח ניסיוני שעתיד להתבצע במרחק 19 קילומטרים מקו החוף של העיר בשטח שהוא שמורת טבע ימית מוצעת. בחברה להגנת הטבע מציינים כי: "הקידוח אושר למרות ההתראה של השר להגנת הסביבה כי ישראל איננה ערוכה להתמודדות עם אסון לדליפת נפט בים ועל אף התנגדות עיריית הרצליה והגופים הירוקים". החברה להגנת הטבע מתנגדת לקידוח.
מיקום מתקן התפלה בשטחים החקלאיים של שורק - מדובר על תוכנית להקמת מתקן התפלה על שטח של מאות דונמים, בשדות החקלאיים של שורק. החברה להגנת הטבע תומכת בהגדלת יכולת ההתפלה של מתקנים קיימים, על מנת לחסוך את הקמתם של מתקנים חדשים, בלב שטחים פתוחים וערכיים.
בינוי בשטחים הטבעיים של נס ציונה - "ברצף של גבעות הכורכר והחמרה, באזור בו מתקיים עולם עשיר של צומח, כולל מינים נדירים, מתוכנן מבנה ציבורי", מסבירים מחברי הדוח. החברה להגנת הטבע תומכת בהקמתו של המבנה הציבורי, במיקום חלופי, לא על השטחים הפתוחים והטבעיים ובקידום של הגנה על אזורי הכורכר והחמרה.
מיקום מתקן לטיפול בפסולת בציר הגבעות של חבל מודיעין - המועצה האזורית חבל מודיעין מקדמת הקמת מתקן לטיפול ומיחזור פסולת בשטח שמצפון למחצבת מודיעין וממזרח לכביש 6. בחברה להגנת הטבע מסבירים שמדובר בשטח ערכי ורגיש ובאזור בעל חשיבות נופית ואקולוגית גבוהה וכבית גידול של מספר מינים וציר נדידת דורסים. החברה להגנת הטבע תומכת בהקמת המתקן אולם מציעה לבחור באתר חלופי, מתאים יותר. ההצעה מתייחסת בין היתר לאזור התעשייה רג"מ הסמוך לרמלה.
עוד איומים חדשים אחרים שנוספו לדוח: לחצי פיתוח על מרחב תות - אליקים, בדרום מזרח הכרמל; פיתוח החופים הדרומיים של חיפה ללא תכנית אסטרטגית או ראייה רחבה; קידום תכניות נקודתיות במרחב חיפה ללא תכנון כולל; קידום תכניות נקודתיות במרחב ירושלים ללא תכנון כולל.
לא רק איומים - יש גם הצלחות
לצד האיומים והמאבקים, מציינים בחברה להגנת הטבע גם מספר הצלחות בשנת 2012. בין הישגים אלו מונים בחברה להגנת הטבע את מניעת הרחבת העיר אלעד לכיוון שמורת נחל שילה, מניעת הקמת יישוב חדש בכתף ניצנה בנגב המערבי, מניעת גשר בנחל כזיב ומניעת בינוי בגבעת יעל בירושלים.
מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן אמר עם פרסום הדוח: "לנושאים הסביבתיים ולשמירה על ערכי טבע ונוף, מעבר לחשיבות אקולוגית, יש השלכות חברתיות וכלכליות והשפעה ישירה על איכות ורווחת החיים של האזרחים, אנו קוראים לחברי הכנסת הבאה, שייכנסו לתפקידם בעוד כמה שבועות, לשים את הנושאים הסביבתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם ולפעול לקידום חקיקה והגנה על השטחים הפתוחים, על המרחב הימי, על מים לטבע ועל המגוון הביולוגי, כדי לחולל שינוי של ממש ביחסה של המדינה לנושאים אלה".
סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי: "לשמחתנו, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאיימה לקעקע את מערכת התכנון, תוך שהיא מבטלת כמעט לחלוטין את התכנון המחוזי ומפוררת את התכנון הארצי, נבלמה בשלב זה, הודות למאמץ ממושך ומשותף של ארגוני הסביבה והחברה.
"עם זאת, אנחנו עדים למגמות תכנוניות בשנה האחרונה, המלמדות על ניסיון מתמשך להחליש את התכנון הארצי ואת כוחן של תכניות המתאר הארציות, והחשש העיקרי הוא כי הסכר שנבנה בעמל רב, על ידי עורכי ומתכנני תכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35), עלול להיפרץ ועמו ייפגע התכנון הכוללני, אשר כה חשוב לשמירת השטחים הפתוחים.
"רפורמה בתחום התכנון צריכה לכלול מספר מרכיבים מרכזיים, כמו טיפול בחסמים המונעים מימוש עשרות אלפי יחידות דיור מאושרות בתכניות, הקצאת משאבים מתאימים למוסדות התכנון, עיגון בחקיקה של שיתוף הציבור בתכנון וייצוג הולם של מגזרים שונים באוכלוסייה. במקביל, אנחנו קוראים לשר הפנים לקדם את הכרזתן של שמורות טבע שכבר עברו את כל האישורים הנדרשים, ומעוכבות מסיבות שונות".
כותב ועורך הדוח, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד: "בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות מבורכת של קבוצות אזרחים הפועלות למען הטבע והסביבה: בחופים, בנחלים ובתוך הערים. עם זאת, מאכזב ומדאיג לגלות כי ממשלת ישראל פועלת במגמה הפוכה - צמצום שיתוף הציבור והדרתו מההליך התכנוני, כפי שבא לידי ביטוי בחוק התכנון והבנייה החדשה. כל חקיקה בנושא זה, חייבת לעגן את שיתוף הציבור בתכנון ולפעול לייצוג הולם לכל מגזרי האוכלוסייה במוסדות התכנון".
בתגובה לדוח האיומים של החברה להגנת הטבע נמסרה ההתייחסות הבאה ממינהל התכנון במשרד הפנים: "הגדרת כל הפיתוח ובכללו מגורים, תשתיות, דרכים ומסילות, מחצבות ואתרי פסולת כ'איום' מעלה את השאלות: איום על מי? על כלכלת ישראל? על נגישות הציבור? על איכות החיים של הציבור שתשתיות אילו מקנות לו? ספק אם 'דוח האיומים' שהופץ על ידי החברה להגנת הטבע מייצג את האינטרסים של הציבור".