השכר במגזר הציבורי: מי המרוויחים הגדולים?

מדוח הממונה על השכר במשרד האוצר עולה כי בין שיאני השכר במגזר הציבורי ניתן למצוא רופאים בכירים, נערי אוצר ואנשי מפעל הפיס. עם זאת 40% מרוויחים פחות מהשכר הממוצע

  • המגזר הציבורי
שי ניב

השכר במגזר הציבורי רשם בשנת 2011 עלייה ריאלית של 0.56% ועמד על 8,202 שקל ברוטו בחודש, לעומת עלייה ריאלית של 0.18% בשכר הממוצע במגזר הפרטי, שעמד באותה שנה על 8,724 שקל ברוטו. כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסם היום (א') הממונה על השכר במשרד האוצר, עו"ד קובי אמסלם.

כמו בשנים קודמות, בצד כמה עשרות אלפי עובדים המועסקים בחברות הממשלתיות או במערכת הבריאות, מתברר כי מרבית העובדים מועסקים בשכר נמוך עד בינוני. על פי הדו"ח, 40% מהעובדים בגופים הציבוריים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק, ואפילו הרבה פחות: המשכורת הממוצעת של אלה עמדה בשנת 2011 על 5,756 שקל ברוטו בלבד. הדו"ח הזה חושף פער מגדרי עצום: בעוד ש-27% מהגברים משתכרים מתחת לשכר הממוצע, בקרב הנשים השיעור מזנק לכדי 73%. עוד על פי הדו"ח, 34% מהעובדים בגופים הציבוריים מקבלים השלמה לשכר מינימום במרכיב היסוד של שכרם, כך שאחרי כל התוספות השונות הוא עומד על 7,957 שקל ברוטו בממוצע. בשירות המדינה, הכולל בעיקר את משרדי הממשלה, 37.5% מהעובדים נזקקו להשלמה לשכר מינימום במרכיב הבסיסי של שכרם. בקרב הנשים בשירות המדינה שיעור הנזקקות להשלמה למינימום נוסק ל-42.3%, לעומת 27.8% בקרב הגברים.

באופן אירוני, 55.7% מעובדי משרד הרווחה נזקקים להשלמה למינימום בשכר הבסיס, לרבות 31.1% מהעובדות הסוציאליות. במשרד האוצר מעריכים כי הפערים הגדולים בין נשים לגברים נובעים מן העובדה שגברים משובצים יותר בעמדות ניהוליות לעומת נשים.

בגופים המתוקצבים והנתמכים הפערים גדולים יותר: למרות שהשכר הממוצע בגופים אלה עומד על כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש, 40% מהמועסקים בהם הרוויחו מתחת לשכר הממוצע במשק, כאשר בקרב הנשים השיעור נוסק לכדי 73%. באופן אירוני, 55.7% מעובדי משרד הרווחה נזקקים להשלמה למינימום בשכר הבסיס, לרבות 31.1% מהעובדות הסוציאליות. במשרד האוצר מעריכים כי הפערים הגדולים בין נשים לגברים נובעים מן העובדה שגברים משובצים יותר בעמדות ניהוליות לעומת נשים.

השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 11,793 שקל ברוטו בחודש; בקרב עובדי ההוראה עמד השכר החציוני על 10,072, בצה"ל על 10,069, במשטרה על 12,963 ובשירותי הביטחון על 17,000 שקל ברוטו. על פי הדוח, ב-19% מהגופים המפוקחים התגלו לכאורה חריגות שכר, זאת לעומת שיעור של 62% לפני שהוקמה יחידת האכיפה בשנת 1997. ב-68.5% מהגופים שבהם נתגלו חריגות שכר מדובר בחריגה אחת עד שתיים לכל היותר. ברוב המקרים, כך לפי הדוח, מדובר במוסדות להשכלה גבוהה וברשויות מקומיות. בין הגופים שנתגלו בהם חריגות שכר מזה 4 שנים ברציפות, נמנים רשות השידור, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, עיריית ת"א ועוד.

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

הרופאים בראש

גם השנה מובילים את טבלת השכר במגזר הציבורי בעיקר רופאים, אבל הפעם גם רופאות: לראשונה מאז שמתפרסם הדוח הופיעו בעשירייה הראשונה שתי רופאות בחירות בשירותי בריאות כללית: ד"ר עינת בירק, מנהלת מכון הלב בבית החולים שניידר לילדים, שהרוויחה בשנת 2011 שכר כולל בגובה 87,960 שקל ברוטו בחודש.

אל המקום הראשון בטבלת השכר הגיע זו השנה השלישית ברציפות פרופ' גידי סהר, מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. סהר, שנמנה על "תוכנית הכוכבים" של שירותי בריאות כללית והובא לסורוקה לאחר שניהל את היחידה להשתלות לב בביה"ח בילינסון, מרוויח לפי הדוח 107,716 שקל ברוטו בחודש. סהר משמש בשנתיים האחרונות גם כיו"ר איגוד מנתחי הלב בישראל. גם את המקום השני עד הרביעי תופסים רופאים בכירים בשירותי בריאות כללית .

אל המקום החמישי בצמרת שיאני השכר הגיע מומחה בתכנון וניתוח מידע בתעשייה האווירית, עם שכר בגובה 95,060 שקל ברוטו בחודש. אל המקום ה-6 הגיע המנהל הוותיק של אגף הרפואה בקופ"ח מאוחדת, ד"ר זאב אהרונסון, עם שכר של 94,253 שקל ברוטו בחודש. גם בהמשך העשירייה הראשונה, כאמור, ניצבים רופאים בכירים, ואלה מרכיבים למעשה כמעט את כל כולה של רשימת מאה השיאנים המובילים.

אל המקום ה-17 בטבלה הגיע מרצה בכיר לכלכלה וחשבונאות מהמרכז האקדמי רופין, שהרוויח 81,264 שקל ברוטו בחודש. אל המקום ה-23 הגיע מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, עם שכר של 77,557 שקל ברוטו בחודש. מיד אחריו ניצב נתב בנמל אשדוד, עם שכר ממוצע של 77,368 שקל ברוטו בחודש. בדיקת "גלובס" מעלה כי מדובר בעובד בן כ-60, אולם לא ברורה עדיין הסיבה מדוע הוא מרוויח 10-15 אלף שקל יותר מחבריו הנתבים האחרים שמככבים גם הם בטבלת השכר, אף שגילם הממוצע עומד גם הוא על 60.5.

ככלל, עובדי הנמלים זוכים לשכר הגבוה ביותר מבין עובדי החברות הממשלתיות, כאשר השכר הממוצע בנמל חיפה עומד על 27,331 שקל ברוטו בחודש ואילו בנמל אשדוד על 26,442 שקל ברוטו. רמות השכר בנמל צפויות לרדת עם פרישתם של העובדים הוותיקים: בדיקת "גלובס" מעלה כי בנמל אשדוד יש כיום 635 עובדים ותיקים במעמד דור א' שמשתכרים בממוצע 35,647 שקל ברוטו בחודש, לעומת 652 עובדים צעירים יותר הנמנים עם "דור ב'", שמשתכרים בממוצע 17,665 שקל ברוטו בחודש.

לא מחכים לטלפון מאריאלה

קרוב מאוד לעובדי הנמלים נמצאים עובדי בנק ישראל עם שכר ממוצע של 25,626 שקל ברוטו, ועובדי רשות ניירות ערך עם שכר מוצע של 24,234 שקל ברוטו. גם במפעל הפיס לא מחכים לטלפון מאריאלה: השכר הממוצע במפעל ההימורים עומד על 22,454 שקל ברוטו בחודש.

אף שבמשרד האוצר אחראים לדוח השכר ומטיפים לשקיפות, סירבו במשרד למסור לנו את נתוני שכרם של ראשי האגפים וסגניהם. עם זאת, לפחות חלק מבכירי המשרד מופיעים בדוח. כך, השכר הגבוה ביותר שמשולם במשרד הוא זה של האקטואר הראשי, אסף מיזן, שמרוויח בממוצע 68,287 שקל ברוטו בחודש.

הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ מרוויח 41,044 שקל בחודש, החשכ"ל מיכל עבאדי בויאנג'ו 38,317 שקל ברוטו והממונה לשעבר על השכר, אילן לוין, הרוויח בתקופת הדוח 38,204 אלף שקל. השכר הממוצע במשרד האוצר נחשב לאחד הגבוהים בין משרדי הממשלה, ועומד על 15,278 שקל ברוטו בחודש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully