ברבעון הראשון של השנה כמחצית מכלל האנשים בגיל העבודה בישראל (מעל גיל 15), כ-2.4 מיליון איש, לא עבדו. מתוכם כ-2.1 מיליון איש כלל לא חיפשו עבודה וכ-255 אלף איש היו מובטלים. כך עולה מנתוני עבודה שנעשתה בבנק ישראל בנושא המדיניות לעידוד התעסוקה.
עוד עולה מנתונים אלו כי שיעור התעסוקה בישראל נמוך במידה ניכרת מזה שבמדינות המפותחות, בעיקר בשל שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בישראל. הפער הניכר בשיעורי ההשתתפות בולט בעיקר בקרב בעלי השכלה נמוכה. שיעור האבטלה בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות, וגדל מאוד בתקופה האחרונה.
מבנק ישראל נמסר כי בשנות התשעים הופעלה במרבית המדינות המפותחות מדיניות ממוקדת לעידוד התעסוקה באמצעות שינויים מבניים, שכללה שיפור הכדאיות להשתלב בתעסוקה על ידי שינוי קריטריונים וצמצום התמיכות בבלתי מועסקים במקביל ליצירת תמריצים המעודדים השתלבות בתעסוקה. בישראל לא הופעלו עד כה תוכניות דומות.
ממחלקת המחקר של בנק ישראל נמסר כי היעד העיקרי של מדיניות הממשלה בשוק העבודה צריך להיות הגדלת שיעור התעסוקה - הגדלת שיעור ההשתתפות והקטנת שיעור האבטלה, וכי יש למקד את הרחבת התעסוקה בסקטור העסקי. המדיניות הנדרשת לעידוד התעסוקה צריכה לכלול צעדי מדיניות מקרו כלכליים לחידוש צמיחה בת קיימא, שתעורר את הביקוש לעובדים, בשילוב עם צעדים לשיפור יכולת ההשתלבות בשוק העבודה של אנשים שאינם מועסקים.
מספרם של העובדים הזרים - 13% מכוח העבודה
בין הצעדים שיתרמו להשתלבות בתעסוקה בטווח הקצר נכללים: צמצום מספרם של העובדים הזרים והקטנת כדאיות העסקתם, ושיפור וייעול של מערכות ההכשרה המקצועית ומנגנוני השמת העובדים, כך שיותאמו לביקושי המגזר העסקי. בבנק ישראל ממליצים להרחיב את שילובם של מעסיקים פוטנציאליים בקביעת תחומי ההכשרה המקצועית, תכניה ועריכתה, וכן להרחיב במידה ניכרת את ההכשרה הפנים מפעלית.
בין הצעדים שיתרמו להשתלבות בתעסוקה בטווח הבינוני והארוך נכללים: שינוי במדיניות תשלומי ההעברה וההטבות הנלוות באופן שיגדיל את כדאיות היציאה לעבודה, שיפור הגישה למרכזי תעסוקה באמצעות השקעה בתשתית ועידוד מרכזי תעסוקה אזוריים ושיפור מערכת החינוך, תוך מתן עדיפות לאוכלוסיות חלשות.
מספרם של העובדים שאינם ישראלים גדל מאוד בעשור האחרון והם מהווים כ-13% מכוח העבודה, שיעור הגבוה במידה ניכרת מהמקובל במדינות המפותחות. מבנק ישראל נמסר כי הימצאות עובדים זרים רבים כל כך במשק דוחקת עובדים ישראלים אל מחוץ לשוק העבודה. לנוכח ההשפעה השלילית שיש להעסקת זרים על תעסוקת ישראלים בעלי השכלה נמוכה, ממליצים בבנק ישראל לשפר את האכיפה של הגבלת מספר העובדים הזרים, לגבי השוהים הבלתי חוקיים, וכן לצמצם את מספר ההיתרים. במקביל ממליצים בבנק ישראל להגדיל את עלות העסקתם באופן שיאפשר לעובדים הישראלים להתחרות עמם בתנאים שווים או מועדפים, על ידי הטלת אגרות על מעסיקיהם, אכיפת חוק שכר המינימום וחוקי העבודה האחרים לגביהם.
עוד נמסר מבנק ישראל כי מערכת התמיכות וההטבות הנלוות מעודדת אי השתתפות בכוח העבודה, ובכך פועלת להגדלת העוני ואי השוויון בטווח הארוך, וזאת למרות תפקידן החשוב בצמצום העוני ואי השוויון בטווח הקצר. לנוכח העלייה הניכרת במספרם של מקבלי גמלה להבטחת הכנסה בגילאי העבודה, מומלץ לשנות את מבנה הקצבאות כך שיוקטן הקיזוז הקיים היום מקצבתם של פרטים הבוחרים לצאת לעבוד, ולהקפיד על אכיפה יעילה של הקריטריונים לקבלת תמיכה. בנוסף, לבסס את מבחני ההכנסה על כל רכיבי ההכנסה, כולל ההטבות הנלוות לגמלה.
לעידוד התעסוקה, כך מאמינים בבנק ישראל, יסייעו גם צעדי מדיניות נוספים וביניהם: שינוי הדרגתי במבנה קצבאות הילדים, כך שתוספת הקצבה עבור כל ילד נוסף תגדל פחות מאשר במצב הנוכחי, תוך בחינת האפשרות למיסוי הקצבאות; שינויים בחוק שכר המינימום כך שהשכר המחושב לצורך השוואה לשכר המינימום יכלול את כל רכיבי השכר שאינם החזרי הוצאות או גמול על עבודה נוספת, שינוי כללי העדכון של שכר המינימום ואכיפתו היעילה; התערבות ממשלתית מוגבלת בסיוע לעסקים במצוקה ובסיוע לעסקים קטנים. מבנק ישראל נמסר כי חלק מהשינויים המוצעים ניתן לבצע ללא עלות תקציבית נוספת אלא דרך הקצאה יעילה יותר של ההוצאה הקיימת.