חברות הסלולר בארץ לא יפרסמו את ההוצאה על שימור לקוח בדו"חותיהן

חברות הסלולר בארץ לא יפרסמו את ההוצאה שלהן על שימור לקוח (SRC) בדו"חותיהן השנה. באירופה קיימות מספר מצומצם של חברות שמפרסמות את ה-SRC. ההנחה הרווחת היא שלאור אופי התחרות המתהווה בשוק הסלולר העולמי המתקרב לרוויה ולאור העובדה שעיקר התחרות בין החברות מוסטת למאבק על שימור הלקוחות - יותר חברות יחלו לפרסם את ה-SRC שלהן.



אף חברה בארץ לא מוכנה להיות חלוצה בחשיפת ההוצאה שלה על שימור לקוח, גם לא פרטנר , המחויבת לרמת שקיפות גבוהה יותר מתוקף היותה חברה שנסחרת בארה"ב.



החברות לא מעוניינות שהמתחרות יידעו את היקף השקעתן בשימור הלקוח, כשההכנסה הממוצעת מהמנוי ואחוז הנטישה מפורסמים.



טלפוניקה פירסמה בדו"חותיה האחרונים את ה-SRC וה-SAC (עלות הרכשת לקוח) שהיוו כ-6.5% מההכנסה התפעולית. ה-SAC וה-SRC ממשיכים להצביע על מגמת ירידה בהשוואה לרבעון מקביל.



קיימות טענות כאילו הפרמטרים האלה רלוונטים עבור ניהול החברה, אך אינם בעלי חשיבות מכרעת לסוחרים במניות החברות. על פי אותן טענות, הדגש המושם על המנויים וההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) כשל ביכולת לנתח מונחי החזר על ההשקעה.



ספקיות הסלולר מדווחות על עלות הרכשת לקוח. אחרי שפרטנר וסלקום עברו להציג את נתוני הרכשת הלקוח שלהן על פי שיטת החשבונאות האמריקאית, ולפיה ההוצאה על הרכשת הלקוח נרשמת מיד ובמלואה כהוצאה מבלי לבצע היוונים והפחתות, עברה באחרונה גם פלאפון להציג את תוצאותיה בדרך דומה.



למעשה, קיימות שתי דרכים להציג את ההוצאה על הרכשת הלקוח: כהשקעה המצריכה פריסה והפחתה של ההוצאה על פני זמן או כהוצאה חד פעמית המתבטאת במלואה ומיד בדו"חות.



בעבר התייחסו חברות הסלולר ללקוח כהשקעה, אך כיום, כששוק הסלולר הישראלי על סף רוויה (עם אחוזי חדירה של כ-85%) ואחוזי הנטישה בשוק - הנאמדים בכ-1%-2% היום - צפויים להמשיך ולעלות, קיימת נטייה להציג את ההוצאות על הרכשת לקוח על פי השיטה האמריקאית.