צרות נוספות לצמנטכל: ביהמ"ש אישר מימוש ערבות בסך 6 מיליון שקל שנתנה לדנקנר השקעות ואמריקה ישראל

חברת דנקנר השקעות וחברת א.י אמריקה ישראל להשקעות רשאיות לממש את הערבות הבנקאית שקיבלו מחברת צמנטכל קרקע ומבנים בקשר לביצוע פרויקט הבנייה "חלום ראשון" בו היתה צמנטכל אמורה לבצע בינוי של 196 יחידות דיור בפרויקט שיזמו דנקנר ואמריקה ישראל. במהלך הפרויקט התגלעו קשיים בעבודות שהוטלו על צמנטכל, והחברה הוחלפה בחברת דניה סיבוס.



צמנטכל תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אמריקה ישראל ודנקנר השקעות על סך כ-15 מיליון שקל בגין נזקים שנגרמו לה לכאורה בפרויקט. בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד מיכה טלמור ואייל סילמן, נטען כי לאחר שצמנטכל החלה בבנייה התברר כי למעשה קיימים פערים גדולים מאוד בין המצגים שהוצגו לה ואשר עליהם התבססה הצעת התובעת לבין דרישות הביצוע בפועל.



צמנטכל טענה כי החל מתחילת ביצוע העבודות שונו התוכניות כך שהיא נדרשה לבצע עבודות נוספות רבות בהיקפים של מיליוני שקלים אשר לא שולמו לה. צמנטכל טוענת כי התמורה המגיעה לה מסתכמת בכ-26 מיליון שקל וכי בנוסף לכך נגרמו לה נזקים בגין אובדן מוניטין, עקב הקשיים התזרימיים אליהם נקלעה בפרויקט, בגין אי תשלום התמורה המגיעה לה.



צמנטכל ביקשה, עם הגשת התביעה, גם בקשה לצו המונע מדנקנר ואמריקה ישראל לממש ערבות בנקאית שנתנה צמנטכל להבטחת התחייבויותיה על פי ההסכם בסך 6 מיליון שקל. השופט קלינג הוציא צו מניעה זמני במעמד צד אחד וקיים את הדיון בסוף השבוע האחרון ובו, כאמור, הסיר את הצו ובכך איפשר לדנקנר השקעות ואמריקה ישראל לממש את הערבות הבנקאית.



בהחלטתו קובע השופט קלינג כי המדובר בערבות בנקאית אוטונומית ורק לעתים נדירות יתערב ביהמ"ש וימנע את מימושה. השופט קובע כי אם בכל מקרה בו המבקש לחלט ערבות שבידיו יצטרך להוכיח שהוא זכאי לקבל את סכום הערבות הרי הדבר יטול מהערבות הבנקאית את טעמה.



עוד קובע השופט כי לא השתכנע שדנקנר ואמריקה ישראל נקטו בדרישה למימוש הערבות בחוסר תום לב, וכי לכאורה יש ממש בטענתם שצמנטכל לא עמדה בהתחיבויותיה. זאת, אף על פי שבשלב זה הם כלל לא אמורים לשכנע את ביהמ"ש בנקודה זו והדבר יתברר בתביעה עצמה.



השופט קלינג מציין כי צמנטכל היתה חייבת להיות מודעת מראש לכך שהערבות שנתנה תחולט בנסיבות מסוימות, ואם החליטה לתת ערבות שכזו היה עליה להיערך לכך שהפגיעה בה תהיה מזערית. השופט קלינג מוסיף כי חילוט הערבות אינו מכריע במחלוקת בין הצדדים. (א' 1922/02)