מריל לינץ' הוריד תחזית הצמיחה של המחצית השנייה בארה"ב ל-3.5% בעקבות הירידות בשוק

כלכלת ארה"ב תצמח ב-3.5% במחצית השנייה של השנה, כך צופה ברוס סטיינברג, הכלכלן הראשי של מריל לינץ'. התחזית הנוכחית נמוכה ב-1% מתחזיות קודמות, וההורדה נומקה בכך שנפילת שוקי ההון תהיה בעלת השפעה שלילית על "אפקט העושר" בארה"ב. בנוסף, הוריד האנליסט את תחזית הרווח של חברות S&P 500 בשנת 2002 בדולר אחד למניה, ל-46 דולר - המשקף צמיחה של 18%.



ברבעון הראשון של 2002 צמח התמ"ג של ארה"ב ב-6.1%, בזינוק התאוששות חד לעומת שני הרבעונים הקודמים לו. בשבוע הקרוב יתפרסמו נתונים ראשוניים לגבי הרבעון השני, ולפי התחזית הממוצעת בשוק הם צפויים להראות על גידול של 2.3% בתקופה זו. תחזיתו של סטיינברג היא לצמיחה של 2.5%.



הסיבה להורדת התחזיות החדה עבור התמ"ג היא, לדבריו של סטיינברג, התנודתיות החדה בשוק בחודשיים האחרונים. 8.1 טריליון דולר מהונם של משקי הבית בארה"ב נמחו מאז מארס 2000 ועד 25 ביולי 2002 - ו-40% מזה אבדו ביוני-יולי השנה. נתון מעניין עליו הצביע הדו"ח של סטיינברג, הוא שאפקט העושר שנצבר משוק הדיור בארה"ב היה בעל השפעה כפולה מאשר העושר שנצבר בשוק המניות - והוא קיזז את 7 טריליוני הדולרים הראשונים של הפסדים אלו. אולם בנקודה זו, פוסק הדו"ח, הפסד העושר גדול כל כך שהוא יפגע בצמיחה.



ירידת מחירי המניות משפיעה בו זמנית על המגזר הצרכני ועל המגזר העסקי. צמצום הוצאות אצל הצרכנים צפוי לגרוע 0.5% מהצמיחה במהלך שני הרבעון הקרובים. ההאטה בהשקעות הון אמורה לגרוע את מחצית האחוז השנייה, והיא החלה להסתמן כבר ביוני, עם ירידה של 5.2% בהזמנות למוצרים עתירי הון.



לדברי הדו"ח, גרמה המפולת בשוק המניות לעלייה ביוקר המימון עבור חברות. התייקרות זו משפיעה קשות על השוק הראשוני, וחלון ההנפקות הראשונות לציבור סגור לעת עתה כמעט לגמרי, טוען הדו"ח.



מריל לינץ' משייך את הירידה החדה בשוק לשערוריות החשבונאיות המרובות. החל ב-14 באוגוסט יידרשו מנכ"לים לערוב אישית לנכונות הדו"חות החשבונאיים, כך שמריל צופה כי הנהלות החברות יתרכזו יותר שיפור "נקיונם" של המאזנים, במקום בהשקעות הון.

הצמיחה ברווחי התאגידים תהיה נמוכה מהצפוי



תחזיתו של סטיינברג צופה עלייה של 18% ברווחי S&P 500 השנה. נכון לעתה חזויים רווחי הרבעון השלישי, על פי ממוצע שעורכת חברת פירסט קול, לעלות ב-17% לעומת התקופה המקבילה, ורווחי הרבעון הרביעי צפויים לעלות ב-25%. תחזיות אלו נראות אופטימיות על רקע העבודה שרווחיהן של חברות אלו ירדו ב-1% בממוצע ברבעון השני (על פי 75% החברות שכבר הספיקו לדווח), ובחמישה הרבעונים שקדמו לו ירדו.



עבור שנת 2003 חוזה סטיינברג כי התמ"ג יצמח ב-4%, בדומה לתחזיות קודמות שנתן. בחזית רווחי התאגידים חוזה מריל לינץ' התאוששות לצמיחה של 20% .



אין להפריז בפסימיות



כל אלה, פוסק מריל, אינם מצדיקים את אווירת יום הדין המרחפת עתה מעל השוק. הרבעון השני הפגין שיפור בפעילות הכלכלית, למרות חולשה מסוימת ביוני. בנוסף ציין הדו"ח כי במונחים תפעוליים, רווחי S&P 500 ברבעון השני השתפרו ב-30% לעומת התקופה המקבילה. ובמחצית השנייה צפוי שיפור מה בהשקעות הון.



עבור הצרכנים, אומר מריל, שוק התעסוקה חשוב הרבה יותר משוק המניות - ומצבו של הראשון משתפר. ירידה בתביעות אבטלה ראשונות בסוף יולי ועלייה במשכורות ישפרו את מצבו של הצרכן ואת נכונותו להוציא כסף על טובין ושירותים.



מריל גורס בדו"ח כי יידרש מצב גרוע בהרבה כדי שהבנק הפדרלי יבצע מהלך הורדת ריבית מרמה נוכחית של 1.75%. בכל מקרה, מהלך הידוק חגורה אינו צפוי להתבצע עד שנת 2003 לפחות.



מריל אינו היחיד בקריאתו לא לשעות לפסימיות. בר סטרנס התנצל בדו"ח על כלכלת השוק כי אינו רוצה להשמע אופטימי כמו פוליאנה, אולם לדבריו הפסימיות הרחיקה לכת: הכלכלה צומחת מזה שני רבעונים, הנתונים הכלכליים החדשים לא מצביעים על נסיגה, והאינפלציה ברמה הנמוכה ביותר מזה ארבעה עשורים.



בר סטרנס מזהיר מהשוואות למשברים של שנות ה-30 ו-70. לדבריו, בשנות ה-30 נבע המשבר כתוצאה ממדיניות מוניטרית הרסנית שהקטינה את היצע הכסף ב-38% בין אוקטובר 1929 לאפריל 1993, ולוותה בהצמקות של 46% בתמ"ג הנומינלי באותה תקופה. בשנות ה-70 נבעה הנפילה מאינפלציה חסרת תקדים שנמשכה עשור ומחצה, בעקבות נטישת מערכת ברטון וודס לקביעת שערי חליפין.



בהתבסס על מודלים מסורתיים להערכת שווי מניות, מעריך בר סטרנס כי שוק המניות האמריקאי צריך להיסחר בשווי של 18.8 טריליון דולר, בעוד שבפועל הוא נסחר בשווי שוק של 11 טריליון דולר - בערך בשוויו של התמ"ג השנתי. לשם השוואה, במארס 2000 נסחר השוק במכפיל של 2.1 על התמ"ג.