לתשומת לב כל הפוליטיקאים, משמאל ומימין, העומדים לבחירה ביום שלישי הקרוב: נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים או טו טו על שמונה מיליון ישראלים בתחומי הקו הירוק. בקצב הריבוי הנוכחי, כ-160 אלף לשנה, נגיע תוך תריסר שנים למספר הדמיוני, לכאורה, של עשרה מיליון תושבים המרוכזים, רובם ככולם, על פני שטח שגודלו כרבע משטחה של הולנד, וישראל תהפוך באופן רשמי למדינה הצפופה ביותר בעולם. אם נוסיף לכך את העובדה שמרכזי הייטק, מסחר, קניונים, משרדים וכיו"ב, גדלים אף הם בטור הנדסי מאז שנות השמונים של המאה שעברה, ובד בבד מערכות תשתית, כבישים, רכבות ומתקני אנרגיה מחנות צה"ל, שדות תעופה ועוד, ישראל עומדת בפני בעיה אמיתית, בעלת השפעות קשות ביותר הן מבחינת סביבה והן מבחינת איכות חיים.
בהולנד הפיתרון עבד
הפתרונות המוצעים כיום יוכלו להעניק מענה חלקי בלבד. פינוי בינוי במרכזי הערים הוותיקות, פינוי מחנות צה"ל התופסים שטח ניכר במרכז הארץ, הפשרת שטחים חקלאיים המוטלים כאבן שאין לה הופכין, ציפוף הערים הקיימות ובנייה לגובה. כל אלה יעניקו פסק זמן של עוד עשר-חמש עשרה שנה, אולם לטווח הארוך לא יוכלו לפתור את הבעייה. גם פקקי התחבורה המתארכים והולכים בגלל העלייה המסחררת ברמת המינוע לנפש וכמובן העלייה במספר האבסולוטי של כלי הרכב, לא יתקצרו גם אם יסללו עוד כבישים חדשים וגם אם וכאשר תפתח לתנועה הרכבת הקלה. ישראל פשוט תעמוד בפני בעיה שאבות הציונות לא צפו, ושיהיו לה השפעות כלכליות, חברתיות, סביבתיות, שלא לדבר על ביטחוניות.
מפעם לפעם עולה לכותרות ונעלם כלעומת שבא רעיון האיים המלאכותיים. נכון, הוא יקר מאוד. נכון, הוא לא פשוט כלל ועיקר לביצוע. נכון, עשויות להיות לו השפעות סביבתיות כאלה או אחרת. אולם, חשוב לזכור, הוא עשוי להעניק לנו עתודת שטח משמעותית ולגיטימית מן ההיבט הבינלאומי, בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל, ולהעניק דווקא במותניים הצרים של המדינה, במישור החוף, עתודת שטח משמעותית ביותר שתאפשר לעוד מאות אלפי ישראלים מגורים ותעסוקה, ותפנה ממישור החוף עשרות מתקנים התופסים שטחים חיוניים. הדוגמא של הולנד לכך הינה מצוינת: תוספת של פחות מעשירית לשטחה של שטחי ים מיובשים, אפשר לעוד מיליוני הולנדים מרחב מחייה נהדר. וחשוב לזכור ששטחים אלה יובשו זה מכבר, בטכנולוגיות מיושנות לאין שיעור מאלה הקיימות כיום.
ואצלנו, לדוגמא, אם כארבעה מיליוני ישראלים בקירוב מצטופפים בתוככי שטח פעוט של 650 קמ"ר, גוש דן המורחב, שוו בנפשכם מה תהיה תרומתם הדרמטית של עוד כמה מאות קילומטרים רבועים, שטחי ים שייובשו מול רצועת החוף שבין נתניה לאשדוד? ואפשר גם אפשר לעשות זאת לא במימון ממשלתי ישיר, אלא על ידי מתן זיכיון לכך וכך שנים לחברות פרטיות, ישראליות ובינלאומיות.
אני קורא לממשלת ישראל הנבחרת, שנושא הנדל"ן מן הסתם יהיה חשוב ויקר לליבה, לשקול, במקביל לכל הפתרונות הידועים, גם חלופה אסטרטגית זו. נכון, זה לא יקרה מחר ולא בשנה הבאה. אולם אין שום סיבה שלשם שינוי מישהו שם למעלה יחשוב לא רק על הקדנציה הבאה, אלא גם על הדורות הבאים.
עמית דובקין -מנכ"ל חברת עמית יחסי ציבור בע"מ , לשעבר דובר משרד הבינוי והשיכון .