בנק הוא מקום בטוח ומיתוסים אחרים

מאת גרצ'ן מורגנסון



מאז החל השוק הדובי במארס 2000, משקיעים האמינו כי גם אם הכלכלה תידרדר, הסיכון הטמון בהשקעה במניות בנקים נמוך הרבה יותר מאשר במיתון של 1990. טכניקות ניהול סיכונים חדשניות ומתוחכמות איפשרו לבנקים להיפטר מהסיכונים שבהלוואות לשחקנים אחרים בשוק, האמינו רבים, ואילו יכולתם להמשיך ולגבות עמלות שמנות לא נפגעה.



אך כעת הבנקים לא מסוגלים להפיג חששות בקרב משקיעים כי היה להם חלק מרכזי במימון הבועה שהתנפחה בשוק המניות ושהתפוצצה בקול תרועה רמה. החששות האלה לא רק מדרדרים עתה את מניות הבנקים - שעד לא מזמן נחשבו למקלט בטוח למשקיעים - אלא מפילים את כל שוק המניות, אומרים מנהלי השקעות. אם יתברר כי הבנקים סייעו לחברות להטעות משקיעים - כמו הסתרת חובות של אנרון, כפי שהטיחו בסיטיגרופ חוקרים בקונגרס - ייגרם נזק נוסף לאמון החבול ממילא של משקיעים במערכת הפיננסית כולה.



"הבנקים היו המרכיבים הפחות שקופים אך היותר חשובים במימון הכלכלה החדשה בעשר השנים האחרונות", אומר ג'ונתן כהן, מנהל השקעות ב-JHC קפיטל בגריניץ, קונטיקט, ולשעבר מנהל מחלקת מחקר האינטרנט בבנק ההשקעות מריל לינץ. "משקיעים יודעים כי רוב חברות האינטרנט והטלפוניה היו חלק מהבועה, וכי חברות השקעות רבות יותר היו מעורבות בניפוח הבועה. כיום משקיעים החלו להתעמק בתפקידם של הבנקים הפיננסיים בבועה".



מדד מניות הבנקים של בורסת פילדפיה ירד ב-10.4% בשבועיים האחרונים. המדד כולל 24 מניות של בנקים אזוריים גדולים. את הירידות הובילו מניות סיטיגרופ וג'יי.פי מורגן צ'ייס, אשר שתיהן ירדו בכ-15% בשבוע שעבר.



המוניטין הוכתם במעורבות בפרשת אנרון



סיטיגרופ וג'יי.פי מורגן, שניים מהבנקים הגדולים והמכובדים בארה"ב, הוכתמו בשבוע שעבר כאשר מנהליהם נחקרו על ידי הקונגרס לגבי תפקידם בהתמוטטות אנרון. שני הבנקים הכחישו כי סייעו להסתיר את חובות אנרון, אך ימים ספורים לאחר מתן העדות, הודיעה רשות ניירות הערך כי תפתח בחקירה של מערכת היחסים של הבנקים עם אנרון.



עד מאי היו מניות הבנקים לנמל מבטחים בסערה בשוק המניות, כאשר משקיעים העדיפו אותן כאשר מניות של חברות במגזרים אחרים התמוטטו. רבים האמינו כי הבנקים חסונים יחסית הודות למיתון הקצר, וכי הם ירוויחו מהאצה קרובה בביקוש של חברות לשירותי הבנקים. כמו כן, העריכו רבים כי מאחר שהמיתון היה קצר יחסית - הוא לא יביא לעלייה חדה בחובות מסופקים כפי שהיה קורה אילו היה ממושך יותר.



"עד לאחרונה, האמינו משקיעים שהרשויות ניצבות לימין הבנקים, וכי הן יגוננו עליהן מבעיות", אומר דיויד הנדלר, אנליסט בקרדיט-סייטס, חברת מחקר אשראי בניו יורק. "אף אחד לא האמין שהבנקים נושאים על גבם את כל הבעיות הפיננסיות של העולם, וכי בסופו של דבר זה ישתקף בדו"חות הכספיים שלהם".



כשהתשואות על מניות הבנקים היו גבוהות מאלה של מניות אחרות בשוק, משקלן במדד סטנדרד & פורס 500 גדל. המשמעות היא שהירידות החדות בהן בשבועות החולפים פגעו במשקיעים בקרנות הפופולריות והגדולות המחקות את מדד S&P. כשהשוק הגיע לשיא, לדוגמה, מניות הטכנולוגיה היו הרכיב הבודד הגדול ביותר במדד S&P. אך כשמניות הטכנולוגיה צללו, תפסו חברות השירותים הפיננסיים את מקומן. בסוף יוני היה משקלן של חברות השירותים הפיננסיים במדד 20% S&P. המגזר השני בגודלו במדד הוא תעשיית טכנולוגיית המידע, שמשקלה במדד הוא 14%.



מניות בנקים - פגיעות במשבר



מניות הבנקים תמיד היו פגיעות בעתות האטה כלכלית, שכן בסופה נדרשו הבנקים להתמודד עם תיק חובות מסופקים גדול. אם תיחלש הכלכלה, שוב יהיו אלה מניות הבנקים שייפגעו, חרף הטענות בדבר אימוץ טכניקות ניהול סיכונים מתקדמות. אך תפקידם בפעילויות לא חוקיות, כמו אלה באנרון או וורלדקום, או אף כמתווכים שסייעו בניפוח הבועה - מעורר דאגה נוספת בקרב משקיעים.



כמה מהבנקים המוכרים והמוקרים בארה"ב ניצבים כעת במרכז השערוריות האלה, בין היתר בשל ניסיונם הבלתי פוסק לגוון את השירותים הפיננסיים שלהם בשנים החולפות. חוק השירותים הפיננסיים מ-1999 חיסל את רוב החסמים שהוטלו על חברות מסוימות בחוק גלאס-סטיגל - חוק שנולד בעקבות המיתון הגדול של שנות ה-30. ביטול גלאס-סטיגל איפשר לבנקים המסחריים להתחרות בבנקים להשקעות בכל הקשור בהנפקות. והבנקים הגדולים החלו לפעול בתעשייה באגרסיוויות.



כך לדוגמה, במאי 2001 גייסה וורלדקום כ-12 מיליארד דולר בהנפקת איגרות חוב הגדולה ביותר בהיסטוריה. ההנפקה נוהלה על ידי סיטיגרופ, והתקיימה בימים שבהם וורלדקום עוד התהדרה בדירוג אשראי גבוה. כעת, בעקבות פניית חברת שיחות החוץ השנייה בגודלה בארה"ב לבית משפט לפשיטות רגל, מפקפקים רבים בגילוי הנאות של סיטיגרופ.



לצמיחה של חברות שירותים פיננסיים נלווים סיכונים כבדים רבים. אחד מהם הוא שמועצת המנהלים וההנהלה הבכירה לא יכולים לדעת על כל הפעולות שנוקטים מנהלים בדרגים נמוכים יותר. "להנהלות בכירות ומועצות מנהלים חייבים להיות יכולת התמצאות מעמיקה, ידע והבנה של כל הפעילויות בתחומים שונים, ובמקרים רבים זה לא כך", אומר הנרי קאופמן, הכלכלן והעומד בראש חברת ההשקעות הנרי קאופמן בניו יורק.



המערכת הפיננסית בארה"ב, אומר קאופמן, נקלעה לסכנה בעקבות ההתפתחות של קבוצות השירותים הפיננסיים הענקיות. "הקונגלומרטים האלה נוטים לשיטות עבודה מונופוליסטיות", אומר קאופמן. "הם אומרים: 'אנחנו רוצים להיות הבנקאי שלך, כלומר אנחנו רוצים לנהל את הנפקת האג"ח שלך ולמכרה למשקיעים, אנחנו רוצים לנהל את הנפקות המניות שלך, אנחנו רוצים להנפיק את הניירות המסחריים שלך ואנחנו רוצים לנהל חלק מהנכסים של קרנות הפנסיה שלך'. זה לא רק מחסל את התחרות, אלא גם יוצר חברות גדולות מדי מכדי ליפול, מאחר שאם הן ייפלו הן מסכנות את המערכת הפיננסית כולה".



האנליסטים חוששים מאסטרטגיות שיפעילו הבנקים המסחריים



כמה אנליסטים חוששים כי במסגרת המאמצים לגזול עסקות של חיתום הנפקות מידי הבנקים להשקעות, ייתכן כי הבנקים המסח