כחלק מקיצוץ תקציב משרד המשפטים בשנת 2003 מתכוון האוצר לקצץ 30 מיליון שקל מתקציב הסנגוריה הציבורית. הקיצוץ ייעשה למעשה על ידי הקפאת סעיף 18 (ב) לחוק הסנגוריה הציבורית המאפשר לשופט למנות סניגור לנאשם שאינו עומד בקריטריונים שקבע החוק למינוי חובה.
לפי חוק הסנגוריה הציבורית, המדינה מחויבת לספק הגנה משפטית באמצעות הסנגוריה הציבורית לנאשם שאינו מיוצג על ידי עורך דין ומואשם בעבירות שהעונש המקסימלי עליהן הוא עשר שנים ויותר.
כאשר מדובר בנאשם חסר אמצעים כלכליים, החוק מחייב לספק לו ייצוג משפטי כאשר העונש המקסימלי על העבירות שבהן הוא מואשם הוא חמש שנים ויותר. רף הזכאות למינוי במקרה שכזה עומד היום על משכורת של 4,666 שקל למשפחה בת 3 נפשות. משפחה המרוויחה במצטבר מעל לסכום זה אינה זכאית למינוי סניגור, גם במקרה בו אחד מבני המשפחה נאשם בעבירה שהעונש שלה מעל ל-5 שנים.
פרופ' קנת מן, הסנגור הציבורי העומד לפרוש בסוף החודש מתפקידו, אמר היום בתגובה לידיעה כי המשמעות של הקיצוץ תהיה פגיעה קשה באוכלוסיה הנזקקת, שכן נאשמים רבים שאינם עומדים בקריטריונים למינוי חובה לא יוכלו לקבל ייצוג הולם בבית המשפט. הדבר יקשה, לטעמו של פרופ' מן, על ביהמ"ש לקיים הליך ראוי.
הסנגוריה הציבורית מעסיקה היום כ-150 עובדים, מתוכם כ-75 פרקליטים שכירים עובדי מדינה. פרקליטים אלו למעשה מייצגים בבתי המשפט נאשמים להם מונו סניגורים, וכן מרכזים את פעילותם של סניגורים חיצוניים הממונים על ידי בתי המשפט.
החלק הארי בתקציב הסנגוריה מופנה למעשה לתשלום עבור שירותים הסנגוריים החיצוניים, הממונים על ידי ביהמ"ש בתיקים שונים, הן מכוח חובת המינוי והן מכוח שיקול הדעת של השופטים באותם מקרים בהם לא קיימת חובה למנות לנאשמים סניגור - סעיף 18(ב) לחוק הסנגוריה הציבורית.
הפעילות האינטנסיווית באמצעות סניגורים חיצוניים, ובעיקר נושא המינויים של סניגורים במקרים בהם אין חובת מינוי על פי החוק, יצרה גירעון עצום בתקציב הסנגוריה בשנתיים האחרונות ואף כמעט גרמה לשיתוקה.
כדי להבין את עומק הגירעון הנוצר בסעיף זה, הרי שרק באפריל השנה הודיע מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד אהרון אברמוביץ', בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, כי יש להגדיל את התקציב עבור סנגוריים חיצוניים לשנת 2002 שעמד על 47 מיליון שקל ל-102 מיליון שקל.
הבעיה במינויים החיצוניים היתה שלא ניתן להאריך את גובה ההוצאה בגינם, שכן הסמכות למנות סניגור ע"י ביהמ"ש (שלא על פי הקריטריונים שקבועים בחוק ומתייחסים ליכולת הכלכלית של הנאשם) היתה גורפת לכל, ולא נקבעו קריטריונים עבור השופטים לביצוע מינויים שכאלה.
בעקבות הגרעונות הכבדים ניסו במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט למצוא דרכים לצמצם את יכולתם של השופטים למנות סנגורים חיצוניים. בין השאר הוחלט כי כי מינוי סנגור על ידי בימ"ש ייעשה רק באישור נשיא ביהמ"ש או סגנו, ניסיון שבוטל לאחרונה על ידי ועדת החוקה של הכנסת.
"פעלנו בחודשים האחרונים לקיצוץ משמעותי בתקציב הסנגוריה, בעיקר בסעיף הסנגורים החיצוניים", אומר מן. הקיצוץ כלל בין השאר הפחתה של 20% בשכר הטרחה ומעבר לשיטת ריטיינר בעבודה של הסנגוריה מול עוה"ד החיצוניים.
כעת כאמור במסגרת הקיצוץ הקרב, מבקש משרד האוצר להקפיא את האפשרות הנתונה היום בידי השופטים למנות סניגורים לנאשמים שאינם עומדים בקריטריונים הנוקשים של מינוי חובה. תקופת ההקפאה ככל הידוע תהיה לשנה-שנתיים. בכך צופה המשרד לחסוך 30 מיליון שקל בשנה.
מן הוסיף כי הפגיעה הצפויה אינה רק בציבור הנזקק לשירותי הסנגורים אלא בעורכי הדין עצמם. הסנגוריה הוא אומר מעסיקה היום למעשה 800 עורכי דין חיצוניים שממונים בין היתר בתיקים לפי סעיף 18 (ב). כעת יקטן היקף העבודה של עורכי הדין שחלקם יש לומר צעירים התלויים בתיקים המועברים להם על ידי הסנגוריה הציבורית. עם זאת, אומר מן, הסנגוריה כגוף אינה צפויה להיפגע מהקיצוץ הצפוי.
האוצר יקצץ 30 מ' ש' בתקציב הסנגוריה הציבורית ע"י הקפאת הסעיף המאפשר לשופטים למנות סניגורים לנאשמים
אמיר הלמר
29.7.2002 / 15:54