כצפוי: קליין הותיר את הריבית לאוגוסט ללא שינוי ברמה של 9.1%

נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין הותיר היום כצפוי את הריבית המוניטרית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 9.1%.בנק ישראל קיבל את ההחלטה בעקבות ההעלאה בשיעור 2% של הריבית בחודש הקודם שהובילה לייסוף מסוים בשקל, והובילה לירידה בתשואות האג"ח הלא צמודות. במקביל היתה רגיעה בשווקים הפיננסיים וירדו הציפיות לאינפלציה והתכנסו בשיעור הקרוב לתחום העליון של יעד הממשלה. בבנק ישראל מציינים עם זאת שעדיין קיימים סיכונים ליציבות במשק הבאים מכיוון שוקי חו"ל והארועים הבטחוניים ועל כן שיעור הריבית במשק לפי שעה גבוה יחסית.



קליין נקט בסדרת העלאות ריבית בעקבות הסערה הפיננסית במשק - כך שריבית בנק ישראל עלתה משפל של 3.8% בדצמבר 2001 ל-9.8% בסוף יוני. בבנק ישראל מודעים לעובדה כי בחודש האחרון חלה ירידה חדה בסביבת האינפלציה, וכי ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עומדות כיום על כ-3%. סביבת האינפלציה הנמוכה, שמגובה בהערכות למדדים נמוכים ושליליים בחודשים הבאים, יוצרת מצב בו הריבית הריאלית גבוהה ומקשה מאוד על פעילות המגזר העסקי.



אולם, למרות הירידה בציפיות האינפלציה נראה כי נגיד בנק ישראל העדיף להמתין עם הפחתת הריבית. קליין מודע לעובדה כי המשק עדיין לא מתאושש מהמיתון (המדד המשולב ירד ב-0.2% בחודש יוני), וכי הנפילות בבורסות העולם יקשו על התאוששות היצוא. הוא גם יודע שהפחתת ריבית תעודד, בצורה מסוימת, את הפעילות במשק. עם זאת, לאחר הניסיון המר של המחצית הראשונה של 2002 עושה רושם כי קליין יעדיף להמתין ולראות כיצד מתקדם הקיצוץ בתקציב 2003 ולסימנים שיעידו כי ההתייצבות בשווקים בישראל לא היתה זמנית.



בנק ישראל ביצע בשבוע שעבר פעולה שנועדה להגדיל את פער הריביות בין השקל לדולר כשאיפשר לבנקים להפחית את חובת הנזילות המשנית על פקדונות במט"ח, מה שאומר כי לרשות הבנקים יעמדו מקורות מט"ח בהיקפים גבוהים יותר. מדובר בהפחתה של 1% בחודש בחובת הנזילות, שמשמעותה תוספת של כ-400 מיליון דולר בחודש במקורות המט"חיים לבנקים.



למרות שבבנק ישראל העדיפו לומר כי מדובר בצעד מתוכנן, נראה כי הדבר התבצע גם בשל הלחץ הגדול שהורגש בתחום האשראי במט"ח. הבנקים התקשו להשיג מקורות, וההלוואות מחו"ל ניתנו להם בריבית גבוהה יותר. התוצאה היתה שהבנקים העלו את הריבית על האשראי במט"ח לליבור פלוס 2%-3%, ובכך צימצמו את פער הריביות בין השקל לדולר. ההוראה החדשה של בנק ישראל, בדבר הפחתת חובת הנזילות המשנית, גרמה כבר לחלק מהבנקים להפחית את הריבית על האשראי במט"ח, דבר שמגדיל למעשה את פער הריביות.



להלן הודעת בנק ישראל:



בנק ישראל הודיע על תוכניתו המוניטרית לחודש אוגוסט 2002 לפיה לא תשונה ריבית בנק ישראל והיא תישאר ברמה של 9.1 אחוזים.



בבנק ישראל מסבירים, כי בעקבות העלאת הריבית ב-2 אחוזים בחודש האחרון נרשמו ייסוף מסוים של השקל וירידה בתשואות על איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות, והושגה רגיעה יחסית בשווקים הפיננסיים. במקביל ירדו הערכות האינפלציה לשנים הקרובות - המתקבלות משוק ההון, מהערכות החזאים הפרטיים ומהמודלים שפותחו בבנק ישראל - והן נוטות להתכנס אל התחום העליון של יעד האינפלציה ארוך הטווח שקבעה הממשלה (1 עד 3 אחוזים).



עם זאת מדגישים בבנק ישראל את הצורך לבסס את התייצבות המחירים בעיני הציבור גם על פי הנתונים בפועל שיתקבלו בחודשים הקרובים, ולא רק על ירידת הציפיות לאינפלציה. זאת משום שהפעילות הממותנת במשק והעמקת האבטלה לא מנעו את עליית האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, ובנוסף לכך עדיין קיימים גורמים המאיימים על היציבות הפיננסית בכלל ועל יציבות המחירים בפרט.



בין גורמים אלה בולטת לאחרונה המגמה השלילית בשווקים הפיננסיים העולמיים ובמיוחד בארה"ב, אשר מקטינים עוד יותר את היכולת לגייס הון בחו"ל, וכן אי הוודאות הביטחונית אשר התמשכותה משפיעה גם על הנגישות למקורות במט"ח מחו"ל וגם על רמת הפעילות הריאלית.



בבנק ישראל מציינים בדאגה את הגידול החריג באמצעי התשלום שעלו ב- 12 החודשים האחרונים ב- 22 אחוזים, שיעור הגבוה בהרבה מהגידול התואם סביבת אינפלציה של יציבות מחירים ושיעורי צמיחה חזויים. גידול זה משקף את נטיית הציבור, בחודשים האחרונים, להשקיע בנכסים לזמן קצר ומבטא עלייה באי הוודאות המשקית והפיננסית. בנוסף לכך יש עוד לבחון את השלכות השינויים האחרונים בכללי המס על הרכב הנכסים הפיננסיים של הציבור, ועל השווקים הפיננסיים.



בתנאים אלו מתחדד הצורך לנקוט במדיניות תקציבית שתסמן חזרה למשמעת פיסקלית המחוייבת למסלול של חוב ממשלתי פוחת, יחסית לתוצר, ולכן לתוואי של גרעון פוחת לאורך זמן. זאת, הן כדי לתמוך בשמירה על היציבות הפיננסית והן כדי להביא לתהליך של הפחתת הריבית לזמן ארוך ? שהיא הריבית הרלוונטית להשקעות ולמשכנתאות. תהליך הפחתה כזה בגרעון הממשלתי יתמוך באפשרות של בנק ישראל להפחית את הריבית לטווח קצר ובכך לסייע לחידוש הצמיחה ולהקטנת האבטלה, תוך שמירה על יציבות המחירים.



לאור התפתחויות אלו מציינים בבנק ישראל, כי מוקדם לקבוע שהסכנות ליציבות הפיננסית וליציבות המחירים כבר מאחורינו. בנק ישראל בוחן את ההתפתחויות וינקוט בצעדים הנדרשים במקרה הצורך.