פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סלקטורים תובעים 56 מיליון שקל מאל-על

      130 סלקטורים מבקשים מבית הדין לקבוע כי ההסכם הקיבוצי החל בחברת אל על, חל גם עליהם, וכן לקבוע כי מגיע להם תשלום עבור רכיבי שכר שונים אשר נגזלו מהם במהלך השנים

      בשבוע שעבר נודע כי ישי דוידי, מנהל קרן פימי, שעבד בעבר כמאבטח בחברת אל על בעברו, סגר מעגל בדרך להיות בעל השליטה בחברת התעופה הלאומית. לאתגרים הרבים שיעמדו בפני דוידי בעקבות רכישת השליטה בחברה נוסף היום (ג') אתגר נוסף והוא התמודדות עם תביעה של 130 סלקטורים (עוזרים לקציני ביטחון) המועסקים בחברה בחוזה אישי.

      בתביעה בסך 56 מיליון שקל שהגישו נגד אל על לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב טוענים הסלקטורים החברה מפירה את זכויותיהם ומקפחת אותם.

      הסלקטורים מבקשים מבית הדין לקבוע כי ההסכם הקיבוצי החל בחברת אל על, חל גם עליהם, וכן לקבוע כי מגיע להם תשלום עבור רכיבי שכר שונים אשר נגזלו מהם במהלך השנים.

      התובעים הם עובדי ביטחון המועסקים על ידי אל על ומשמשים בתפקיד עוזרי קב"טים ביחידת "בייס ישראל" - יחידה אשר הוקמה בשנת 1998 ועובדיה בעת הקמתה היו עובדי מדינה. כאשר הופרטה אל על בשנת 2003, שויכה יחידת בייס ישראל לאגף הביטחון של החברה, והחל ממועד זה ועד היום, אל על היא מעסיקתם. היחידה מאיישת את התחנות הלא קבועות של אל על במקומות שהטיסות אליהם הן זמניות או משתנות בהתאם לעונה (כגון איי יוון בעונת התיירות). איוש זה מבוצע בשל הצורך להעביר את הנוסעים בידוק ביטחוני הנדרש על פי חוק.

      באמצעות עוה"ד גדעון רובין ופולינה רשף ממשרד רובין-שמואלביץ' טוענים הסלקטורים, כי בניגוד לקבוע בהסכם הקיבוצי באל על האמור להסדיר את זכויות העובדים בחברה, בחרה אל על באופן חד צדדי וללא כל סמכות, להחריג את עובדי היחידה מתחולתו, ולהעסיקם באמצעות הסכמים אישיים, מקפחים ומפלים.

      לטענת העובדים, החברה מונעת מהם את זכויותיהם הבסיסיות המעוגנות בחקיקת המגן, ובין היתר הם לא מקבלים שכר עבודה בגין שעות ההתארגנות, במהלכן הם מחויבים לבצע משימות הכנה שונות בשדה התעופה בישראל טרם המראתם למדינת היעד.

      לדבריהם, עד שנת 2011 הם לא קיבלו גמול בגין עבודה בשעות נוספות. עוד הם טוענים כי למרות דרישת החברה כי הם יהיו זמינים במהלך כל חודשי השנה ל-4 ימי עבודה רצופים בשבוע לכל הפחות, הם אינם מקבלים תשלום שכר מינימום (בהתאם להיקף משרתם) כאשר אל על אינה מספקת להם עבודה בפועל.

      עוד טוענים הסלקטורים, בין היתר, כי במהלך תקופת זמינותם, הם מנועים מלעבוד בכל עבודה אחרת וכך, מחד, מונעת מהם אל על להשתכר ממקום עבודה אחר ומאידך, לא משלמת להם כל שכר בגין מניעה זו. החברה, נטען, גם מפרה את הוראות חוק חופשה שנתית, כאשר היא מעמידה לתובעים מכסת שנתית קבועה של 14 יום, ללא כל קשר לוותק שלהם.

      בנוסף לכך, נטען, החברה מפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי, ואינה משלמת לתובעים גמול פרטני בגין שעות הכוננות בהן הם עומדים לרשות החברה, תוך שחלות עליהם הגבלות מחמירות, בניגוד לקבוצות עובדים אחרות בנתבעת המבצעות כוננויות ומתוגמלות בשל כך. התובעים טוענים כי הם גם לא מקבלים כל גמול פרטני בגין שעות העברות רבות וממושכות, במסגרתן הם נאלצים לטוס בטיסות לא ישירות, לשהות בשדות תעופה זרים ולהשתמש בתחבורה יבשתית וימית בכדי להגיע ליעד העבודה ולחזור ממנו ארצה.

      עוד נטען בתביעה, כי בניגוד לעובדי החברה האחרים, שתנאי העסקתם מוסדרים בהסכם הקיבוצי, התובעים לא זכאים לקרן השתלמות. על אף שעיקר עבודתם של התובעים מתבצעת בשעות הלילה, לרוב הם אינם זוכים לקבל גמול בגין עבודה בלילה.

      בתביעה מפורט הבדל בין שכר עובדי החברה האחרים ביניהם דיילי אוויר, עובדי קרקע ומכונאים - לבין שכר התובעים, ונטעןם כי מדובר באפליה ברורה לגבי חישוב שעות נוספות ושעות עבודה בכלל.

      "בהתנהלותה זו, פועלת הנתבעת בניגוד לדין ובניגוד להסדרים המטיבים השונים שנקבעו בהסכם הקיבוצי, ויוצרת מצב אבסורדי, מפלה ובלתי צודק בעליל, במסגרתו התובעים, שעובדים לצד עובדי נתבעת שונים במשימות דומות - מקבלים תגמול נמוך משמעותית מחבריהם", נאמר בתביעה. הסלקטורים מבקשים כאמור גם סעד הצהרתי שיחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי וגם פיצוי בגין זכויות כספיות וסוציאליות שנמנעו מהם, לטענתם.